כדורגל.

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

19/11/2001 | 20:14 | מאת: א.ב.צ.

שלום לכולם. נידמה כאילו לא הייתי פה עידנים. אני רוצה לספר לכם משהו. אני לא אוהב כדורגל,שונא כדורגל. אבל מה לעשות? בני בן ה-13 אוהד של מכבי חיפה, ולפני כמה חודשים הוא ביקש ללכת אתי למישחק נגד מכבי ת"א בבלומפילד. ניסיתי להתנגד ולשנות את רע הגזירה אך לשווא. קשה לי מאד להכנס למקומות הומיי אדם,שלא לדבר על בלומפילד. חשבתי שאם אני לא אדבר על זה אז הוא ישכח, אבל הוא מאד רצה ללכת ולא גילה סימני שיכחה . אתמול החלטתי ללכת איתו, מפני שהרגשתי שזה מאד חשוב לו, וללכת בלי לשדר לו כמה קשה לי. מה אומר לכם, זה היה סיוט. זה היה קשה מאד מאד. כאילו שכולם הגיעו לטכס הברברים הגדול העולמי. כולם הגיעו למשחק ואני הגעתי לסרט אחר לגמרי. הצעקות,הדחיפות בכניסה, הקללות, זה היה נורא. תארו לכם שכולם עמדו והביטו לכיוון המיגרש, ואני עמדתי עם הגב למיגרש, מיסתכל עליהם. במתח ולחץ וממתין שעתיים לפיצוץ שחייב להגיע וכל אחד בפוטנציאל מיתפוצץ. הרגשתי נורא ואיום כשזרקו חזיזים למיגרש,ועשיתי כל מאמץ להיות חזק וגיבור ליד הבן שלי. כשיצאנו החוצה השתדלתי לעוף משם כמה שיותר מהר. עצתי לכם אל תלכו למשחקי כדורגל, אותי לא תפגשו שם.... שלכם. א.ב.צ.

19/11/2001 | 20:38 | מאת: דניאל

אילו הייתי אוהד את הפועל קדימה,לא היית מגיע לאיצטדיון הומה אדם. דווקא שבת זו הלכתי והיו 5 אוהדים שלא זרקו חזיזים והתנהגו למופת.. אז קדימה .....קדימה. דניאל

19/11/2001 | 20:41 | מאת: "אור

חיפה חיפה עולה עולה דניאל גם נתניה שחקה אותה בשבת אכלה שישיה חחחחח

19/11/2001 | 21:00 | מאת: א.ב.צ.

היי דניאל. אני לא מאמין שאצליח לשכנע אותו לרדת מזה. הילד עם דגלים, צעיף, כובע, ואפילו תחתונים בצבע ירוק, לבן. ממתי שחזר מלימודים, לא אוכל ולא שותה, מסתובב ימינה ושמאלה חסר מנוחה. אבל אני הודעתי לו שאני לא הולך יותר למשחקים א.ב.צ.

19/11/2001 | 20:40 | מאת: "אור

וואלה...לפחות לבן שלך יש טעם טוב...אין כמו מכבי חיפה עולה עולה!!! למשחקים אני לא הולך כבר 10 שנים "מאותה סיבה שציינת!!! מאותה סיבה גם הפסקתי לנגן ולהופיע!!! אני מקווה שהבן שלך אוהב תופים!!! סתם התפרצתי בגלל מכבי חיפה

19/11/2001 | 20:51 | מאת: א.ב.צ.

אור שלום לך. תודה על התגובה. אני רואה שאפשר גם אחרת. ברוגע וסבלנות. א.ב.צ.

19/11/2001 | 22:06 | מאת: צVקA קומיי

אני מת על תופים לאור - אתה מכיר להקה יפאנית בשם KODO? שווה - מה זה שווה צביקה

19/11/2001 | 23:02 | מאת: סח-לב

אור, אתה מתופף? פעם היה לי חבר מתופף. סח-לב

19/11/2001 | 21:10 | מאת: adi

אנחנו אף פעם לא הלכנו למגרש כדורגל. עדי

19/11/2001 | 21:16 | מאת: דניאל

אקח אותך בהזדמנות יקירה. הגיע הזמן שתראי חגיגת כדורגל. דניאל

19/11/2001 | 21:17 | מאת: א.ב.צ.

היי עדי. אני מוכן לשלוח אותך בפעם הבאה עם הבן שלי. :-) א.ב.צ.

19/11/2001 | 22:22 | מאת: אלן

ערב טוב א.ב.צ , אני מבין את הקושי והסיוט שהיה עבורך מגרש הכדורגל . גם לי זה עושה לי רע מזכיר לי משחקי -כדורגל בבית הכלא בקציעות . תחושה של אימה וחרדה משתלטת עליי , אבל העיקר שנלחמת עם עצמך ועל-אף הפחד קהל הלכת עם בן שלך ועשית אותו מאושר . זה דבר גדול ודורש הרבה אומץ . אני מתאר לעצמי עד כמה זה מתיש עבורך ומעייף . אני חייב לומר לך כל -הכבוד . חשוב לפנק את היקרים לנו , אפילו אם לנו מאוד קשה . אני משוכנע שבתוך עצמך על -אף הקושי שמחת שהבן שלך היה מאושר . אוהב אותך אלן

19/11/2001 | 22:32 | מאת: א.ב.צ.

תודה,אלן. א.ב.צ.

19/11/2001 | 23:43 | מאת: מירב

אלן שלום, קראתי את התגובה שלך לא.ב.צ. והתרגשתי. כל הכבוד על היכולת לראות את הפן החיובי, ולהיות רגיש כל כך. לילה טוב.

21/11/2001 | 11:20 | מאת: לי

א.ב.צ. היקר אני רוצה להצטרף לאלן ולהגיד כל הכבוד שהלכת למשחק. אני בטוחה שהבן שלך היה מאושר עד הגג, וזה בזכותך! למרות הכל... ויש לי שאלה אליך ולכל מי שיכול להגיב: מה יש במקומות ההמוניים האלה הרעשניים שגורם לך/לכם לכזה לחץ ואי נוחות ורצון לברוח? אני ניסיתי כמה פעמים לגרור את בן זוגי לארועים המוניים למיניהם, והוא עמד בהם בגבורה בדיוק למספר דקות ואחרי זה נשבר ורצה לברוח. למה? אני לא חושבת שאי פעם באמת הבנתי...

22/11/2001 | 02:00 | מאת: א.ב.צ.

לי יקרה שלום לך! אנסה לענות לך בשם עצמי בלבד. עומס גדול של אנשים יוצר תחושה של חוסר שליטה. ההרגשה שלי היא , שמישהו עלול להפתיע אותי ואין לי את היכולת לשמור על כולם, ולא להיפגע. כשיש רעש גדול מידי אני לא מסוגל לשאת זאת, אני מרגיש כאילו מנפחים לי את המוח. כשיש גם רעש גדול, וגם המון אנשים אני נכנס לאותו מצב כמו בשדה הקרב. אני מקוה שאני מצליח לענות לשאלתך. א.ב.צ.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב