בוקר טוב ותודה על התגובות

בוקר טוב ותודה לכל מי שהגיב ותמך. צביקה אני חושבת שלא צריך לגלגל את האחריות על בנות הזוג, אבל הן אלה שנמצאות שם יום יום ולהן יש את מעט ההשפעה על בן זוגן, וכמובן היכולת לתמוך בו מקרוב. התנהגותו לא באחריותן אבל בהחלט בכוחן לשנות ולעשות יותר מכל אדם אחר. לגבי ראיה מפוכחת, אי אפשר לבוא איתה בתחילת הקשר, כי אין לך מושג מה מצפה לך שם בשדה הקרב הביתי שלך. הראיה הזאת יכולה לבוא רק אחרי שחוית את ה"חלומות הטובים והרטובים" ואז תהיה היכולת לראות דברים אחרת. אף קשר לא מחוסן בפני "החלומות" אחרת זו לא אהבה...לא?

תודה גם לך לי

איש הגשם כתב/ה: > > תודה גם לך > לי לי ולך שיר וברכה :-)

לי כתב/ה: > צביקה אני חושבת שלא צריך לגלגל את האחריות על בנות הזוג, - בוודאי ובוודאי שאני מסכים - האחריות היא עלינו ועלינו בלבד >אבל הן אלה שנמצאות שם יום יום ולהן יש את מעט ההשפעה על בן זוגן, וכמובן > היכולת לתמוך בו מקרוב. התנהגותו לא באחריותן אבל בהחלט בכוחן > לשנות ולעשות יותר מכל אדם אחר. - מה לעשות - אני לא מאמין - אם הרצון לא נובע "מבפנוכו" של הפגוע אף אחד לא יכול לשנות > לגבי ראיה מפוכחת, אי אפשר לבוא איתה בתחילת הקשר, כי אין לך מושג > מה מצפה לך שם בשדה הקרב הביתי שלך. הראיה הזאת יכולה לבוא רק > אחרי שחוית את ה"חלומות הטובים והרטובים" ואז תהיה היכולת לראות > דברים אחרת. אף קשר לא מחוסן בפני "החלומות" אחרת זו לא אהבה...לא? > - לגבי מה זאת אהבה אני לא יודע - אבל אולי דווקא הניתוק הוא זה שיביא מזור לפגוע, כי זה יחייב אותו לצאת לעצמאות ולצאת מתחת לחצאית ולסינור? בהצלחה צביקה נ.ב אני אולי קצת רע בענייך אבל עדיף לי מערכת בין אישית שבה שני הצדדים שווים ולא שאחד בא בסוג של התנשאות מעל השני (מכל סוג) {ואני יודע שאני עלול להיות חשוף כאן להתקפה של " איך אתה לא מבין את הצרכים של המיסכנים"} לא רוצה שאף אחד יקבל אותי כמסכן - כי אני לא

.

צביקה - מסכן לא, מסוכן - כן. ואני ראיתי מה זה מסוכן. ואני רק אמרתי שלא אני ולא אף אחת אחרת לא יודעת למה לצפות ומה זה בכלל עד שהיא חווה את זה. ומשם לדבר על שיוויון ביחסים... קצת בלתי אפשרי. כי הבת זוג לא היתה "שם". אבל אני מסכימה איתך לחלוטין שאין ולא צריך להיות מקום לרחמים. אני דיברתי על ערנות.

צביקה היי, מילים כדורבנות. כל משפט מלמיליאן, או מי היום בכותרות? שבת שלום לך וטלי, מירב