שלום חברים/ות

אני מתאר לעצמי שלאחר מתקפת הטרור הנבזית של אדם שלא שולט בעצמו ונעזר בכל מיני אנשים מדביק את כולנו לפינה אבל אנו לא ניתן לו הזדמנות לנצח אותנו כי אותנו לא מנצחים אני גם מתאר לעצמי שכולם כמוני בוהים במסך הקטן וחושבים על מה ולמה אז חברים לא קרה כלום אנחנו איתנים וחזקים צריך להמשיך ולשפוך מה שיש ואולי אפתח במה שזכור לי מהפציעה ביום כיפור בעץ חדש אבל באמת לא זוכר הרבה אז בואו לקרוא ולהגיב

אבל אני רואה שזה ממשיך..... וכואב לי נורא. עדי

איש גשם יקר, יישר כוחך. נכנסתי היום לקרוא ובדיוק הייתה המתקפה ואז הפורום באמת נסגר ונמחקו כל מיני דברים, כפי שדרור תיאר. חבל, פשוט חבל. כנראה שישנם אנשים שלא יכולים לראות שחברים חולקים בדברים ומחזקים אחד את השני. ישנם אנשים שמתעוררת אצלם כנאה חולנית כשהם חשים פתאום עצורים או "מחוץ ל-" וזה גורם לתוקפנות שמחוץ לכל פרופורציה. תחזיק מעמד, סח-לב