צבועים וצבועים חיות דומות ודוחות (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אני לא אוהב צבועים , שמנסים להיות נחמדים , ועטים עלינו כצבועים , רעבים לטרף , לא נושמים להרף , ומנסים ללמד אותנו מהו הלם , למה אנחנו לא תמיד הולכים בתלם ? מה הם יודעים על מלחמה ? מה הם יודעים על קרבות התשה ? מה הם יודעים על כאב של אנשים שאיבדו את כל משפחתם במלחמה ? האם הם מסוגלים להרגיש ? האם הם מסוגלים לדעת מהו אדם רגיש ? הם עטים עלינו כעטים על שרץ , ומנסים להראות שהם מבינים , אוהבים , אך להפיל אותנו נפשית הם בשמחה יכולים . נ.ב שיר שנכתב אחרי שנפגעתי מאנשים שאין להם הלם-קרב ונתנו עצות והסברים למה אנחנו מתבכיינים , למה לא מסוגלים להיות חזקים ולהיות חלשים לפעמים . אני מקווה שיפסיקו להטריד אותנו , אין פה בשר לחלק . רק נכנסים אלינו ללא רשות לבית ואת זה אנחנו שונאים בתחפושות ושמות שונים . די רוז , יעל , סוף-סוף . אלן
.
מה התייחסותך שלך אתה לשיר? צביקה