פילוסופיה בגרוש(יזכור)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

31/10/2001 | 11:46 | מאת: איש הגשם

יושב אני מדפדף בספר החברים שנפלו שומע את שירי ארץ ישראל חושב וכמעט נחנק אז הנה עוד משהו של רענן כלשונו ...לאהוב את אותם רגעים, בהם אין שליטה, לא הגיון,לא מחשבה למות בלי שמלונית מן העולם תדע, שאי פעם היית גם אתה, לעזוב - בלי להשאיר עקבות, רק חיים ומצבת אבן שבראשי תבות... אלוהים! אלוהים,לאן?! ואני- אני רק אדם-- -- -- לא! לא אקרעך חוט חיי, אולי? כמו תבוא לשנייה חסר תועלת - רק הבזק, חצי מבט. עוד אוכל ללחוש את המילה: ובאלף- אלף של אהבה להחזיר את הנשמה אהה, אלוהי, אלו רגעיםשלך -- -- -- מתוך השיר ,פילוספיה בגרוש, נכתב במוצב ב 1973

31/10/2001 | 12:17 | מאת: איש הגשם

כן חברים אתם בטח שואלים מה יש לדפוק הזה שכל הזמן מה שיש לו בראש זהאותם חברים שאינם אז כן זה מהשיש לי אפילו אולי לפני המשפחה הם תמיד איתי ואני אפילו כמעט נוגע לא נוגע אני חי אותם ואיתם כמה שזה לא נראה אמיתי אבל זה באמת אמיתי למרות שמי שיקרא זאת יחשובשאני באמת הוזה אבל אני אוהב הזיות אלה הם החברים שלי וכך ישארו למרות מה שיגידו כל בעלי התארים לפני שמם אני לא מוותר עליהם ולא אוותר לעולם הם החברים שלי ובזכותם אני עדיין חי ונושם אני אפילו יכול לשמוע את כולם במסעות באוכל בציעדה לחדר האוכל שתמיד היתה מלווה בשירה אדירה וכל אחד שר את שירו ואני יכול אפילו לזכור את הקול של מייקל ואת השיר שאהב זה היה נומי נומי לילה לילה עם המבטא האנגלי שלו לפעמים אומרים לי ולאחרים אולי כדאי לנסות לשכוח אותם האמת אני לא רוצה לשכוח אותם טוב לי איתם למרות הקושי הכרוך בזה והימים הקשים שבהם נמאס באמת להמשיך לנשום אבל אני אוהב אותם חברים

31/10/2001 | 14:56 | מאת: סח-לב

איש גשם יקר, אין סיבה שתשכח את חבריך שהיו כה יקרים. פרופסור לסוציולוגיה פעם אמר: "המוות שם קץ לחיים אך לא למערכת יחסים." "Death ends a life but not a relationship" בברכה, סח-לב

01/11/2001 | 03:44 | מאת: דניאל

חובה עלינו לזוכרם ,ולו רק בזכותם אנו כאן. אל תתבייש כי לשכוח את החברים האמיתיים שאינם,זה לשכוח את עצמך ואת משפחתך. לעולם לא נוכל לשכוח. חזק ואמץ. דניאל

01/11/2001 | 18:55 | מאת: אלן

יהודה יקר , כמה שאני מבין מה שאתה חש , הרבה פעמים אמר אחי תשכח את העבר ותסתכל קדימה להווה ולעתיד . אך לא ניתן לעשות את זה . כי מה שקרה לנו בזמן המלחמה שרט את נפשנו ומשפיע באופן חד עלינו . לזכור את החברים שהיו איתך במלחמה הם חלק ממך , מן החיים שלך , הזיכרון נותן לך כוח והיכולת לבטא את הכאב ומה שאתה חש מאפשר לך לתת משמעות למה שעבר עליך . משמעות לחיים , אולי לסבל ולכאב . הכוח ובטוי הזיכרון נותן לנו כוח בחיי היום-יום לענות על שאלות שחולפים לנו בראש . למה נשארתי בחיים , ולא הוא ? אתה אדם גדול יהודה וחבר אמיתי . אני כל -כך מבין מה שאתה חש . גם אני לא מסוגל לשכוח ולזכור נותן לי כוח לחיות , אוהב אותך אחי . אלן

מנהל פורום טראומה והלם-קרב