ואם מסוקים בליבנו
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אז מעולםלא פחדתי מהמאוררים הגדולים תמיד ידעתי אם וכאשר הם יוציאו אותנו מהתופת האמבולנס המעופף קראו לו מטוסים זה ענין אחר אני מה זה פוחד מהם ומהאימה שהם הביאו אי שם במדבר הלוהט יכולתי אפילו לחטוף לטיים המצרי את הקסדה הלבנה מהראש אילו לא פחדתי להרים את הראש מהחול אבל מה לעשות הפחד לפעמים הורג נו זה מה היה שם במיוחד ברפידים ביום הראשון למלחמה שלא מרפה ממני עד היום וכל יום הורגת עוד קצת ועוד קצת נכון זוהי דרכה של המלחמה אבל המלחמה שלי עדיין לא הסתיימה לה כמו שאמרו רבותינו חז"ל אומנם את הקרב ניצנחנו אבל המלחמה עוד לפנינו כל לילה
אני כל-כך חש את הכאב שלך . מסוקים אצל כולנו תמיד עוררו אצלנו אימה ופחד . הם תמיד בישרו רעות . עובר עלייך לילות שוב של פחד ואימה . לא ניתן להתנתק מן הקולות ומן הריחות של המלחמה . אם רק יכולנו למחוק את הזיכרונות הנוראיים .... אוהב אותך אחי . אלן