מחכים חבוקר (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
מחכים לבוקר , לחכות שלא ישאר זכר , ללילות ארוכים של שמירה , ללילות ארוכים סחוסר ידיעה , שהסיוט כבר יגמר , שלא נזכור את החלומות הרעים והלא נעימים , שיזכירו לנו אצ הרגעים הנרואים שבו היינו חיילים , ורק המלחמה אותנו החלישה , ובנו באכזריות פגע . בידידות אלן
שלוש לפנות בוקר ,לא מצליח להירדם מעשן עוד סיגריה ...אולי אחריה אצליח לנמנם, יוצא אל החלון... החושך בכל מקום, רק אורות האופק מבצבצים, מזכירים שעוד לילה עומד להסתיים... ורק אני עם סיגריה בפה ...לא מצליח להירדם , חושב ....הלילה זה הזמן שאני הכי אוהב לחשוב , נודד למרחקים וחוזר לעצמי, נוסע רחוק לאן שאני רק רוצה , נכנס עמוק לכל פינה חשוכה , מחטט בנפשי שלפעמים אבודה . עוד מעט האור יופיע , השחר יפציע, הבוקר יעלה ויום חדש יגיע. מה מצפה לנו מחר ...איש לא ידע ... לא אני ובטח שלא אתה !!!