שיר: חושך על פני התהום (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
נכתב בעיקבות מבצע השיחרור של החטופים בקו 300 . לא עמדתי במקום , לא ראיתי פה חלום , ראיתי פה רק חושך על פני התהום, המולה שבתוך מהומה , והמולה שלאחר מהומה , חיילים רצים בכל הכיוונים , מכוניות משטרה דוהרות ומייללות באמצע הלילה , פצצות תאורה , מאירים את האפילה הלילה , פצצות הלם מעירים את תרדמה הכוחות שמסתובבים בשדרה , מה קרה ? מה היה ? חוסר הידע לא השרה עליי שום שלווה ומנוחה , חשבתי שנשארתי אדם בודד בעולם , שום סימן לחיים בסביבה , השקט חזר לסביבה , החטיפה הסתיימה , אך עדיין לא נשמתי לרווחה . זו הייתה רק התחלה של מלחמה חדשה . אלן
ואולי באמת ניתן לשנות, בלי להכאיב, בלי להתנות, להיות ולו לפעם אחת מאושרים, או במילים שונות- אחרים. ואולי את הזמן ניתן לעצור, בלי להפקיר אהובים מאחור, בלי לכעוס ולבלי לבכות, בלי לשתוק ובלי להכות. ןאולי החיילים שבשטחים יחזרו הביתה ויכתבו איזה ספר, על הכאב במלחמה, על הפרחים שבקבר, אולי לא יישלחו אותם יותר למות, אולי אנשים ישימו לב לאישיות, ולא ליופי החיצוני ולשיער והרגליים, לא לאיבר מין, לא לעיניים ולא לשדיים, אלא רק לנפש, מבפנים, עמוק. לראות שאולי יש שם עתיד מתוק. אולי יש ארץ רחוקה שאליה נעוף אחרי שהכל פה יתפוצץ, אולי נסתכל מהחלון ונראה כוכב מנצנץ, אבל בינתיים... בינתיים הכל בגדר .....אולי.... דניאל
ערב טוב אחי , הצלחת לרגש אותי ובאמת כשקראתי את השיר הזה בכיתי , הצלחתי להזדהות עם כל המשאלות שלך שהם באמת המשאלות של כולנו. בתוכנו אנחנו מחפשים אהבה ולהתחרק מכל אלימות ומלחמה . שהעולם יתייחס אלינו לפי הפנים שלנו ולא לפי החיצוניות . אלה באמת משאלות של כולנו . ואולי פעם .... ידעו לראות בנו חלק מן החברה . אך הימים הללו עוד לא הגיעו . העלת בתוכי עצבות וגם עידוד . עידוד כי חשתי פחות בודד עם התחושות שלי וגם אני מאחל לעצמנו שהמשאלות שהבאת פה בשיר יתגשמו . אוהב אותך אחי. אלן