קבור בן אדם , בעודו בחיים (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
הבכי הפנימי שאיש לא רואה, שכולם מחייכים ממנעמיי החיים, קבור לו אדם בעודו בחיים,
אני לא מבקש רחמים אני לא אשם במצבי מנסיוני המר, הכל נגמר, אני מעדיף את הבדידות מאשר להיתמודד עם המציאות! שלכם חבר
> אני לא מבקש רחמים > אני לא אשם במצבי בטוח שלא אשם אבל אולי נתן לשנות > מנסיוני המר, הכל נגמר, למה הכל נגמר? > אני מעדיף את הבדידות > מאשר להיתמודד עם המציאות! למה לך להעדיף את הבדידות? מה כל כך קשה במציאות ומה אתה עושה כדי לשנות את המציאות? שלך סוף טוב הכל טוב
חבר יקר, שוב חזרת לשירה...כנראה שזאת הדרך שמאפשרת לך לזרום עם רגשותיך ולהביע. הבדידות לא קלה. השאלה היא אם אתה לבד או אתה בודד? למשל...אני לבד וזה לא קל - אבל אני לא מוכנה לשלם כל מחיר להיות עם משהו. אם האיש לא מתאים, אני מעדיפה להשאר לבד ולשמור על חרותי כי לבד זה גם חופש לעשות מה ומתי שאני רוצה ועם מי. אני לא צריכה שמשהו יסכים שאגדל את החיות שאני כל כך אוהבת, למשל. אין לי אילוצים להזמין אנשים או לא להזמין, לצאת או להשאר בבית...כרצוני. לעומת זאת, אני רחוקה מלהיות בודדה. תודה לאל, יש לי חברים וחברות וכשבא לי, אין לי בעיה למצוא חברה. שוב, אני שואלת אם אתה בודד או לבד? יש לך חברים. הרי אתה בעצמך כתבת שהתארחת וארחת וגם נערכת לביקורים מסויימים. הייתי באמת רוצה לקרוא את תגובתך חבר יקר. שלך, סח-לב