כוחנו באחדותנו..לאן מועדות פני הפורום?

ת'אמת חברים אותי זה לא מעניין. אותי מעניינים יותר האנשים האמיתיים מאחוריי פורום זה. מה שייכתב או מה שנכתב הריי בסך-בכל עבורי זה בערבון מוגבל. ואם מי שהוא יחפוץ לכתוב שירה וטוב לו אם זה בבקשה,ואם מישהו רוצה לשפוך את ליבו ולשתף אותי בסיפורו אז בבקשה אני אתן לו תמיכה,ואם מישהו רוצה סתם לדבר דבריי חולין גם זה ייתקבל בברכה. בקיצור כל מי שנושא שלנו ההלם וכל המישתמע קרוב לליבו שיכתוב ככל העולה על רוחו תוך כדיי התחשבות באחרים,אל לנו לשפוט שום אדם בנוגע לעברו. ביננו אני מכיר את רוב החברים ואתם יודעים עד כמה אנו באמת דומים וקרובים אחד לשני ולמרות שלכל אחד מקרה שונה. וביננו מחר יחליט מישהו לסגור פורום זה אז???? ועבורי מי שיישאר זה החברים האמיתיים שבאמת נהיינו קשורים וקשובים אחד לשני....וכולם ללא יוצא מן הכלל. ובכל מיקרה צביקה זרק מפגש ביום שישי הבא שזה לצערי יום הולדתי ה-39 (ולמה לצערי ,כי כל הזמן אני חושב על גיל 19 )אז סיבה למסיבה ולפגישה כי הקפה והעוגה עליי. אז אני זז לחמתי,שתהיה לכם אחלה שבת חמימה והעיקר לא לפחד כלל,כי מאחוריי הוירטואליות יש חיים אמיתיים והם אני את ואתה. שבת שלום חברים אוהבים ואהובים ואמיתיים. דניאל

חבר

יו כמה אני אוהב אתך דניאל והרי אתה כבר יודע אני מרגיש 18

מ

היי דניאל , כמה שאתה צודק במה שאתה מבטא פה שכל אחד ימצא בטוי לזיכרונותיו או לרגשותיו איך שנראה לו . זה הבית של כולנו . נשמור על הבית כי אין לנו בית אחר . אך בזכות הפורום הכרתי חברים נפלאים שיודעים לתת מעצמם ולתת לאחרים , לעזור בשעות הקשים , לחבק ברגעי יאוש ודיכאון , ולשמוח ברגעי אושר ביחד . לחוש פחות בודדים . לשתף אחד את השני בקושי שעובר עליו . אוהב אותך אחי ושיהיה לך שבת שקטה ורגועה .