לליאורה

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

11/07/2001 | 19:36 | מאת: נוגה

רק היום קראתי את תגובתך להודעתי ואשמח מאוד להעזר בך ובידע שיש לך ,שמחתי לשמוע שהחברים הנפלאים כאן עזרו לך ושדברים הסתדרו בינך לבין החבר שלך ומקווה שאוכל לקבל ממכם את אותה תמיכה. את השיר והמילילם של "אדבר איתך" יש לי ואני מאוד אוהבת אותו-בהחלט מסביר טוב כמה מצבים שהיו לנו... בכל אופן מקווה לפגוש אותך כאן גם בהמשך.

11/07/2001 | 22:51 | מאת: ליאורה

הי נוגה, אומנם הוא החבר הכי טוב שלי אבל אנחנו גם נשואים - :-) אשמח לעזור אם אוכל - נוגה, כפי שניסיתי לציין הייתי בתפקיד מאוד דומה לתפקיד שאת מתארת - לקח לי זמן להבין שאני בחרתי בתפקיד הזה לבד, האחריות והבחירה היו שלי - לקח לי זמן להבין שאף אחד לא ליהק אותי לשם ושהתפקיד היה מיותר בהצגה של החיים ולמעשה הוא בעיקר פגע בשחקנים האחרים או יותר נכון בשחקן האחר - בדניאל. נוגה אני שוב מדגישה שזו הדעה והניסיון הסוביקטיבים שלי ושלנן - למרות שזה לא נראה כך, אני הבנתי שהקדוש המעונה זה התפקיד הקל והפשוט! אבל החיים לא כ"כ פשוטים ולא תמיד אפשר לתקן, ולא תמיד צריך לתקן ולא תמיד כדאי לתקן בכלל זה אחריות מאוד גדולה ומאוד לא הוגנת - והרבה יותר פשוט לקבל ולאהוב- המילים של השיר שתקופה ארוכה חשתי כי הוא ההמנון הפרטי שלי קצת מפחידות אותי היום.... אני עם דניאל היום כי אני רוצה להיות איתו - כי טוב לי וטוב לנו ביחד! ומכאן זה מתחיל - אני מאוד מקוה שגם לך טוב - בידידות, ליאורה

11/07/2001 | 23:02 | מאת: יהודה

באמת אולי אני אהיה קצת חוצפן אבל אתם תחליטו עם לענות ואני כמובן אבין אם לא תענו אני כידוע אף פעם לא ישן לבד לא שאני פוחד אני חייב לישון ובדרך כלל עם אישתי רק מה שאני חייב להחזיק בה ולא חשוב במה בשיער ברגל ביד באוזן באמת האם גם הבעלים שלכן חברים כך סתם מסכרן אותי לדעת אני אפילו לא מסוגל להרדם בצהרים עד שהיא חוזרת מהעבודה וכשהיא מגיעה אני רק אומר שלום וכבר במיטה קצת מרגיז אותה אבל היא כבר רגילה לשגעונות שלי מה איתכם?

12/07/2001 | 00:02 | מאת: דניאל

לא ידעתי שייש לי כפיל. :-))))))))))))))))))) דניאל

11/07/2001 | 23:21 | מאת: יהודה

קיבלתי קראתי תודה ואני כבר משיב

11/07/2001 | 23:38 | מאת: ליאורה

אני כבר קופצת לקרוא

מנהל פורום טראומה והלם-קרב