חזור אחי חזור מהר . . .

אחי היה בחור פעיל ומלא מרץ , בחור נאה מאוד שרירי ופעיל מבחינה חברתית , היה לו חוש הומור טוב והכל היה תקין , בחור בריא ונורמלי , לפני מספר חודשים התחילו בעיות איתו בבסיס ולאחר מכן חברה שלו עזבה אותו , כמו כן הוא היה לחוץ קצת מבחינה כלכלית , כל אותם לחצים אלו הביאו אותו יום אחד למן קריסה הוא ברח לים ולא חזר , באנו לשם והחזרנו אותו לבית מאז הוא אדם אחר , זה מתבטא : הוא לא מדבר לעניין , קופץ מנושא לנושא , מלא מרץ (כל היום הוא מתאמן) , מזכיר חברים ואנשים מהעבר , אין לא ערך לכסף , ואי אפשר להשאירו לבד , מעשן בשרשת ושוכח דברים בטווח הקצר , צוחק צחוק ארוך ללא סיבה . זה פשוט לא יאומן איך אדם ביום אחד כך מאבד את השפיות בחור צעיר (כבן 18) מלא שימחת חיים ותוכניות לעתיד מתנהג כמו ילד בן 4 . אני פונה אליכם אם מישהו יכול לתת לי מידע מה קרה לו ? האם זה יעבור ? כמה זמן? איך להתנהג איתו ? הפנייה שלי גם לבעלי מקצוע וגם לאנשים שחוו תופעה דומה או שקוביהם לקו באותה מחלה . אנא ממכם מחכה לתשובה . שלומי

ערב טוב שלומי , נדמה לי שאח שלך מדחיק אירוע קשה שהוא עבר . אני מציע שתתיעץ עם מנהל הפורום רור גרין . כדי להפנות אותו ליעוץ פסיכולוגי רציני . מבחינת ההתנהגות לדעתי הוא זקוק להרבה חום ואהבה . תשכנע אותו להגיע לטיפול . זה יהיה תחילת הריפוי . אל תכעס עליו ותקבל את מצבי הרוח בהבנה . בידידות אלן

שוב ערב טוב שלומי , אני נזכרתי שאני גם הובחנתי כמי שעבר הלם -קרב לאחר שצחקתי על האירועים קשים שעברו במהלך השירות הצבאי הפסיכולוג שראה אותי הפסיק אותי וצעק עליי והתחלתי לבכות . ההלם -קרב שקיבלתי היה במהלך מבצע השיחרור של החטופים בקו 300 . אני מציע לשכנע את אחיו לפנות לקב"ן ביחדה הצבאית שלו דרך מפקד הבסיס שלו ולנסות לספר מה עובר עליו . מבחינתך אני מציע לך לא להבהל משינויי ההתנהגות זה חלק מן הטראומה . האדם שעבר טראומה עובר ממצב רוח אחד לשני , מחרדה ,דיכאון לכעס וזעם וחוזר חלילה . אתה צריםך הרבה סבלנות ואורך רוח . התחילה החזרתו למסלול בטיפול אצל פסיכולוג או קב"ן צבאי .כדאי שיתרחק מהתפקיד שהלחיצו אותו ויבקש העברה למקום פחות מלחיץ , פנייה לקב"ן היא לדעתי הכרחית ודחופה . . אני ממליץ להצטרף לפורום באופן קבוע . ברוך הבא . בידידות אלן

אלן קודם כל ממש תודה על הענות והתמיכה ! אני מרגיש הקלה גדולה שמישהו מבין אותי ומוכן להטות אוזן ! בקשר לאחי אז המצב השתפר , תודה לאל , לקחנו אותו לפסכיאטר והוא אמר שבעקבות כל הלחצים (במיוחד בצבא) הוא עבר טראומה וברח לעולם משלו שבו הכח טוב והוא צוחק כל הזמן ולאט לאט עם טיפול של כדורים (הוא נתן לנו שני סוגים) וחום ואהבה ותמיכה מאיתנו הוא יצא מזה , וזה בדיוק מה שהיה כל היום היינו איתו יצאנו איתו ובילינו יחד , ואחרי שבועיים הוא התחיל לחזור לעצמו , עכשיו הוא לא מאה אחוז אבל הוא מדבר לעניין , ואני ממש מאושר , חשבתי שהוא ישאר כך לעד . עכשיו אני מקווה שזה לא יחזור לו יותר , מה אתה אומר ? תודה חבר ולהתראות

האם פניתם לאנשי מקצוע בתחום? צביקה

לציבקה כן בימים הראשונים פנינו לפסיכולוגית , היא לא עזרה והפנתה אותנו לפסיכאטר והוא הרגיע אותנו ואמר שאחי עבר סידרה של לחצים והוא לקח את זה קשה ונישבר נפשית לכן הוא ברח לעולם משלו והוא יצא מזה לאט לאט , הפסיכאטר נתן לא שני סוגי כדורים , ותודה לאל עכשיו עברו שבועיים והוא מתאושש לאט לאט ויש שיפור , הוא לא חזר לעצמו מאה אחוז אבל בעזרת השם אני מקווה שהוא יצא מזה. תודה רבה על התמיכה והעזרה ! שלומי