מכתב מחאה לביטוח לאומי(ה)

שלום חברה תעזורו לי נסח לבדוק מה צריך לגרוע או להוסיף במכתב תלונה שכתבתי הבוקר : יום רביעי 16 מאי 2001 לכבוד מנהל הכללי של לשכת התעסוקה אתמול הגעתי לוועדה רפואית של לשכת התעסוקה . אני התפלאתי מהיחס הגרוע והמזלזל שזכיתי לו מצד חלק מן הוועדה (ישבו שם רופאים) אני עברתי הלם-קרב בצבא . אנחנו זקוקים להתחשבות וליחס שלא יעורר אצלנו יותר חרדות ויגביר את המתח ויפגע בנו בצורה קשה . כבר שלושה ימים שאיני מצליח להירגע , לא ישנתי בלילה . הוועדה הגבירה אצלי את האי-שקט ואני חשתי מושפל ושפגעו בכבוד העצמי שלי. מה שאירע בוועדה היה קצר ופוגע . אחד הרופאים שישב בוועדה שאל למה אני לא עובד ? שאלה טובה אז למה הגעתי לוועדה . לאחר –מכן הוא אמר לי שאין לו כספים בלי סוף עבורי . ושאל למה אני לא פונה לביטוח לאומי לנכות כללית ? למה אתה פונה אלינו ? למה אני צריך להרגיש במדינה הזה כמו פושע אין לנו זמן וכסף בשבילך . הסברתי לו שמשרד הביטחון קורה את התיק שלי כבר שלוש שנים ואני לא אשם במה שקורה לי . אני נפגעתי בצה"ל וזכותי לקבל הכרה ממשרד הביטחון בלי שיחייבו אותי לפנות לביטוח לאומי . נפגעתי בתוך חייל במלחמה ומגיע לי יחס בתוך חייל ולא כאזרח . כבודי העצמי נפגעה . הרגשה שהגעתי בתוך פושע . זה היחס שנותנים לחיילי צה"ל שנפגעו . אני נכלם . בסוף הרופא השני אמר לרופא הראשון שכדי לגלות קצת התחשבות וגילה יחס אוהד .הרופא הראשון לא רצה לחכות לתשובה של משרד הביטחון . בסוף הם החליטו לחכות להחלטתו של משרד הביטחון . אני עדיין בחרדה ובכעס מן היחס שקיבלתי . אני מקווה שתדרכו את הרופאים בוועדות של ביטוח לאומי להתייחס ביחס אחר לפונים אליו . אני חושב שלפונים לביטוח לאומי מגיע יחס יותר אדיב וחיובי . אני מקווה שהיחס המופגן כלפי הפונים לוועדות בעתיד ישתנה. בכבוד רב . אלן

אלן כתב/ה: > > שלום חברה תעזורו לי נסח לבדוק מה צריך לגרוע או להוסיף במכתב > תלונה שכתבתי הבוקר : > יום רביעי 16 מאי 2001 > > לכבוד מנהל הכללי של לשכת התעסוקה > > > > אתמול הגעתי לוועדה רפואית של לשכת התעסוקה . אני התפלאתי > מהיחס הגרוע והמזלזל שזכיתי לו מצד חלק מן הוועדה (ישבו שם > רופאים) > אני עברתי הלם-קרב בצבא . אנחנו זקוקים להתחשבות וליחס שלא > יעורר אצלנו יותר חרדות ויגביר את המתח ויפגע בנו בצורה קשה . > כבר שלושה ימים שאיני מצליח להירגע , לא ישנתי בלילה . הוועדה > הגבירה אצלי את האי-שקט ואני חשתי מושפל ושפגעו בכבוד העצמי > שלי. > מה שאירע בוועדה היה קצר ופוגע . אחד הרופאים שישב בוועדה שאל > למה אני לא עובד ? שאלה טובה אז למה הגעתי לוועדה . > לאחר –מכן הוא אמר לי שאין לו כספים בלי סוף עבורי ובאמת לא ידעתי שאתם מחזיקים גם שופט וגם תליין רק להזכיר לאותו רופא נכבד שאני הוא המשלם לו > . ושאל למה אני לא פונה לביטוח לאומי לנכות כללית ? > למה אתה פונה אלינו ? למה אני צריך להרגיש במדינה הזה כמו פושע > אין לנו זמן וכסף בשבילך . ומה אותו רופא עושה בשביל הכסף שאני משלם לו > הסברתי לו שמשרד הביטחון קורה את התיק שלי כבר שלוש שנים > ואני לא אשם במה שקורה לי . אני נפגעתי בצה"ל וזכותי לקבל > הכרה ממשרד הביטחון בלי שיחייבו אותי לפנות לביטוח לאומי . > נפגעתי בתוך חייל במלחמה ומגיע לי יחס בתוך חייל ולא כאזרח . > כבודי העצמי נפגע. הרגשה שהגעתי בתוך פושע . זה היחס שנותנים > לחיילי צה"ל שנפגעו . אני נכלם . בסוף הרופא השני אמר לרופא > הראשון שכדי לגלות קצת התחשבות וגילה יחס אוהד .הרופא הראשון לא > רצה > לחכות לתשובה של משרד הביטחון . > בסוף הם החליטו לחכות להחלטתו של משרד הביטחון . > אני עדיין בחרדה ובכעס מן היחס שקיבלתי . > אני מקווה שתדרכו את הרופאים בוועדות של ביטוח לאומי להתייחס > ביחס אחר לפונים אליו . אני חושב שלפונים לביטוח לאומי מגיע > יחס יותר אדיב וחיובי . > אני מקווה שהיחס המופגן כלפי הפונים לוועדות בעתיד ישתנה. > בכבוד רב . > אלן > > וכנראה שלא יהיה מנוס לפנות לעיתונות כי בעיה זו היא לא פרטית ויש ודאי עוד המון פגועים מיחס משפיל זה טוב אלן לבינתיים

ולדעתי הצנועה, עוד מכתב ועוד סחבת וזה מה שמושך עוד ועוד זמן. זה האוכל של המפלצת שנקראת "המערכת". צריך לבוא מלמעלה ולא מלמטה. לייצר לובי, לבנות גישה משלנו ולהעמיד מי שיציג אותה. חבל על הזמן. דבר עם צביקה כשיחזור.

אלן כתוב כדלקמן : > > יום רביעי 16 מאי 2001 > > לכבוד מנהל הכללי של לשכת התעסוקה > > > > אתמול ה 15/05/2001 הגעתי לוועדה רפואית של לשכת התעסוקה . ברצוני למחות בפניך על היחס הגרוע והמזלזל לו זכיתי מצד חלק נכבד מיושבי הוועדה (ישבו שם רופאים) > בהיותי הלום-קרב בעברי הצבאי הנני זקוק להתחשבות וליחס שלא יעורר יותר חרדות העלולות להגביר את המתח ויפגעו בי קשות . > מיזה שלושה ימים לאחר הוועדה אינני מצליח להרגע , לא ישן בלילות . היות והוועדה הגבירה אצלי את האי-שקט ואני חש מושפל ופגוע. את שאירע בוועדה היה קצר ופוגע , אחד מן הרופאים בוועדה פנה אליי בשאלה - מדוע אינני עובד? שאלה טובה אז למה הגעתי לוועדה . > לאחר – ? (מה כתבת?) מכן הוא אמר לי שאין לו כספים בלי סוף עבורי > . ושאל למה אני לא פונה לביטוח לאומי לנכות כללית ? > ובקיצור למה אתה פונה אלינו ? אין לנו זמן וכסף בשבילך . > הסברתי לו שמשרד הביטחון קורא את תיקי כבר שלוש שנים > ואני לא אשם במה שקרה ועדיין קורה לי , הנני נפגע צה"ל וזכותי המלאה לקבל הכרה ממשרד הביטחון בלי לחייבני בפניות אל המוסד לביטוח לאומי . פגיעתי נוצרה בעת שירותי הצבאי וכחייל במלחמה מגיע לי יחס כחייל ולא כאזרח . כמו שבשירותי הצבאי הייתי רכוש צה"ל לכול דבר כן גם כעת בפגיעתי. > כבודי העצמי נפגע, חשתי שמופנים אליי מבטים כאל פושע . האם זהו היחס שנותנים אל חיילי צה"ל שנפגעו מעצם שמירתם על המולדת ? כולי כלימה וחרדה רק לעצם המחשבה שאנו משפחת הפגועים ראויים למן יחס מזלזל שכזה. הרופא הנוכח הנוסף בוועדה אמר לרעהו שכדאי לגלות קצת התחשבות וגילה בעצמו יחס אוהד יותר, הרופא הקודם לא הואיל לחכות לתשובת משרד הביטחון , > כשלבסוף החליטו כן לחכות להחלטתו של משרד הביטחון . > אני עדיין בחרדה ובכעס מן היחס הנורא, > כולי תקווה שרופאי הוועדות של ביטוח לאומי ילמדו להתייחס אחרת לפונים אליהם , חושב אני שאל הפונים לביטוח לאומי ולנפגעי צה"ל בכלל מגיע יחס יותר אדיב וחיובי. > בכבוד רב . > אלן > >

סיגלית כתב/ה: > > אלן כתוב כדלקמן : > > > > > יום רביעי 16 מאי 2001 > > > > לכבוד מנהל הכללי של לשכת התעסוקה > > > > > > > > אתמול ה 15/05/2001 הגעתי לוועדה רפואית של לשכת התעסוקה , וברצוני למחות בפניך על היחס הגרוע והמזלזל לו זכיתי מצד חלק נכבד מיושבי הוועדה (ישבו שם רופאים). > > בהיותי הלום-קרב בעברי הצבאי הנני זקוק ולו למעט התחשבות וליחס שלא יעורר בי חרדות העלולות להגביר את המתח ויפגעו בי קשות . > > > מיזה שלושה ימים לאחר הוועדה שאינני מצליח להרגע ולא ישן בלילות היות והוועדה הגבירה אצלי את האי-שקט ואני חש מושפל ופגוע. > > אפרט בקצרה את שאירע בוועדה שהיה קצר ופוגע , > אחד מן הרופאים בוועדה פנה אליי בשאלה - מדוע אינני עובד? - שאלה טובה באמת - אז למה הגעתי לוועדה?. > > לאחר – ? (מה כתבת?) מכן הוא אמר לי שאין לו כספים בלי סוף עבורי > > . ושאל למה אני לא פונה לביטוח לאומי לנכות כללית ? > > ובקיצור למה אתה פונה אלינו ? אין לנו זמן וכסף בשבילך . (במחילה מכבודו אבל לא זכור לי שהוא עצמו שילם לי משהו מכיסו) > > הסברתי לו שמשרד הביטחון קורא את תיקי כבר שלוש שנים ואינני אשם במה שקרה ועדיין משפיע קשות על מהלך תקין של חיי. > הנני נפגע צה"ל וזכותי המלאה לקבל הכרה ממשרד הביטחון מבלי לחייבני בפניות > אל המוסד לביטוח לאומי . ובכדי לסבר את אוזניך - פגיעתי נוצרה בעת שירותי הצבאי וכחייל במלחמה מגיע לי יחס כחייל ולא כאזרח , וכמו שבעת שירותי הצבאי הייתי רכוש צה"ל לכול כן גם כעת בפגיעתי. אך בוועדה הנ"ל חשתי את כבודי העצמי נפגע, יכולתי לראות את המבטים כאל פושע . > האם זהו היחס שנותנים אל חיילי צה"ל שנפגעו מעצם שמירתם על המולדת ? כולי כלימה וחרדה רק לעצם המחשבה שאנו משפחת הנפגעים ראויים למן יחס מזלזל שכזה. > הרופא הנוכח הנוסף בוועדה אמר לרעהו שכדאי לגלות קצת התחשבות > וגילה בעצמו יחס אוהד יותר, לעומת הרופא הקודם שלא הואיל לחכות לתשובת משרד הביטחון , כשלבסוף החליטו כן לחכות להחלטת משרד הביטחון . > > > אני עדיין בחרדה ובכעס מן היחס הנורא, > > כולי תקווה שרופאי הוועדות של ביטוח לאומי ילמדו להתייחס אחרת לפונים אליהם ולא באופן שרירותי ומשפיל, חושב אני שאל כל ציבור הפונים אל הביטוח לאומי ולנפגעי צה"ל בכלל מגיע יחס יותר אדיב וחיובי. > > > בכבוד רב . > > אלן > > > > > >

good one Zvika

I am with you my good friend Zvika