חזרה לשדה הקרב?(ה)

החובש חזר. בוא איתנו,הכל בסדר ,אל תדאג הוא אומר לי,הגיע עוד חובש וביחד מרימים אותי באלונקה. אני מפנה את ראשי עוד פעם אחת ורואה את מפקדי ארוז בשקית פלסטיק שחורה. מכניסים אותי לנגמש התאג"ד,הרופא בודק אותי ,מודד לחץ דם,דופק,מסתכל לי באישונים ושואל אותי שאלות,אתה בסדר?"אני בסדר,דוקטור?אני בסדר?" ומה יקרה עכשיו?חוזרים להלחם?חוזרים למלחמה?אני לא יכול לחזור. אני מת. גם מי שלא נהרג במלחמה,מת במלחמה. חבר'ה,אומנם אין לי זכות תגובה עקב העדרות,אבל לדעתי אתם סתם מנהלים פה מערכה נגד אף אחד. והגם שייש השמצות והטרדות,הרי כאן מדובר באנשים שלנו,חברים,תומכים ואוהבים,ובמקום להרחיקם עלינו לקרבם.ובינינו מה עוד ניתן לפגוע בנפשנו המיוסרת שלא ניפגע מקודם? אז ...קחו אויר ...נעבור הלאה והגם אם יקראו לי הומו אשיב בחיוב ,בחום ואהבה... כי לא אוכל לצערי לאבד עוד חברים. דניאל ולעיתים השתיקה כל כך כואבת ......

אהלן דניאל, מה קורה? צביקה

אהלן. כפי שעינך רואות אני עדיין בשתיקה,שתיקה סמסגירה הכל.ומי ייתן שכאשר ישרור השקט ,נוכל לשוב להיפתח ולחייך יותר. כפי שכעת אחד אמר:שום מקום לא בטוח במדינתנו.ועדיין זו מדינתנו. שלך דניאל

דניאל נשמה טובה אתה מספר דברים אשר על ליבך אבל מה איתנו נשמה??. כשאני מתחיל לקרוא את הודעותיך אני קצת חושש ומדוע?.אים אמשיך אני לא יודע לאן זה יוביל אותי. לכן נשמה טובה אני את זה עושה ומתפרק רק אצל הרופא שלי הגדול ד"ר קוגן ע"מ שאים חלילה יקרה משהו לפחות אני בידים טובות אפשר לדבר אפשר לספר רק מה?. לא להיכנס לפרטים שיכולים להוביל אותנו או לפחות אותי למקומות שאני שונא אותם ורק רע לי שם .מכל מקום עשה מה שאתה רוצה אנני יכל לכפות את רצוני על כולם בברכה ספ

מה ציפית אחי שאכתוב בפורום זה? שרע לי ,שבא לי לפרוק,אין לי את הד"ר צמוד. שאני מרגיש שפה מתחוללת מהומה זה לצערי מחזיר אותי לעבר. ואני ...אני כותב מה שאני מרגיש באותו רגע,כך שאם תשאל אותי מה רשמתי שלשום לצערי לא אזכור,וכשזה-יוצא,אין לי שליטה על זה,ואני בבית לא מוציא זאת יותר,כך שמקום זה זה מפלטי היחיד. אני אכבד את בקשתך....אבל שתצפה ממני לעיתים להודעות שלעיתים יותר קשות מאלו...כי נמאס לי לשמור הכל בבטן.(ואין לך מושג עד כמה היא כואבת). מסור ד"ש לחבר'ה.. שלך דניאל