שלג
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
חברים יקרים, צהריים טובים לכם. השלג הגיע לירושלים. פתיתים גדולים יורדים על עיר הקודש אך טרם נדבקים. נראה לי שאתקפל בעוד כשעה ואולי אסע הביתה במונית. אם לא אז אשאר כאן! מה שלמכם? האם חמים ונעים לכם? בברכה, סח-לב
אני מאושר , אני כל אוהב שלג . זוכר את ילדותי בשלג בצרפת . אני מקווה שזה יערם וילדים וגדולים יוכלו להנות . שלג נעים סחלב . בידידות אלן
לסח - לב היקרה ! @--->>-- הינה העיר הקדושה, עוטפת בשמלה לבנה, כמה יפה העיר בלבן, אל תישכחי לצלם , !!! שלך חבר
תודה אלן וחבר, הגעתי הביתה ב-18:30. לקח לי 3.5 שעות! המנהל החליט לסגור את המכללה בשעה שלוש. ראיתי שהאוטובוסים עוד נוסעים ועליתי על אוטובוס בכיוון ההפוך. כשהבנתי שאני צריכה לרדת, ביקשתי מהנהג, שכבר פנה לכיוון עין כרם - ירידה תלולה, אך הוא לא שמע אותי כי הרדיו שלו היה פתוח. אני מאוד נלחצתי כי ידעתי שהנסיעה תארך באופן משמעותי אבל בירידה לעין כרם כבר אין מה לרדת מהאוטובוס במזג אוויר כזה. מסכן, הוא נלחץ והחליק והצהיר שהוא לא ממשיך אחרי תחנה המרכזית. כל הזמן הרגעתי אותו. אמרתי לו שייסע לאט אבל בטוח ועודדתי אותו לאורך כל הדרך, כך שלא נתש את הנוסעים ואף אסף עוד נוסעים. אמרתי לו שלפחות באוטובוס פחות קר. נסעתי איתו עד לחניה של אגד - הייתה איתי עוד אישה שהייתה צריכה להגיע לגילה. ניסינו לעצור מונית או טרמפ ועצר לנו טנדר מחומם והנהג אף צפר לנו כדי שנדע שהוא רוצה לקחת אותנו. למזלי הוא עצר לי בצומת של הבית שלי. האישה השניה היתה צריכה להגיע יותר רחוק והצעתי לה 3 פעמים לעלות איתי לדירתי ולטלפן משם, שלפחות זה יבש וחם בתוך הבית. היא סירבה - שתהיה בריאה. הגעתי הביתה ונשמתי לרווחה וכמעט בכיתי מרוב אושר. כבר ממש לא ידעתי אם אגיע ואיפה אתקע. כשהחלקנו בירידות וצמתים חשבתי שזה לא ייגמר בשלום אבל הודות לאל, הנהג הצליח לתמרן את האוטובוס ולא איבד שליטה. אני תשושה, הגפיים שלי עדיין לא הפשירו לגמרי וטרם התאפסתי. שלכם, סח-לב