היום לפני 19 שנים (ה)

היום / הלילה לפני 19 שנים נלחמתי על חיי והיום אני נלחם על שפיותי וזה קשה וזה מתסכל וזה מפחיד היום ישבתי עם טלי וסיפרתי לה בפעם הלא יודע כמה את סימור הקרב מתוך מקום של עצב וכאב ואחרי שבכיתי לי כמה דקות טובות השתחרר לי בלב אותו בורג שהפריע לי כבר כמה ימים - מאז שהתחלתי לעקוב אחרי הירח לילה טוב צביקה אני פורש כבר עכשיו כי אין לי כוח ו/או חשק להתמדד - בא לי לנוח צביקה

אתמול נלחמנו היום אנו מגינים על חיינו....מנסים ומנסים...אבל אשרייך שבת-זוגתך לחיים יושבת עמך ושומעת את סיפור חייך.... הריי אנו חיים בזכותם... שלך דניאל

נפלו ג'ק ורמי במבואות צידון

בוקר טוב צביקה , עובר עלייך רגעים קשים . הקושי להיזכר במה שאירע בעת המלחמה , בעת הקרב . בחברים שנהרגו ונפצעו בטח לא מרפה ממך . זה כך כנראה כל שנה באותו תאריך של המלחמה . . העובדה שאף אחד לא לקח אחראיות על הטעויות ועל הקרבות בטח אינו מרגיע . למה שלא תכתוב על מה שאירע אז כדי שפעם אחת יהיה גירסא מוסמכת ונכונה ? אני יודע שזה לא קל , אך יש הרבה מן הטהרות בכך זו הסיבה שאני כותב כל הזמן , אולי כדאי אם זה ישחרר קצת מן המראות , מן המחשבות המפחידות . בחיבוק חם ואוהב . אלן

לקחתי לי את העיתון של שבת, וניסיתי לקרוא את הכתבה, מיד כשראיתי את התמונות של הבחורים, נחנקתי, עד עכשיו אני לא מסוגלת לקרוא את זה, מסכנים ההורים, ומסכנים הבחורים, ומי יודע מה קורה איתם היום, אם הם בחיים, או שמזמן כבר לא. אי אפשר לסמוך על הערבים האלה, אלה חיות אדם, וכאשר יש להם יהודי ביד, הם לא חושבים על משא ומתןף, הם חושבים איך לשתות את הדם שלו, וכשיש איזו דרישה למשא ומתן, אין להם כלום בידים, אבל הם נהנים להתעלל בנו.