זה היה כך בערך
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בחד הימים או הלילות של לקראת סוף המלחמה מצאתי את עצמי חבוש בראש בבית חולים שדה ברפידים בית חולים מאהל כזה עם אוהלים גדולים ירוקים לא צבע צבאי שהכרתי אז שאלתי את האחות רופאה לא יודע להגיד במדוייק אבל לבושה היתה בירוק או לבן איני זוכר מה אני עושה כאן היא השיבה אתה כאן כבר כמה ימים אבל אני חייבתלהגיד לך משהו שאלתי מה? היא אמרה לי שעוד כמה כמוך אני מתה אמרתי למה היא אמרה לי אתה לא נותן מנוחה לא שאתה רעשן אולי שקט מידי אבל כל הלילה אתה יוצא לטייל לך ואנו מאוד פוחדים שלא תיפול לאיזה שוחה שם או שתיתקל בגדר מסביב אז הגענו להחלטה הצוות לקור אותך במותניים וללכת אחריך כך עברנו כמה לילות איתך האמת לא הפרעת לא דיברת רק חשבת בשקט כנראה אבל זוכר בדיוק את המיטה עליה ישנתי זו היתה המיטה הצמודה לשולחן הכתיבה של הצוות לאחר מכן עברתי למקום שהוא לא יודע במדוייק לאן אבל היה קרוב לים לפי הריח או רחש הגלים בלילה אולי פעם אמצא את השנתיים האבודות שלי שמאוד חשובות לי ולדעתי לכל אחד אחר יהודה
היי יהודה בקשת לקרא את התיק הרפואי שלך? מה קורה עם התביעה? נשארו לך חברים מאז? צביקה
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
