פוסט טראומה מורכבת וגם אובססיות

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

14/09/2023 | 10:50 | מאת: אבי

אני סובל מטראומה עקב פגיעה מינית שחוויתי בילדותי, כל חיי חייתי בניתוק רגשי בעקבות הטראומה, בנוסף אני סובל מכפייתיות ואובססיות שאינם עוזבים אותי, גם כאלו הקשורים לתחום המיני, וגם כאלו שאינם קשורים, השאלה היא האם הם קשורים אחד בשני והאם ע"י טיפול בטראומה בטיפול ארוך שהתחלתי אותו כעת, אוכל גם לפתור את האוסידי?

שלום אבי, טראומה, בעקבות הלם-קרב או פגיעה מינית או כל פגיעה אחרת, אינה מחלה הניתנת לריפוי אלא פגיעה קשה הדורשת שיקום ארוך. מה שמאפיין את התגובה הפוסט-טראומטית הוא אובדן האמון ותחושה של חוסר-שליטה. אוסידי היא תגובה כפייתית, שלכאורה יוצרת בנו תחושה של שליטה. לצערי, אין 'טיפול' בטראומה, משום שאם הטראומה אינה מחלה אי-אפשר לרפא אותה. עם זאת, אפשר ללמוד להתמודד עם הטראומה ולחיות חיים טובים ומלאים, למרות הקושי. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לחיות בסביבה תומכת (משפחה, זוגיות, חברים, קהילה), להשקיע בפעילות גופנית מתונה (הליכה, שחיה, הרפיה, מדיטציה) ובפעילות יצירתית (מוסיקה, ציור, נגרות, בישול וכו'). אני מאחל לך שנה טובה ונעימה יותר, ד"ר דרור גרין

07/12/2025 | 12:53 | מאת: רותם

אני יודעת שאני מגיבה על משהו מלפני כמה שנים אבל קראתי את זה וזה חיבר לי משהו במוח כאילו פתאום הדברים הגיוניים. בגיל 13 עברתי פגיעה מינית ממושכת לתקופה של כמה חודשים (לפעמים פעולות מיניות בכפייה, לפעמים ביצוע על ידי מניפולציה רגשית, לפעמים בהפעלת כוח פיזי, ולפעמים פשוט כי סתם הייתי נוכחת בסיטואציה אבל אני עצמי הייתי מנותקת מהמציאות כאילו כלום לא קורה באמת) בערך שנה אחרי שזה נגמר כמעט ולא זכרתי כלום מאותה תקופה עד שיום אחד התחילו לחזור לי דברים שהמוח שלי כאילו מחק אותם, ומאז (ישר בעקבות זה) הופיעו תסמינים של אוסידי שסובבים סביב הגועל ותחושת החילול והזוהמה ממה שעברתי מאותו בן אדם. זה התבטא בשטיפות ידיים, התנקות, וכל דבר שקשור בטיהור, לטהר מעצמי את הזוהמה של המעשים המיניים שנעשו בי. עד היום כל טקס או ׳חוקים׳ של האוסידי הם עדיין בסופו של דבר בבסיס שלהם בשביל התרחקות מה׳חיידקים׳ או תאים/חלקיקים של הבן אדם הזה שבראש שלי הוא ׳מזוהם׳. קיבלתי אבחנה בערך בגיל 15 של ocd, ניסיתי את כל הטיפולים הפסיכולוגיים לocd, קיבלתי כדורים - בהתחלה פרוזק שעזר מאוד לתקופה אבל בשלב מסוים מגמת השיפור הפסיקה גם אחרי עלייה במינון עד ל60מג, אחרי זה פאקסט, ואז לוסטרל, ואז ויפאקס (היו גם עוד ששכחתי את השמות שלהם) שום דבר לא באמת עוזר לי. יש מצב שזה בגלל שהבעיה היא לא הocd אלא טראומה? אם זה באמת פשוט בעקבות טראומה והocd הוא פשוט התגובה לטראומה, אז אין לי באמת ocd? (כהפרעה בפני עצמה, כמו ילדים שפשוט נולדים עם אוסידי מתורשה) אני באמת לא יודעת מה לעשות יותר. היום אני כבר בת 19, בצבא. בצבא כמעט ואין לי בכלל את התסמינים שאני סובלת מהם בבית (הפגיעות המיניות שעברתי באותה תקופה קרו גם בבית, ובלי קשר פשוט בגלל שהוא היה שם וזה מרגיש לי מזוהם). הצבא ׳נקי׳ לי בגלל שהוא משתמט ואני מסתובבת ונוגעת בדברים בחופשיות מוחלטת והדפוסים של האוסידי לא מתקיימים כשאני בבסיס למעט נגיד כסף שזה משהו שאני לא נוגעת בו כי זה היה יכול להיות גם אצלו.

שלום רותם, או.סי.די. יכול לנבוע מגורמים רבים, וגם משילוב ביניהם. אחד הגורמים הוא טראומה. לא קשה להניח שהטראומה גרמה לכפייתיות שלך או החמירה אותה. נראה שהצלחת למצוא בעצמך פתרון לקושי שלך. אם בצבא, כלומר מחוץ לבית, אינך סובלת, מובן שהשהיה בבית היא כרגע הגורם לקושי. את זה תרופות לא יוכלו לשנות. אני משער שכאשר תהיי עצמאית ותגורי מחוץ לבית תרגישי טוב יותר. אפשרות אחרת היא בדיקת היחסים עם המתגוררים בבית באמצעות טיפול משפחתי (יש בזה גם סיכון, משום שכל שחזור של הטראומה יכול להחמיר את הסימפטומים הפוסט-טראומטיים). בהצלחה, ד"ר דרור גרין

מנהל פורום טראומה והלם-קרב