צביקה - אתה יכול לספר לנו עוד פעם מה המטרות העמותה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
צביקה אתה יכול בבקשה לספר עוד פעם על מטרות של העמותה שהקמתם כמו שסיפרתה לי היום ? נדמה לי שנוצרו די הרבה הבנות והגיע הזמן שנבין בדיוק מאיפה נוצרו האי-הבנות הללו . מי מה שהבנתי המטרה היחדה שהקמתם את העמותה הוא לשנות את החוק לגבי הלומי -קרב מוכר . אני מציע שכדי שהחברים פה ידעו בדיוק מה נעשה בנדון כדי שמפעם לפעם תעדכן אותנו . על -אף שלאלה שכמוני העמותה הזאת לא תעזור לי הרבה כרגע . אולי כדי שמי שמוכר יעזר בכם . אז תוכל להעדכן מפעם לפעם מה נעשה בתחום שינוי היחס הציבורי ,שינוי החוק והשינוי התקשורתי לנושא . שהצלחה שלכם ,יהיה גם הצלחתינו . בידידות אלן
בכייף א. העמותה הוקמה על ידי מספר נשים אמיצות שנשארו לחיות עם בני זוגם למרות שהללו לקו בתסמונת הלם קרב ולא התגרשו מהם כמו רבות כל כך שפשוט בגדו בנו ועברו לחיות עם אחרים ב. בהגדרה - העמותה מיועדת למשפחות ובני משפחה של נכי צה"ל המוכרים על ידי משרד הבטחון כהלומי קרב ג. העמותה שמה לעצמה כמטרה לעורר ולהוציא מהארון את הנושא את הנכה משפחתו אשתו וילדיו ד. העמותה מייצגת רק את החברים בעמותה - ניתן להרשם אצל פירחה עד היום עשו שוש ןפרחה רבות על מנת לפרסם ולערוך מסע יחסי ציבור בקרב מקבלי ההחלטות לצרכים המיוחדים של הנכים ומשפחותיהם לרבות הנשים והילדים להם צרכים מיוחדים ה. היום שוקדות הנשים על שינוי התקנות כך שחיי הנכים יוקלו - אני מאמין שגם אתה ושכמותך שעדיין לא הוכרו יזכו מן השינוי ו. אחד השינויים החשובים הוא שינוי כך שהלם קרב הוא לא מחלה ובטח לא מחלת נפש ולכן כל התקנות ישונו בהתאם. יש עוד נקודות שאני אבקש שיציידו אותי בהן ואכתוב אותן כאן בעתיד צביקה נ.ב מכאן אתה מבין את הנקודות אותן פרטתי לך בפגישה שבינתיים עד שלא תוכר לא תוכל להסתיע בעמותה מעבר לתמיכה והסברים כלליים שבת שלום
אני מבין שאתה התחלת לייצג את הגברת פירחה כאן בפורום
ז.העמותה ומי שבראשה ,מתנהגים בהתנשאות ובפגיעה במי שגם לדעתם לא מוכרים. ח.העמותה לא פירסמה שום הודעה בדבר השגות או זכויות שהם השיגו עבור המשפחות. ט.העמותה לא זוכה להכרה מטעם ארגון נכ"י צה"ל והעומד בראשה ששם לו את עיקר המצע ביום הבחירות על-מנת לזכות בהכרה הראוייה של הלומיי-הקרב. ילא מעוניין להמשיך שלא אתקל מחר בגידופים. דניאל
מעניין צביקי...שאפילו לקיטנה לא טרחו לשלוח את ביתך... אז משפחות???פרט?< תמיכה?פרט מי? למה?וכמה? תן לי אחת...ואני שם 120 ש"ח במעטפה ונרשם. אחת...ואני מקווה שזה לא הרבה מידיי. דניאל
אתה אומר נשים שבגדו בנו, למה אישה שמרגישה שלא יכולה לחיות יותר עם בעלה היא בוגדת? בוגדת על פי ההגדרה הקלאסית זו אישה שהולכת עם מישהו אחר בעוד היא מחויבת לאחד, אבל ברגע שיצאה מהמחויבות והתגרשה ממנו, היא פנויה לאחר. אני מבינה שההרגשה היא כזו, אבל הנסיבות נשתנו, ולא כל אחת מרגישה שהיא יכולה או רוצה לחיות חיים קשים ליד הלום קרב, כמו שאם אדם חולה במחלה כרונית והאישה לא יכולה או רוצה לטפל בו, מתגרשת, הרי החיים האלה שלה, ולמה היא צריכה להקדיש אותם למישהו אחר ? ,להיות קרבן? את האמת צביקה, אני לא מאמינה שהייתי נשארת עם בעל כזה, אני חושבת שהייתי מתגרשת,ואף אחד לא יכול להגיד עלי שאני לא משקיענית, אבל לפי מה שאני רואה, ההשקעה כאן היא חסרת תכלית. אילו היתה תכלית, זה היה סיפור אחר. גם גבר מכ, הוא פגוע נפש, אם כי בנסיבות אחרות, וגברים הלומים לא מעטים, הם גברים מכים, ורוב האחרים אלימים, עד לכמעט מכות. ונכון שהבחור נפגע למען המדינה בכלל, ולמעני בפרט, אבל אין מה לעשות רגש הוא רגש. גום השכל אומר את שלו. היו לי 2 חברות שהבעלים שלהן נכוו קשות במלחמת לבנון, שתיהן היו נשואות טריות, כויות קשות בפנים, אחת לא יכלה לשאת את המראה של הבעל היפה שהפך לבעל פני מפלצת, והתגרשה ממנו, בשנה הראשונה לנישאין, השניה המשיכה לטפל בבעלה, פעם בפגישת מחזור, היא הגיע איתו, לזכותו יאמר שהוא שומר על מבנה גוף יפה, גוף צעיר גמיש ללא כרס , מתלבש יפה, אבל הפנים...רבונו של עולם הפנים....כווים שרופים, ואחרי המון ניתוחים עדין מצולקים, ומזעזעים. יש להם שישה ילדים נכון לאותה פגישת מחזור, ילדיפ יפים, חלק דומים לאבא לפני התאונה. אז כשהראשונה עזבה את בעלה, היינו כולנו גיבורות, איך דיברנו עליה "איך היא יכלה. ואיך היא לא מתביישת" היום הייתי רוצה להחזיר את הגלגל אחורה, לו יכולתי להגיד לה כמה מילים מעודדות הייתי עושה את זה, היא לא היתה מאושרת, הדביקו עליה אות קלון. קשה היה לה להתחבר שוב עם מישהו אחר, לפני כמה שנים היא נהרגה מפליטת כדור , כשניקתה את הנשק שלה. בכל אופן זו הגירסה הרשמית. היום הייתי אומרת מילים אחרות, היום אני מבינה שאת לא חיבת להישאר ערה בלילות.בשביל תינוק , זה בסדר, זה עובר, כי הוא גדל, אבל גבר פגוע? תאמין לי,אני יודעת במה מדובר. בת דודתי חי 4 שנים של גהינום עם אדם פגוע בנפשו, גאון מוכשר, אבל חסר תועלת. ישן ביום, וער בלילה, הסיוטים שפוקדים אותו, הפכו לסיוט שלה. בסוף התגרשה ממנו, עלה לה הרבה מאוד כסף להתגרש, אבל היא היתה מוכנה לפדות את החופש שלה בכסף, כי את החיים האלה היא חיה רק פעם אחת, והיא רצתה לחיות אותם יותר טוב. בן המשפפחה הלום הקרבעליו סיפרתי, עד היום משגע את כל המשפחה, כולם נשואים והוא לא, אין לו כבר הורים, אימו נגמרה מהטיפול והדאגה לו. במשך שנים על שנים, אבל אמא זו אמא, אי אפשר להתגרש ממילד.