התחושה מחנק מלווה אותי כל היום (ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

12/06/2001 | 21:11 | מאת: אלן

ערב טוב , תחושה של מחנק מלווה אותי כל היום . חרדה שנמשכה לאורך כל היום . נדמה לי שהחום הבלתי נסבל הגבירה את החרדה . אני לא מרגיש שאין לי כוח לא לעשות כלום . אך על מה אני מדבר איתכם אתם מכירים את ההרגשה זו. אני גם ראיתי בטעות לפני יום תמונות של פרשה קו 300 מן העבר ופתאום ראיתי אחד החברים שלי ששירת איתי . הוא נראה אבוד ולא בדיוק הבין מה הוא עושה שם . יתכן שזה רק פירוש שלי . התחושה מוזרה . התמונה שוב התעוררה בראשי ונתקעה . היא מסרב לעזוב אותי . בידידות אלן

12/06/2001 | 21:40 | מאת: אוסנת

ערב טוב אלן רק על ידי תרגיל הסחת דעת ,התמונות או ההרגשה שניתקעו לך בראש ..יצאו. סיפרת לא מזמן שהית בבתי קולנע ,ואם אני לא טועה היתמקדת על תחושתך באולם ,בקהל , ואני היתי רוצה לדעת איך היה הסרט ? גם כלול בהסחת הדעת . בהבנה גדולה אוסנת

12/06/2001 | 23:01 | מאת: אלן

תודה אוסנת , זו שיטה מעולה ומאפשרת באמת להתמודד ולהדחיק את התחושות הרעות . אך לא תמיד עוזר . תלוי עד כמה אני במצב כעוס , זועם או חרד . הכל תלוי בעוצמת הרגשות . היום זה לא בדיוק עזר לי אך זו שיטה שהיא טובה לכולנו ומצויין שהבאת את זה פה . בידידות אלן

12/06/2001 | 22:18 | מאת: יהודה

שלום אלן ידידי זה מה שקורה גם לי לאחר השתוללות או כל יציאה למקומות אסורים צריך לחשוב פעמים ואולי עדיף לא ללכת לבד

12/06/2001 | 23:21 | מאת: אלן

יהודה אתה צודק , במידה מסויימת חשים פחות חרדים עם יוצאים עם אנשים החוצה קרובים אך זה לא תמיד אפשרי . יש בכך תחושה של אובדן עצמאות מסויים ותלותיות . אך לפעמים אין ברירה . . אני נלחם עם עצמי כל פעם שעליי לצאת החוצה והרבה מכריח את עצמי לצאת כדי להתמודד ולא לא שהתחושה של נוחות וביטחון שאני חש בבית תשתלט עלי . אתה יודע עד כמה להיות בבית מרגיע , עושה טוב מבחינת התחושות הרעות . אך זה הורס את החיים האמיתיים . להתמודד עם משימות , לצאת החוצה הוא באמת דומה למלחמה , לקרב עם מוחי . אך לומר את האמת לפעמים אני גם מוותר ומחליט להשאר בבית כשאני חש חרד מדי . הבעיה היא לשמור על שפיות , על איזון . דרך עקב טבעי שאחרי שאתה זועם ומשתולל , אתה נכנס לדיכאון . אחרי שאני צועק וזועם אני נכנס לחרדה . כל התהליך הזה הוא למעשה אלימות . היא מופנת כלפיך פנימה , או מופנית החוצה כלפי הסביבה . אך אחרי שאתה צועק אתם מפוחד מהצעקות שלך ונכנס לחרדה ולדיכאון . אני למשל מתחיל לבכות אפילו שצעקותי מוצדקות , מפחד מלהיות אסרטיבי כי הכל נראה כמו אלימות , אז אני מתפרק מפנים . אני חושב שהתהליך הזה עובר על כולנו . תודה שעזרת לי ידידי . אני תמיד הבנתי שבמצב שלנו החשוב הוא לשמור על איזון וזה פשוט לחלוטין . אם היה לי אמצעים ויותר כסף הייתי יוצא לטבע זה באמת מה שאנחנו זקוקים זה תמיד ממלא את הסוללות שלנו שמתפרקות במהירות . בחיבוק חם ואוהד אלן

מנהל פורום טראומה והלם-קרב