ליהודה -לא יכולתי ללכת לישון לפני ש..

אגיד לך כמה דברים בנוסף למה שכתבתי באי מייל (אם ראית, או שעדין לא?) היתה לי קרובת משפחה נערה בת עשרה, כאשר היא היתה ילדה בת 7-8 , ביום שישי, היא הלכה לשירותים שבבית הספר, זה היה מיד אחרי השיעור האחרון, המסכנה סבלה קצת מהבטן, ושהתה שם קצת, ובא השרת האידיוט, ונעל את הדלתות, מבלי לבדוק אם יש שם מישהו, בקיצור, היא ננעלה שם כל אותו יום שישי, שבת, וקצת לפני מוצאי שבת, אחרי שכולם כמעט התיאשו מהחיפושים, אמר ילד אחד שהוא שמע קולות מהשירותים של ביה"ס. מיד רצו לשם, מצאו אותה מעולפת, בתוך שלולית של שתן, הריצו אותה לבית החולים, ושם אמרו שהיא עברה כתוצאה מהטראומה, התקף אפילפסיה קשה, הקיצור, הילדה המסכנה, לא נפטרה מהאפילפסיה שלה, לפני שהיתה חוטפת התקף, היא היתה מרגישה, וכשהיא היתה על סף התקף, היא היתה משתוללת, כאילו נכנס בה דיבוק , ושוברת כל מה שנקרה בדרכה, ואחר כך מקבלת התקף התכווצויות, ואחרי כן היתה נרגעת עד להתקף הבא, וככה היא גדלה, וההורים שלה רצו מרופא לרופא, ואלה לא יכלו לעזור ולמנוע את ההתקפים, מרב לרב, שאמרו, שהבהלה היא הדבר הנורא מכל, אבל גם הם לא יכלו לעזור הרבה, אולי מלבד לטעת קצת אמונה, וקבלת הדין אצל האם, והאם לא עזבה את הנערה הזו, שהלכה וגדלה, יפתה כל כך, אבל כל מי שקרב אליה, חש במשהו מוזר בה, גם אני, באופן אינסטנקטיבי, חשתי בזה, והתרחקתי ממנה, אפילו לא רציתי להצטלם איתה - אז התחמקתי( הייתי ילדה קטנה וטיפשה) והיא נעלבה ובכתה, אבל אחר כך הצטערתי , ואיכשהו פיציתי אותה בזה שהייתי לידה כל הזמן, ואמרתי לה שאני לא אוהבת להצטלם כי אני נראית שמנה בתמונות. נפרדנו בידידות, אבל לא ראיתי אותה יותר. אז הילדה הזו שגדלה לנערה, היתה פקחית, והבינה מה היא גורמת, אז לפני שהיא היתה מקבלת התקף, ולפני שהיתה מתחילה לשבור, היתה הולכת למי מההורים שהיה בבית, ואומרת "תקשרו אותי, תקשרו אותי" ואז אחרי הפעם הראשונה, הם כבר למדו, הם קושרים אותה, והיא משתוללת בתוך הקשרים, אבל לא יכולה להזיק, אחר כך היתה מקבלת התקף התכווצויות, ונרגעת, וכך חוזר חלילה. וכך נשארו בשלמותם הכלים וכל מה שמסביב. היא ידעה שאין לה על זה שליטה, והיא עשתה עם זה משהו, סוף דבר, כשהיתה בת 18, המסכנה שהתה בבית לבד, או עם מישהי שלא ידעה מה לעשות, היא קיבלה התקף מקדים של השתוללות, עלתה על המעקה של המרפסת של בית המגורים (קומה ד') קפצה למטה, ונהרגה. נערה מסכנה, ועד היום הרבה שנים אחרי, אני מצטערת, עד כדי דמעות, כשאני נזכרת בה, ובסיפור שלה, על מישהו מסוים שהם עתידים ללכת אליו כדי שיעזור לה להיפטר מהבהלה, כך היא קראה לזה. ואת מה שרציתי להגיד יהודה, אתה בודאי מבין, אם אין שליטה על הידים, שב עליהם כמו צביקה, או שפשוט תשים אותם באזיקים, אם אתה לא יכול - תבקש, עד שהרוח הרעה הזו תחלוף, אין דבר כזה לא יכול. פשוט אין "השובר כלים בחמתו, כאילו עבד עבודה זרה" אומרים חז"ל והרעיון הוא, שמי ששובר כלים בחמתו, יכול להגיע לדבר הגרוע ביותר. עבודה זרה שהיא יהרג ואל יעבור, ויש שם עוד 2 דברים באותה קטגוריה. אם חז"ל מאשימים אדם כזה, כנראה שיש מה לעשות, שאתה כן יכול להשתלט, לעשות משהו לפני, בתוך, איכשהו, תסתכל על עצמך בעיני אחרים איך אתה נראה באותו הרגע. ואז תבין את גודל האימה, וגודל הבושה שלך, ושל כולם. אתה חיב להתעורר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מידי. ואחרי שאמרתי מה שרבץ על ליבי, אני יכולה ללכת לישון. יש יום הולדת מחר לביתי בת החמש, ואני הולכת לישון מוקדם (בעלי צוחק ממני, כשאני אומרת לו את זה בשעה זו)

והכי חשוב זה הרבה מזל טוב ומחר אגיב לדברים

כל הכבוד ,רוזי אוסנת

נכמר ליבי לילה טוב ויום הולדת שמח צביקה

רב תודות

עצוב מאד...לשמוע זאת.... ויהודה ...בברכת המזון יש ..כאמור:פותח את ידך......ואז אתה צריך להרים ידיים כלפיי השמיים.... אז אוליי תתחיל להתפלל????נשבע לך זה-מה זה עוזר.... דניאל

כל התעמלות עוזרת? ססססססססססססתתתתתתתתתתתתתתתתתתתםםםםםםםםםםםםםםםם