לא נפסיק לשיר ,לא נפסיק לשיר (ה)

אם לנו רע המצב הרוח קצת דפוק והלילה עובר עלינו כסיוט אז נכתוב לנו שיר, שאת כוחנו יחזיר אנחנו לא , נפסיק לשיר. לא נפסיק לשיר , לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר. שלכם חבר

חבר יקר, אין סיבה שתפסיקו לשיר, לכתוב שירים מעומק נפשותיכם וגם שירים של אחרים. סגנון השירה מזכיר לי משהו. יש לי חברה. אמא שלה, ז"ל, הייתה ניצולת שואה. במחנה אושוויץ היא היתה בביתן עם נשים בנות 20 בערך - גם היא היתה אז בת 20. נשים אלה היו לבושות בסמרטוטים עם קינים כי אלה התנאים שבהם החזיקו אותן הנאצים. כדי לעודד את הבנות, האמא של חברתי העסיקה אותן ונתנה להן תמריצים. היא יזמה תחרויות שירה וציור. מי שכתבה את השיר הכי יפה או ציירה את הציור הכי יפה, זכתה בפרס. הפרס היה תפוח אדמה, פרוסת לחם או קריאה בכף יד. התחרות הזאת, כתיבת השירה והציור, העסיקה את הנשים האלה בחיים והן לא שקעו באווירת הדיכאון והמוות שהייתה סביבן. אני שמחה שאתם כותבים את השירים האלה ושאתם מביעים מעומק הלב. שלך, סח-לב