לרוז -מחפש שתביני אותנו קצת יותר (ה)

מה את מבינה ? את רוצה להקים אותנו , לנער ,אותנו . הכוונות שלך טובות . רק שהלם-קרב אינו מחלת חום , או שפעת שחולפת תוך כמה ימים . אנחנו רגישים ,רגישים מאוד כמו שהספקת להכיר אותנו . זה שאנחנו לא יושנים בלילה . אנחנו לא עושים את זה בכוונה . זה שאנחנו חוזרים על עצמנו זה שכבר שכחנו , וחזר אותו ניגון אלינו . אותם זיכרונות הכואבים שוב חוזרים אלינו שוב ושוב ואף אחד לא הצליח לגרש את אותם הזיכרונות מאיתנו . אנחנו סחוטים מלילות בלי שינה , מלהסביר את עצמינו , לבני-אדם שלא יודעים להקשיב ולקבל אותנו כמו שאנחנו . זה שאת רוצה לנער אותנו לא יעזור לחבר לישון עוד לילה ולזכות בשקט . זה שאת מזלזלת בנו לא יבריא אותנו . בכך שאת אומר לחבר , ולי ולכל האחרים........ שהם שרים שירי דיכדוך ודיכאון . זה הדרך הנפלא ביותר שמצאנו לבטא את הרגשות הקשים ביותר שבנו . אנחנו רוצים רק שקט . אני לא עויין לך . אני חושב שאת לא מבינה ? לא שיטות ריפוי שמתאימות לחולה סרטן יכולים לרפא חולה במחלה אחרת . תאמיני לי תקשיבי לדרור הוא צדק כל פעם שהוא ניסה להסביר לך שאת פוגעת בנו . תבקשי שהוא יסביר . ייתכן שלאחר שהוא יסביר לך תגלי כלפינו יותר רגישות . אל תפגעי בנו יותר . אנחנו מותשים . בידידות אלן

אלן יקר, מה אומר לך, כל הכבוד על הסבלנות להסביר שוב ושוב. אני אישית מאוד מתקשה להבין מה מטרות אדם שנכנס לפורום עם אופי ספציפי ומגמה ברורה, ובכל אופן מחליט ובוחר להתעלם מזה ולכפות כללים וחוקים משלו. אדם שאטום למתרחש מסביב עם זווית ראיה מאוד מוגבלת ואופקים צרים. אתה כל כך עדין ומבקש הבנה. זכותך לדרוש הבנה - ובמיוחד בפורום הזה שנועד והוקם כתחום מוגדר לדינמיקה והבעה שבמקומות אחרים לא מקובל להביא לידי ביטוי. שולחת לך כח, אור ואהבה, סח-לב @-->-->-

"לו הצביעות היתה מחלה כואבת, היית מושמת בגבס לאורך זמן" את באה ללטף את הפצעים של אלן, מקרב של מלחמה ארוכת שנים שלוחמים בעם היהודי, בעוד שמצד שני, הולכת לרקוד לכבוד סילבסטר האנטישמי הידוע לשמצה. חמודה, שלי נעליך לפני שבכלל תדברי איתי,

רגע רגע אלן ניסית אולי פרק תהילים

כן, גם לך לא יזיק. ואני בניגוד לך , לא מתבדחת.

אוק הבנתי, הבנתי מזמן, מה הלאה?

ימשיכו לכתוב שירים.....

זו את שאמרת שאני שקרן, את שאמרת שאני לא נאמן, זו את שהפרת את כל החוקים, ועכשיו בגללך נשברו הכללים, זו את שסיפרת לכולם מה היה, זו את שביקשת מכולם מחילה, זו את שגרמת לפרוץ מלחמה, את, בגללך נהרסה לי הנשמה. אני אראה לך מי מספר אחד, אני אראה לך מי פה מיוחד, אני אראה לך את החידושים, אשר בגללם, אשר בגללם, ליבי אכול מבפנים. עכשיו כשבנינו קולות מלחמה, עכשיו כשבנינו נבנתה לה חומה, עכשיו כשבנינו נהרסו אמונים, בוכים וצוחקים כמו ילדים, זאת היתה טעות מצידי, להאזין לליבי ולא למוחי, ואת ניצלת זאת כל דקה, זאת את שגרמת לכל הרעה.

תה עושה סחרחורת ולבן עושה לי רע ורגל תרנגולת מעוררת בי בחילה אני נימנע מלאכול דברים שיש בהם מן הנזק וזה כולל עוגות שמרים בייצים זיתים ושסק לא נוגע בכוסות שלא רחצו אותם ובצלחות דביקות שלא ניגבו אותן ניזהר מאוד וישנה סיבה לי כי בכל מקום בלי ניקיון יש חיידק פונטציאלי... יאללללללללהההה אורקסטרה !!!!!!

כשאתה מביא פה שירים, למה אתה לא רושם גם מי כתב אותם? עוד יכולים לבוא אליך בתביעות....

זה אתה שקראת לי לחזור. איך חזרתם כמה צעדים אחור, נורא, חושך ודיכאון. נורא, ליכלוך וסרחון, תמשיכו להרביץ לאנשים, ותמצאו לכם הצדקות, להכות בנשים, לפזר השמצות מי שהיכרת קודם, לא שווה היום. ציירו לכם דגלים, כאלה, מכל מיני צבעים, דגל שחור, למצב רוח סוער, אסור להתקרב, הכל פה בוער. דגל אדום, אני עצבני, התרחקו, התרחקו ממני. דגל כחול רך, קצת מקושקש אני פשוט מותש, עיפתי את עצמי, אני צריך מלאי חדש. אז בואי יקירה, בואי במהרה, אמרי כמה מילים, חזרי חזרה, ואז אני שוב, אתמלא עליך זעם, הג'ורה תרתח, תבעבע, , ואני שוב אתפקע. וככה תמשיכו לכם, בלי מותר , בלי אסור, הכל מתגלגל וחוזר, אף פעם בלתי גמור. תהיו לי בריאים, אמן, הלואי אלוקי. כי אני ממכם שבעתי לי די.