לאור - תשובה לאן נעלמתי

אור יקר, תשובה לשאלתך באי מייל. שאלת לאן נעלמתי. נסעתי לטיול של העובדים לים המלח והיינו לילה אחד בבית מלון. בדרך למלון, נסענו למצדה וזאת הייתה הפעם הראשונה בחיי. שם בראש ההר, חשתי את האי הבודד שכל אדם לעיתים מחפש. גם חשתי אנרגיה עצומה אך כיוון שלא הייתי לבדי, לא הספקתי לעבד את התחושה. ירדתי מההר מלאת עצבות. מקום עצוב מאוד, טוב שלא הייתי שם לבד. במלון היה ממש כיף! העובדים נוסעים יחד ומורידים דרגות לחלוטין. בערב היו ריקודים במלון ורקדתי עד אחרי חצות! כמובן שכל הגוף כאב לי למחרת (אבל - היה שווה :-)))) זה טוב מדי פעם להתפרק קצת ולהשתולל. חזרתי אתמול אחה"צ, נמנמתי לכשעתיים ויצאתי לחוג הריקודים הקבוע שלי, שעבר באופן חד פעמי בגלל חנוכה לערב חמישי (במקום רביעי). סח-לב :-))))

.

אני ממש שמחה, חבר אני מקווה שנרגעו קצת הרוחות ושתחוש בפות בודד. ברכות, סח-לב