והנה זה חוזר לאט, שקט ומפחיד(ה)

שלום למי שזוכר אותי ושלום למי שעדיין לא מכיר. הנה זה חוזר, לאט, שקט אבל אני מרגישה מעט מתעלמת, מלטפת מחבקת. פתאום מאבדת סבלנות, פתאום נצמדת. הפיגועים הללו הביאו אותו אתמול לחכות לי למטה מתחת לבניין למעלה משעה בקור ובחצי גשם ואז פתאום הבנתי שהוא מפחד לעלות הביתה לבד. דווקא בשבוע שעבר צחקתי לעצמי ואמרתי אוטוטו אני מנקה את ארון המטבח מהכדורים הטיפשיים (עבדתי עליו בעיניים וקניתי לו "סולגאר" ויטמינים שכאילו להרגעה והוא בלע את ה"לוקש" אבל ראיתי שהוא לוקח פה ושם גם את ה "רעלים") והנה אני רואה שזה לא נגמר ובאמצע החדשות או בתחילתן הוא מיד מעביר לערוץ החיים הטובים או הספורט ובכדי לא לראות את הזוועות המושדרות ופתאום תפסתי את עצמי צועקת עליו "תעביר לחדשות צריך לדעת גם להתעמת מול האמת" ומה? אני יכולה לצפות מימנו ? . אבל גם אני שוכחת או פשוט מייחלת ומסה אותו כל הזמן בכדי לבדוק, ה כ ל בסדר? מסתבר שלא !!! זה כואב והמון אבל הכי כואב שאני הולכת ומתרגלת ומשלימה עם המצב. יום טוב והכי חשוב - ב ל י פיגועים.

כמה שהמצב כואב ולא פשוט לאף אדם במדינה ועוד יותר למי שחווה תגובת -קרב . כל פיגוע מחזירה אותו לאירועי המלחמה שפגעו בו . כל פעם הטראומה מתרעננת ומחזירה אותנו לשדות המערכה . אם רק יכולנו להתנתק לגמרי מזיכרונות העבר. אך כנראה שאין דרך כזאת . השיגרה הוא הדרך הטובה ביותר להתמודד אם המצב . לשמור על מה שאנחנו רגילים לעשות כדי לא לחוש תלויים וכלואים . מה שיישאר בליבנו הוא העצבות והכאב שאין לו סוף , גם אם מפעם לפעם אנחנו מצליחים להנות מרגעי אושר אחדים ורגעי הנאה מעטים . אני מקווה שתחושי בטוב אני זוכר אותך היטב . ומקווה שתתעודדי אנחנו חייבים להיות חזקים , אין דרך אחרת להחזיק מעמד בארץ הזאת . דרישת שלום לבעלך ושירגיש טוב . בידידות אלן

תודה אלן., מקווה שאתה גם כן בקו הבריאות הערוץ החדש (10) מלא בתוכניות בידור ואולי באמת ננטוש קצת את החדשות למרות שאני דוגלת בשיטה של להתעמת מול האמת ובכך אתה לומד להשתחרר מימנה. יש באמת ימים יפים יותר ויש פחות אבל לומדים לשרוד. יום טוב וכול טוב., סיגלית