היום הבת שלי התגייסה אז החלטתי להיתחרע...

הגדרה ל"אושר": האושר הוא המטרה. כל השאר הם דרכים. בהביננו זאת, בהביננו מהו האושר, לא רק בשכלנו (אשר איננו מסוגל לכך) אלא גם בגופנו, ברגשותינו, ברוחנו – אנחנו כהרף עין ניצבים קרוב מאוד אליו. זוהי תחושה נעימה מאוד, להתייצב לצד האושר. אני רוצה שיאהבו אותי – רק כי נדמה לי שזוהי דרך לאושר; אני רוצה להרוויח יותר כסף – רק כי נדמה לי שזוהי דרך לאושר; אני רוצה להתפתח – רק כי נדמה לי שזוהי דרך לאושר. אין דבר בעולם שאתה רוצה מסיבה אחרת; רק מפני שנדמה לך שהוא הינו דרך לאושר. בהבינך זאת, האושר הופך לפתע למשהו אמיתי והדרך אליו גם היא הופכת פתאום למשהו אמיתי. ורק כאשר משהו אמיתי, אפשר להגיע אליו. אני שכחתי שאני בכלל לא רוצה לכתוב את המאמר הזה – אלא שנדמה לי שזאת דרך לאושר. אני רוצה אושר. רק אושר. מעולם לא רציתי דבר אחר. כל רצון אחר שיש לי הינו פשוט מעין שכחה או חלום. ברגע זה, אני חולם, אני לא זוכר. עובדה, נדמה לי שיש עוד כל מיני דברים שאני רוצה. מה אני רוצה? להשלים את המאמר הזה. מה יהיה? איך זוכרים שכל הדברים האלה שנדמה לי שאני רוצה, הם דברים שאני בכלל לא רוצה? מדוע נדמה לי שאני רוצה אותם? ארבעה עזרים בדרך אל האושר להתבונן על שני החלומות אנחנו חולמים ללא הרף שני חלומות. חלום אחד הינו עצמנו; החלום השני הינו הסביבה שלנו. עצמנו האמיתי איננו חלום, אך כאשר נצליח להבחין בו באמת, אושרנו יהיה שלם ולא נזדקק למאמר הזה. סביבתנו האמיתית איננה חלום, אך אינני יודע אם בן-אנוש יכול להבחין בה. להתבונן על שלושת הליצנים התבוננות פנימה, אל תוכנו, מגלה לנו כי איננו אחד. זוהי מושבה, אוסף של פרטים. כל פרט הינו תודעה אחת קטנה. התודעות הקטנות יוצרות חלקים, החלקים יוצרים תנועות פנימיות (רגשות, מחשבות, זכרונות וכולי) והתנועות הפנימיות יוצרות את היצור המכנה עצמנו בשם "אני". "אני" הוא שיטת עבודה של אותה מושבה. זוהי שיטת עבודה הכרחית. באיזו עוד דרך היו יכולים כל החלקים להסכים על דברים ולפעול בהרמוניה, כאיש אחד? רק על-ידי כך שהם מדמים פעולה של איש אחד! רק על-ידי כך שהם פועלים כאיש אחד! על-כן מי שמפצל עצמו לחלקים, או מבחין בכך שהוא מפוצל, הינו בדרך המלך אל המעורערות הנפשית. עם זאת, מי שמבחין בכך מתוך כוונה לצמוח ולגדול, מרחיק עצמו מן המעורערות הנפשית ומקרב עצמו אל האושר. המושבה עובדת, בין היתר, בשיטה שבה חלק אחד אומר "מה נכון ומה כדאי" (ליצן מספר 1), חלק אחר קובע באיזו מידה החלקים האחרים עומדים בכך ומבקר אותם על שאינם עומדים בכך באופן מושלם (ליצן מספר 2) – וחלק שלישי כואב את הביקורת והפער בין ה"רצוי" ל"מצוי" (ליצן מספר 3). שיטה זו מכונה "המושבה נגד עצמה" ולמרות שרוב האנשים משתמשים בשיטה זו מבלי להיות מודעים לכך, אין זוהי שיטה יעילה לצורך השגת האושר והיעילות, אלא שיטה מצויינת לצורך טיפוח אומללות ומוגבלות. להחליף את שלושת הליצנים שלושת הליצנים היא שיטה משעשעת מאוד של ניהול עצמי, פשוט בגלל שהיא לא יכולה לעבוד. וזה מצחיק. עם זאת, אם מישהו חווה אותה מבפנים ומתייחס אליה ברצינות, זה הופך להיות עצוב. השיטה העדיפה היא השיטה שבה חלקי המושבה פועלים ביחד מתוך כבוד, אהבה וקבלה הדדית של מה שהם, מבלי לנסות ולהיות מה שהם לא, פשוט מפני שהדבר בלתי אפשרי. חלק אחד לא מנסה לשלוט על חלק אחר, חלק אחד לא מנסה לשפוט חלק אחר. אם, לדוגמא, חלק אחד מנסה לשלוט על חלק אחר, החלק האחר לא מנסה להניא אותו מכך, או לשפוט אותו על כך. במקום להגיד מה נכון ומה כדאי (מערכת אמונות), אפשר להגיד "אני לא יודע מה נכון ומה כדאי; אני רק יודע שמשהו מתרחש כאן, שמודעות צומחת כאן". במקום לבקר אחרים, אפשר להגיד "אני לא יודע מה אני, אני לא יודע מה הם; אני רק יודע שאני מה שאני ושהם מה שהם". במקום לכאוב את הביקורת והאשמה, אפשר להגיד "אני בהחלט יכול לבחור להיות קורבן. עובדה. אבל האם יש דרך אחרת? אם אין דרך אחרת, אז אני אהיה קורבן". מובן שיש דרך אחרת. ואמירה כזאת עשויה להביא למציאתה באותה טבעיות שבה הולכים להשתין. אם הדרך היחידה הינה להיות קורבן, אז מה אני רוצה מעצמי? למה אני כועס על כך שאני קורבן? עובדה שאני קורבן, אז מה הבעיה? לשסף את האשליות בעזרת חרב האמת כדי להיות מאושרים, עלינו להתבונן במקום להדחיק או להילחם. כל מצוקה פנימית (הזדהות, רצון מדומה, פחד וכולי) הינה אשליה התוקפת אותנו – והאמת היא החרב אשר משספת אשליה זו וגואלת אותנו. האמת משחררת. האמת היא תנאי בסיסי. לדוגמא, יכול להיות שאם נגיד למישהו "את האמת" במצב מסויים הוא ייפגע, אבל זה רק בגלל שהוא עדיין איננו יודע את האמת באמת. אם הוא היה יודע את האמת האמיתית, הוא לא היה נפגע. הוא חי במערכת מסויימת של שקרים ואנחנו שלפנו ממנה את אחד מהשקרים ובכך גרמנו לו לכאב, אך הכאב נובע מהשקרים שעדיין נמצאים שם. לא סיפקנו לו את האמת, רק פגענו לו במבנה השקרים הנוכחי שלו. האמת היא האמת על עצמנו ועל העולם ועל הכל. ככל שנדע יותר אמת כך נהיה מאושרים יותר. פעולה בתוך האמת מניבה תוצאות טובות יותר מפעולה בעיניים עצומות. נסה לנגב שולחן בעיניים עצומות... זה יהיה פחות מוצלח מאשר בעיניים פקוחות. הדבר ברור ומובן מאליו ובכל זאת אנחנו פוחדים מאמיתות מסויימות. הפחד הוא אשליה והוא מבוסס על שקר. האמת איננה ניתנת להעברה במלים, כשם שמלים לא יאפשרו לי לבלום אגרוף – עלי להתבונן באגרוף בעת שהוא נע אלי ולא אחר-כך, או בצורה פילוסופית, או לחשוב על כך; עלי להתבונן בו באמת. האמת איננה ניתנת להבנה במחשבות, אף לא ברגשות, אולם ניתן להביעה במעשינו, במחשבותינו, במילותינו, ברגשותינו, בתנועותינו ובאושרנו. מי יתן ואושרכם יגבר משניה לשניה... עד אינסוף.

אתה קשקשן בלתי נילאה יוחזרו צביקה ורוז , לעשות סדר. לוליק

אולי הם היתפכחו