המממממ.....

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

25/05/2002 | 06:30 | מאת: "אור

הלם הקרב של חסרי המוטיבציה מתגייסים שהיו בעלי מוטיבציה נמוכה לשרת בצבא, נטו יותר מהאחרים ללקות בהלם קרב בשלבים מאוחרים יותר חיילים. קבוצת האוכלוסיה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר להתאבדות (רויטרס) עוד בכתבה: ילדים שקיבלו חינוך אידיאולוגי ימני, סבלו פחות מסימפטומים של מצוקה פסיכולוגית ולחץ, בהשוואה לילדים שקיבלו חינוך אידיאולוגי אחר לא מעט אנשים שהיו נתונים במצב לחץ, כמו מלחמה או פיגוע טרור, מתקשים לנהל חיי יום-יום תקינים. הם מגיבים בחרדה ממושכת וסובלים מהתקפי שחזור של מצב הטראומה, נדודי שינה, תוקפנות, קשיי ריכוז וקשיי חשיבה. תופעה זו, המוכרת בכינויה "הלם קרב", קרויה בשפה מקצועית "תסמונת לחץ לאחר טראומה". ממחקר שעשה צה"ל מתברר כי תופעת הלם הקרב נפוצה יותר בקרב חיילים שמלכתחילה היו בעלי מוטיבציה נמוכה לשרת בצבא. תנאי המחיה הלא קלים בצבא וקשיי הסתגלות יוצרים קשיים פסיכולוגיים אצל לא מעט מהמשרתים בצבא. זו הסיבה העיקרית לכך שגברים בגיל 21-18 הם קבוצת האוכלוסייה הנמצאת בסיכון הגבוה ביותר להתאבדות בישראל. במחקר נרחב שנעשה במרכז הארצי לטיפול בהלם קרב בבית החולים על שם שיבא בתל השומר, בדקו החוקרים באיזו מידה אפשר לנבא בעיות נפשיות אצל חיילים. בין 1991 ל-1999 בדקו החוקרים 901 חיילים, שאובחנו כלוקים בהלם קרב בעת שירותם הצבאי. החוקרים ניתחו נתונים על הנבדקים, שנאספו בבדיקות פסיכוטכניות לפני הגיוס. הם השוו את הנתונים על אנשים שלקו מאוחר יותר בהלם קרב, לנתונים על אנשים שלא לקו בהלם קרב. החוקרים מצאו הבדלים רבים בין הקבוצות, אבל בדיקה סטטיסטית מקיפה העלתה כי הנתון המשמעותי ביותר היכול לנבא סיכון להלם קרב הוא המוטיבציה לשרת בצבא. מתגייסים שהיו בעלי מוטיבציה נמוכה לשרת בצבא, נטו יותר מהאחרים ללקות בהלם קרב בשלבים מאוחרים יותר. אלוף משנה חיים קנופלר, ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, טוען כי מסקנות אלה הן תוצאה של עיוות סטטיסטי בלבד. אם יש בהן ממש, הן מעידות כי חלק קטן מהנבדקים סבלו מבעיות חרדה עוד לפני הגיוס. אותם נבדקים לא רצו להתגייס כלל, לטענתו, והלם הקרב שחלקם לקו בו היה בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. ילדים שקיבלו חינוך אידיאולוגי ימני, סבלו פחות מסימפטומים של מצוקה פסיכולוגית ולחץ, בהשוואה לילדים שקיבלו חינוך אידיאולוגי אחר ייתכן גם שבריאותם הנפשית של המגויסים שלקו בהלם קרב היתה תקינה, אבל מסיבות שונות המוטיבציה שלהם לשרת בצבא היתה נמוכה. למגויסים אלו קשה יותר להתמודד עם טראומה או עם מלחמה, מכיוון שהם יודעים שהטראומה נגרמה להם בגלל מצב שלא רצו להיות חלק ממנו. להשערה זו יש סימוכים רבים. מחקרים רבים בדקו את ההשפעה של מידת השליטה במצב על החרדה ממנו. לפי אותם מחקרים, מצב שלאדם אין שליטה בו יוצר תחושת לחץ גדולה יותר ממצב שאדם בחר בו. אנשים החשים חסרי אונים נוטים יותר מאחרים לחרדה ודיכאון. נפגעות אונס, למשל, נוטות לתגובות טראומה הרבה יותר מנפגעי מלחמה. מחויבות אידיאולוגית משפרת את ההתמודדות עם הטראומה. חוקר מפינלנד בדק ב-1995 קבוצה של 385 ילדים ישראלים בני 12 בממוצע, שנחשפו לפיגועים ולקרבות. החוקר בדק את השפעת החינוך הפוליטי שקיבלו הילדים על מידת מצוקה הנפשית שלהם. הוא מצא כי ילדים שקנו בביתם חינוך אידיאולוגי ימני, הרואה במאבק בין ישראל לפלשתינאים מלחמת אין ברירה, סבלו פחות מסימפטומים של מצוקה פסיכולוגית ולחץ, בהשוואה לילדים שקיבלו חינוך אידיאולוגי אחר. לפי ממצאים אלה, ייתכן כי חיילים שאינם רוצים לשרת בצבא מסיבות אידיאולוגיות, יהיו בסיכון גבוה יותר ללקות בהלם קרב. ייתכן גם כי שתי האפשרויות נכונות: חלק מנפגעי הלם הקרב סבלו מבעיות חרדה עוד טרם גיוסם. טראומה בשירות הצבאי עוררה את החרדה והביאה אותם למצב של הלם קרב. אחרים היו בריאים נפשית, אבל חוסר רצונם לשרת בצבא הקשה עליהם להתמודד עם הטראומה. המקורות הרבים, לעתים הסותרים, שיכולים לגרום להלם קרב, אינם מסייעים לגיבוש צעדים קונקרטיים לצמצום התופעה. הצבא אינו יכול לוותר על גיוסו של כל חייל שהמוטיבציה שלו לשרת נמוכה מעט מן הממוצע, אומר אלוף המשנה קנופלר. במקום לסנן את המתגייסים, מערכת בריאות הנפש בצה"ל נערכה לתת טיפול מיידי לנפגעי הלם קרב ולהחזירם לתפקוד תקין ביחידה. קישורים עוד על תסמונת לחץ לאחר טראומה מרכז רפואי שיב"א פורום התמודדות עם מצבי לחץ

25/05/2002 | 06:35 | מאת: "אור

גברים עצבנים חולים יותר גברים צעירים עם נטייה לעצבנות הם בעלי סיכוי גדול יותר לפתח מחלות לב; לקרוא ולהירגע יום שני, 22 באפריל 2002, 12:45 גברים צעירים בעלי מזג חם, הנוטים להתעצבן מהר, הם בעלי סיכוי גדול פי שלוש לחלות במחלת לב. כך על פי מחקר בריטי המתפרסם הבוקר. לדברי החוקרים, נטיה לעצבנות בקרב גברים צעירים היא אחד הגורמים העיקרים למחלות לב, והיא בעלת השפעה מכרעת. לטענתם, צעירים אלו, עשויים ללקות בהתקף לב, גם אם אינם סובלים משאר התסמינים הידועים, כגון היסטוריה משפחתית, תזונה ואורח חיים לא בריא. ד"ר פטרישיה צ'אנג, מצוות החוקרים אמרה לבי. בי.סי: "מזג חם, הוא אחד מהסיכונים הגבוהים, שקודמים אפילו לסיכונים הידועים כמו גנטיקה ותזונה". היא עצמה ממליצה לצעירים הנוטים לעצבנות, "ללכת לעזרה מקצועית, שתסייע להם להתמודד עם זעמם. במיוחד לאור העובדה כי מחקרים אחרים הוכיחו כי צעירים הסובלים ממחלות לב, התמודדו באופן מוצלח יותר עם מחלתם לאחר שקיבלו עזרה נפשית מקצועית". אליסון שואו, מהמכון לחקר מחלות הלב הבריטי, אמרה בעקבות פירסום המחקר, כי הוא אכן תואם מחקרים קודמים, לפיהם צעירים בעלי נטיה לעויינות הם בעלי סיכוי גדול יותר לחלות במחלות לב. "המחקר החדש הזה בהחלט מעניין". אולם לדבריה יש צורך לבדוק את הנתונים, ביחס לגורמי סיכון נוספים כגון עישון ותזונה".

25/05/2002 | 07:42 | מאת: צVקA קומיי

מעניין !!! עומד בסתירה משמעותית לסיפור החיים שלי !!! או שאולי עשו טעות פשוטה בסטטיסטיקה, באותם שנתונים לא הרבה רצו להתגייס ומכאן שאם לקחו כ 1000 נבדקים ""אקראיים"" גם הם נפלו בתוך הקבוצה של בעלי מוטיבציה נמוכה. אני חושב ש"המקורות הרבים, לעתים הסותרים, שיכולים לגרום להלם קרב, אינם מסייעים לגיבוש צעדים קונקרטיים לצמצום התופעה" ולכן מסוכן ואולי אפילו מעליב לבא ולפנות לקורבן הלם הקרב כאילו הוא הביא זאת על עצמו. אשר למובאה בדבר החינוך הקודם לפציעה ולקטיעת הנפש אולי באמת כדאי לגייס רק בעלי אידיאולוגיה ימניים במשתמע בהופכי של המשפט "מכיוון שהם יודעים שהטראומה נגרמה להם בגלל מצב שלא רצו להיות חלק ממנו", מכאן נובע שמספר השמאליים בעלי מוטיבציה גבוהה היא נמוכה - מעניין כמה שמאליים וכמה ימניים יש בחוד החנית של צה"ל וכמה שמאליי וכמה ימניים יש ביחידות העורפיות הלא לוחמות, עוד מעניין מה החלוקה בין ימניים ושמאליים בין החרדים ומשתמטים אחרים. בקיצור המאמר מעליב אותי במישור האישי כי כאילו רציתי להשתמט - מה לעשות וסיפור חיי במפורש הפוך? צביקה נ.ב לאור - בבקשה להבא ציין מהיכן אתה מצטט את המובאות

29/05/2002 | 02:46 | מאת: א.ב.צ.

היי צביקה אני מסכים עם כל מילה שלך. אני הייתי עם מוטיבציה של פלוגה שלמה. אבל אתה יודע.... כשמתחילים סקר מסוים, רוצים להוכיח משהו, ובונים תזה שלמה כדי להוכיח זאת. כל האמצעים כשרים. גם כיפוף האמת. אני לא הייתי חלק ממחקר זה. א.ב.צ.

25/05/2002 | 11:11 | מאת: צVקA קומיי

אני מבין שהכתבה פורסמה בעיתון הארץ בתאריך 29/04/2002 למה חיכית עד עכשיו? האם אפשר לקרא את המאמר המלא? צביקה

25/05/2002 | 20:07 | מאת: "אור

דחילק....מה אני עובד אצלך???? ומה אתה נעלב?? אז כתבו....!!!!

מנהל פורום טראומה והלם-קרב