תגובה מאוחרת (ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

10/12/2001 | 21:00 | מאת: אלן

היי חברים , מוזר כשהתרחשו הפיגועים ומעשים הברברים לא הרגשתי כלום , יותר לומר כמו כולנו ברחתי והתכחשתי למיצאות . אני כבר 4 ימים חש עצבות ואבל על מה שהתרחש תגובה מאוחרת לאותם פיגועים . אני חש כעס , זעם על החוסר האונים שלי ושל כולנו , על מצב שיצא מכלל שליטה , על הטירוף והחייתיות שהתגלתה באותם הפיגועים . זה יעבור לי במשך הזמן . אך אין ספק שכדי לברוח מן המציאות להדחיק כי אחרת אשתגע . אך מפעם לפעם מנגנון התנתקות והכחשה האוטומטי מפסיק לפעול ואני נכנס לאבל ולדיכאון . אני גם סובל מחרדה גדולה כשאני מטייל בחוץ ורואה כל הרבה כוחות ביטחון . אך במצב שנוצר אין ברירה . אני לא סוגר את עצמי בבית , אך משתדל לעשות רק מה שאני חייב , ולצאת החוצה . אני בטוח שזה מצב שיעבור לי רק אם יהיה שבוע של שקט . היום אני כבר חש טוב יותר מכוון שלא קרה שום אירוע . אני מאחל כולנו רק חנוכה שמח , ולהנאתי המלאה אכלתי הרבה סופגניות אחרי שלמדתי שנותנים לפצועי - הלם מהפיגועים אחרונים דברים מתוקים .-:)) אחזור להדחקה ולהתנתקות . מה רע בזה ? בידידות אלן

10/12/2001 | 21:47 | מאת: סח-לב

אלן יקר, תודה שאתה משתף אותנו. שמע...לצאת מהבית זה לפעמים קשה מאוד. אגב, לגבי חוסר האונים, אני משוחחת עם כל העולם וכולם חשים חוסר אונים. המצב באמת זיפט...אבל...ממשיכים כי אין ברירה. אני אכלתי סופגניה ונתתי אחת לעכברים :-)) גם אחת היא יותר מדי בשבילי...אני לא אוהבת הרבה מתוק ומלא שמן. אבל -- לבריאות שיהיה לך! (מה שלום מילו?) חג שמח, סח-לב :))

10/12/2001 | 23:44 | מאת: רמי לשעבר רומל

אלן אתה כל כך צודק. התחושות שאתה מתאר הן כל כך נכונות. הפיגועים התדירים האלה כל כך מעמיסים על הרגשות. אני למשל נאטם באיזשהו שלב משום שאם בטעות השארתי את כפתור הרגשות על עוצמה גבוהה מדי, באיזשהו שלב אני מרגיש כאילו אני בעצמי השתתפתי ונפגעתי בפיגועים האלה. אני מקווה בשבילך ובשביל כולנו שהשקט יחזיק עוד קצת מעמד. מחר אני נוסע לאוניברסיטה בחיפה, קצת ללמוד סוף סוף (תואר שני). אין לך מושג כמה מפחידה אותי הנסיעה וכמה היא קשה לי. אולי בסוף יהיה פה שקט הגיוני יותר שיחזיק מעמד יותר מסתם כמה ימים. בינתיים חג שמח לכולנו !!! רמי. החלטתי להיפטר מהרומל.

10/12/2001 | 23:55 | מאת: ליאורה

הי אלן, אני מצטרפת לשאיפה לשקט ושלווה. אצלי בבית נשבעים שההתנתקות הכמעט "פתולוגית" מכל מה שקורה עושה רק טוב ושלהתעסקות האין-סופית אין תרומה חיובית לתחושה הטובה ביומיום. ואני חייבת להודות שמבחינתו לפחות זה עובד יופי וגם אני קצת נדבקתי וזה בהחלט לא עושה לי רע..... וכמו שהקלישאה אומרת (בכוונה שונה כמובן) No news is good news עובד גם מבחינתנו..... אני מקוה שתמשיך להרגיש טוב, מתגעגעת להתכתבויות בemail..... שיהיה לך רק טוב- חג שמח, ליאורה

11/12/2001 | 00:01 | מאת: צVקA קומיי

להשתמע צביקה

מנהל פורום טראומה והלם-קרב