כמה מדכא ועצוב המלחמה (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אני חש פחד ועצבות מול תמונות הפיגועים אחרונים ושואל את עצמי מת הפלסטינאים יבינו שהם הורסים כל סיכוי של דו-קיום אי-פעם . מתי מישהו יהיה מסוגל להאמין להם אחרי פיגועי התאבדות מפלצתיים . גם התגובות שלנו שהם הכרחיים לנוכח המצב שנוצר . התגובות והתגובות -נגדיביאו רק שינאה וירחיקו את האפשרות שנחיה אי- פעם בשלום . אנחנו והם נגיע לנקודת שבירה : זו מתיחת עצבים על האוכלוסיה שתתמוטט מרוב מתח . אתמול חלפה בי המחשבה המאוד עצובה שרוב המדינה תנזק ותחייה בטראומה במשך שנים , זה כואב ועצוב . חשבתי על מלחמת הדתות בצפון אירלנד . שנים לא מצליחים להגיע שם לשלום . זה פשוט נורא מדכא ועצוב . אני אישית אחרי כל הפיגועים הללו בעיקר באוטובוסים חלפו שום בראשי תמונות של האוטובוס קו 300 . בידידות אלן
אני פה, מקשיבה, בסנטר. אני חייבת לעשות כאן משהו שאיני יכולה לעשותו בבית. עדי
את בסנטר? קפה אינטרנט? צביקה
אני מרגיש מותש היום , אני לא יודע מתי יפסקו הפיגועים ההרג של ילדים ואזרחים . זה מפיל אותי על הקרשים . אני לא רואה כרגע שוב בקצה המנהרה . כל צעד שאנחנו עושים במדינה , בחיים שלנו קשור באווירה מסביב . כל צעד שאנחנו עושים מלווה בחששות כבדים . מתי כל המצב הזה כבר יפסק . הכי גרוע שמראה שלא יהיה סוף בקרוב למלחמה הבלתי עם הפלסטינאים . הדבר שמחזק אותי הוא שאני מצאתי כוח על אף המצב לנסוע לתל -אביב להגיע לנט"ל וזה לא פשוט בימים אלה . בידידות אלן
אני מודה לך עדי חמודה . איך את מרגישה ? טוב שאת מגיע לסנטר זה חשוב לא להשאר בבית ולהכנע לטרור . בידידות אלן
היי אלן אוליי הסיירת שלנו תתקוף את הפלסטינים באינטרנט ? ותחשבו על זה (-: