הייתי קרוב לפיגוע בחיפה

וואי וואי איזה באלאגנים ...הייתי בפקק 500 מטר מהצומת לא הבנתי בהתחלה...יצאתי מהאוטו אנשים התחילו לרוץ לצומת החלטתי להסתובב ולחזור לקריות אבל הייתי חסום ניכנסתי למצב של טייס אוטומטי...בסוף עליתי על האי תנועה וחזרתי כולי רועד מעצבים פחד באלאגנים...הגעתי הביתה לקחתי כדור מקלחת נכנסתי למיטה עכשו התעוררתי והכל חושך לא יודע הילדה גם מיתגיסת עוד שבועיים לא יודע מה לעשות מחשבות מחשבות מחשבות

נכון, לפעמים נידמה שהמחשבות יהרגו אותי. יעקב.

יעקב, למה שהמחשבות יהרגו אותך? למחשבות יש כוח משלהן? להשתמע 052-888486 צביקה

אור, זה באמת לא פשוט! תחזיק מעמד כי אין ברירה! וזה גם מתיש. סח-לב

אני מתאר איזה יום קשה עבר לאור . תחזיק מעמד ! אף אחד פה לא מרוסן יותר . כולנו כל יום יכולים להקלע לאיזור של פיגוע . הלב כואב ודואב על כל האזרחים שנהרגו סתם ללא סיבה . על הילדים החפים מפשע שחיפשו רק לבלות במוצא שבת . הגיע הזמן להראות שיניים לפני שיפרקו אותנו לחלוטין . יפרקו אותנו לחלקים . כואב לי שנקלעת לאיזור של הפיגוע וחש את הכאב שאתה חש . לא ניתן להרגע . אני מקווה שאתה לא מתמוטט . אני הייתי משתגע . בידידות אלן

אני ינסה היום לחזור לעבודה ןלשגרה!!! ואלוהים גדול!!