אז למרות הכל ושמחת בחגיך

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

28/03/2002 | 19:59 | מאת: רוז

אני שמחה ולא לראשונה שאני שומרת שבת, חגים ומועדים, ולא שמעתי על הפיגוע האחרון (הלואי האחרון) כי ככה יותר קשה לשמוח. בניגוד לשנים עברו, היה לנו חג שקט, ללא אורחים (היו לנו הרבה מאוד בשבתת חתן)מלבד אליהו הנביא, אבל אותו לא ראינו :), לא הייתי רוצה להפר את השקט והשמחה בידיעות המחרידות. אני חושבת שו יכולה להיות דרך חיים, להמעיט בהקשבה לתקשורת, ולהפוך את החיים ליותר יצירתיים. המשך חג שמח לכולם.

29/03/2002 | 11:25 | מאת: א.ב.צ.

רוז שלום לך. אני שמח שחייך עוברים בנעימים. ילד קטן שם את ידיו על עייניו ואומר, אני לא פה. בת יענה טומנת ראשה בחול וחושבת שהיא לא פה. לא שאני משווה אותך לבת יענה, אבל זה שאת נימנעת מחשיפה תיקשורתית, לא אומר שדברים לא קורים. וקרוב מאד אלינו. כל אחד מאיתנו יכול להיות הניפגע הבא חלילה. האזנה לתיקשורת היא בבחינת דע את אויבך. סוף שבוע טוב. א.ב.צ.

29/03/2002 | 13:49 | מאת: רוז

בספר מישל עזרא ספרא ובניו, אומר אחד מהערבים שהיה מבקר אצל ספרא, ומצליח להוציא ממנו כספים ע"י איומים נסתרים. "יהודי מה הוא? יהודי דומה לספוג, כמה שסוחטים אותו יותר, ככה הוא יכול לספוג טוב יותר בפעם הבאה" אז על מה אתה מדבר א ב צ ? אנחנו כן פה, ביש"ע, בהתנחלות, אצלנו יש שמירה יומם ולילה, ואנחנו משלמים עליה מכיסנו הפרטי, אצלנו מתגברים את השמירה באירועים, בשבת חתן שלנו בנוסף על השמירה הישובית היתה לנו שמירה נוספת ליד בתי הכנסת, וע"י האולם בו חגגנו, אצלנו, יש אנשים רבים שרבים מחבריהם נהרגו ונפצעו בפיגועים בישובי ארץ ישראל, אצלנו , יש את נפגעי הפיגוע מלפני 3 שבועות ליד בית המלון בנתניה, התינוקת אביה, היא נכדה של תושב הישוב. להיפך, אנחנו פה, כל הזמן, כשמישהו נפגע, אנחנו שואלים רק את עצמנו "מי מהם" אתמול בלילה באירוע באלון מורה התחלנו למנות את החברים שלנו שם " א. גר שם, וב. גר שם, וג. גם" וכך בלב אנחנו מבקשים שהם לא יהיו הנפגעים, אבל איזו בקשה מוזרה, מה זה חשוב?כולנו יהודים כולנו אחים, ואם הוא לא נפגע, אז השני כן, אבל כשאתה מכיר את האדם יש צער נוסף, צער פרטי משלך. אז שמחתי שלא שמעתי על הפיגוע בחג, זה לא שיה דבר לגבי הנפגעים, פיגוע לצערינו היה, נרצחו ונפצעו רבים הי"ד , וכל מי ששמע הצטער, וגם אנחנו שמענו, רק מאוחר יותר, וגם אנחנו הצטערנו וכאבנו, אבל, יכולנו לחגוג את ליל הסדר בשקט, לתת לילדים שלנו, מה שמגיע להם, שילך עראפאת וחבריו לאלף כפרות, הוא לא ינהל לנו את החיים. הוא לא יגזול מילדנו את מה שמגיע להם. וחוסר ההיחשפות לתקשורת היא במידה כזו שתעזור לנו שלמור על רמה של שפיות, אחרת אי אפשר לחיות לא בצורה נורמאלית, ולא בכלל. חג שמח שיהיה לך ושבת שלום

מנהל פורום טראומה והלם-קרב