פורום פסיכולוגיה קלינית

הי במבי, המחשב הארור, כנראה לא שלח את הודעתי הקודמת ואני מנסה לשחזר. אוי אוי אוי. במבוש, יום הולדת יום מורכב. עשוי להיות מלא ציפיות/אכזבות, לצידן הפתעות נעימות. בין אם תבחרי להיות כאן באופן פעיל בין אם לאו, בין אם מצב רוחך יהיה איום ונורא ובין אם שקט או עולץ - מרגישה צורך להזכיר. ולא לוותר. כן. ואשלח את ברכותיי הכנות שתהיה לך שנה של יצירה, מלאת דימיון עשיר, והתפתחות, והכי מרחב מעבר, חיבוק ענק מכ-ל הכיוונים. ברכתי שלוחה גם לבאי הפורום הגלויים והסמויים בכל יום, שבו, סביר שמישהו מכם, יש לו תאריך שכזה. והעץ הזה - הוא בשבילך במיוחד במבי. שלך, שלכם, סוריקטה

..... .... וואוו... לא יודעת מה לומר.. אין לי מילים בפה.. הכל נעלם.. וואוו סוריקטה... איזה בלגן בנשמה... כל כך מביך.. מפתיע.. מרגש.. פותחת את ההודעה שלך והמילים באות לי ככה ישר לעיניים וללב בלי הכנה כזו... וואוו סוריקטה הענקית !!!!! תודה !!!! כן.. זה יום משונה של השנה... יום הולדת... פשוט כך.. יום שאתה מגיח לאוויר העולם .. כך.. פשוט כך.. והשנה אולי זו שנת הולדתי היות ואחזור/אתחיל לפסל.. אם לא אברח אחרי המפגש הראשון כאילו נשך אותי נחש... אמא צביה אומרת לי שאתן לעצמי הזדמנות של חודש... רעיון הקורס הזה כשכל כך קרוב. רביעי הבא !!!!! אולי אפשר לעצור קצת את השעון ??? בכלל.. יום הולדת.. אולי אפשר להאט קצת את דהירת רכבת החיים ???? כל כך מהר היא דוהרת... הנה, אצל אודי אני בפורום כבר 7 שנים מ ה 2/11/09 אצל אמא צביה מ ה 10/6/09 לפעמים זה מרגיש נצח ולפעמים מרגיש שהתחיל אתמול... החיים... תודה ענקית לך סוריקטה אחותי המדהימה שלי שאני כל כך ,כל כך אוהבת !!! במבי.

מזל טוב לילדת היומולדת. במבי, מאחלת לך את כל הטוב שאפשר, שתמשיכי להתחזק ולצייר את העולם במילותייך, שתצרי בחומר באהבה ותתמסרי לחוויה. שלך שירה

במבי יקרה! מזל טוב!!! שתצליחי השנה להשיג כל מה שליבך חפץ! הרבה שעות שלווה ויצירה פוריה ומהנה. תנסי להנות בעיקר מהפיסול בלי לחשוב יותר מדיי :) הרבה אושר ובריאות. מחבקת בחום המתאים מיכל.

במבי, מזל טוב ליום המיוחד הזה שלך, בעיקר רוצה לאחל לך למצוא את האושר.

איזה יופי שסוריקטה היקרה פתחה עץ יומולדת עבורך. יקירתי, מאחלת לך שנה טובה, עם התחלות חדשות, והנה כבר את מספרת על קורס פיסול.. שנה שבה תצליחי להתקדם עוד קצת לעבר המטרות שלך. יומולדת שמח(: מקווה שאת חוגגת בצורה שמתאימה לך. אוהבת, חנה

סוריקטה,שירה,מיכל,גולם,חנה,רוני ואודי מקסימים !!!! תודה לכם על הברכות, האיחולים ,והחיבוק... נגע בי עמוק בלב... שלכם-במבי.

אודי הי ערב טוב, תשמע קטע שהיה לי היום עם אמא צביה.. בכל התקופה האחרונה אמא צביה טורחת להזכיר לי ממש כל פגישה (או כמעט כל פגישה ) שאוטוטו מתחיל קורס הפיסול.. ובד"כ יוצאים ממני המוני המונים של פחדים וחרדות: *פחד שאחטוף שיתוק בנשמה ולא יהיה לי אף לא רעיון אחד. *פחד שכולם בקבוצת הלימוד יצליחו לפסל מדהים ולי לא ייצא כלום. *פחד שאמא צביה תתאכזב ממני (אני מרגישה כאילו היא מצפה שיתגלה ממני משהו שיתפרסם בארץ ובעולם .וכבר אמרתי לה מי שמצפה ממני חוטף אכזבה.) *וכן..יש לי פנטזיה שאני מקבלת פרס ישראל כמו יגאל תומרקין והיצירות שלי מופיעות בתערוכות מאוד חשובות בארץ ובעולם) ואודי ! אתה יודע שבכלל מדובר בקורס של מודלים של גברים ונשים בעירום ???? לפסל וליצור דמויות נשים בתנוחות שונות אין לי בעיה.. לפסל גבר על כל איבריו זה נשמע לי ???????? אתה יודע שאני בכלל לא כל כך יודעת איך נראה גבר ערום ????? כשהייתי מס' פעמים עם בן זוגי הייתי"כמו מתה" עיניים עצומות והגוף למטה ואני כזה למעלה.. ואודי !! מנחה הקורס הוא פסל גבר !!!!! אולי טיפסתי על משהו שגבוה הרבה מעבר ליכולת ולמוכנות הנפשית שלי ????? אודי ,אבל אני כן רוצה ללכת לקורס הזה אני רוצה לפסל גברים ונשים בתנוחות שונות.. רוצה להעמיד את הפסלים ,היצירות הללו במרכז הסלון !! אודי ..אני משתגעת.. היום בפגישה כשפתאום כמעט ומתתי מהרעיון שהמורה הוא פסל גבר,פתאום אמרתי לאמא צביה, את יודעת מה ? כשאראה את המורה הזה,אראה מול העיניים את אודי שגם הוא גבר,ואדמיין שהמנחה הפסל הוא אודי וזה ירגיע אותי ,כי גם אודי גבר ואני כבר ממש מכירה אותו והוא לא מפחיד אותי,להיפך,אודי מרגיע אותי.. אז זה מה שהיה היום בפגישה עם אמא צביה. ואודי, פרס ישראל זה רק לסמסטר א' בסמסטר ב' אני צריכה פרס בינלאומי מוכר. (יש פרס נובל לאמנות אודי )? שלך-במבי. ואודי, אולי תבוא גם אתה לקורס פיסול מודלים של גברים/נשים ?

ממני קיבלת את פרס האומץ .את הפרס על התמדה ... יקרה שיהיה הרבה יצירתיות אכותית עבורך... שיהיה במזל טוב ליום הולדתך שפע של חלומות שיתגשמו לטובה . אושר ועושר שמחה אהבה וצמיחה ... אוהבת

הרבה רעש בראש , עשיתי טעות - סליחה

רציתי לספר לך שלקחתי פעם קורס שהיה לי קשה להתמודד איתו אבל התמודדתי...יצאתי קצת החוצה לנשום אוויר כשהייתי צריכה, אני חושבת שלפי מה שספרת יש לך תמיכה, אז מקווה שתעברי אותו בהצלחה.

תודה מיכל , יודעת שאצליח וגם יודעת שיהיה לא פשוט ...מוכנה לאתגר

לפעמים כשהרגש גובר על השכל אני לא מצליחה להפריד ביני לבין האחר, סליחה :(

מה שהיה היה והיום כבר אין מה לעשות בעניין ממש... אמא צביה שלך מיומנת וידעה כנראה מה לעשות בזמנו, סמכי עליה. מצטערת שהעליתי כך את הדברים זה החזיר אותי לתקופה שלא ממש הייתי מפוקסת ופחדתי שמשהו קורה ואני חייבת לעצור...אבל לא היה דבר. והבעיה אצלי שהרגש משתולל לפעמים ולא יודע לעשות גבול ביני לבין האחר...מצטערת. עכשיו מצטערת שערער אותך. מיכל

זה בסדר מתוקה.. והמילים שכתבת על אמא צביה לגבי המיומנות שלה ושהיא יודעת מה היא עושה ממש ממש חיממו לי את הלב :)) אכן, אמא צביה אלופה !!!! כ"כ מקצועית !!! ניווטה את כל הקטע עם התמונה המטורללת הזו שתקעה לי מעל המיטה שלי בכזו מיומנות,מקצועיות,רגישות.. באמת אמא צביה אלופה !!! ועכשיו אני שמה לב שממש בכל פגישה היא מזכירה את קורס הפיסול.. כנראה רוצה שאגיע אליו (לקורס)עם כמה שפחות חרדות, ולכן רוצה להכין אותי לקורס.. אני אוהבת אותה אהבת נפש וסומכת עליה לחלוטין :) ולגבי הקטע עם אח שלי הגדול והדיווח והכל ,זה בסדר מבחינתי.. אמא צביה ידעה כבר שנים ולא אמרה לי לעשות עם זה משהו.. במבי.

לא דואגת לכל העולם אבל...השבוע גילית עד כמה אני כל כך מתאימה לסטריאוטיפ "אמא פולניה" והדאגות שלי..חחח אז המשפט התאים :)

אודי יקר! רק להבהיר, עכשיו כשנרגעתי והשכל קצת יותר שולט מהרגש, חשוב לי שתדע אין שום סכנה לאף אחד ואיני יודעת על מעשים שנעשים כיום ואם היו כאלה מיד הייתי מדווחת כי כך אני פועלת במיוחד כאשת מקצוע! אני כבר שש שנים וחצי עושה "סדר בדברים" בטיפול, מאוד ערנית לנושא במיוחד בתור גננת בגן ילדים!! כתבת לי ש"בדיוק בשביל זה יש אנשי מקצוע שתפקידם להכנס לתמונה ולבדוק. לא צריך להשאר עם הדברים לבד." מסכימה במיליון אחוז!! אז כך עשיתי! לא נשארתי לבד ולא השארתי פצועה בשטח לבד... הכל התחיל לפני כמעט שבע שנים, בגן כשגיליתי משהו שנעשה לילדה בגן שלי, התרעתי ופעלתי מיד! כשיש משהו אני פועלת בלי לחשוב, המחשבות הגיעו אחר כך, ואז גיליתי על עצמי אחרי ששוחחתי עם פסיכולוגית הגן ודשנו בנושא, היא הרגישה שאני יותר מידי נתלית בה ובסיפור (היה ממש קשה ובלאגן שלם ולמזלי יש אנשי מקצוע נפלאים!!) ושלחה אותי לטיפול אצל זו שאני אצלה היום וכך פרצו הדברים והבלאגן אצלי חגג.... אחר כך תהיתי אם רק אני הייתי "בת מועדפת"....ובטיפול דשנו גם בזה, אם הייתי יודעת או היא שנעשים שוב דברים כאלה ברור שהיה דיווח מאמינה שהיא הייתה עוזרת לפעול בחכמה...איש אינו יודע את סיפורי (חוץ ממנה וכאן בעילום שם) וכך רצוני שיישאר כי אין סכנה לאיש, מאמינה שאם לא הייתה ברירה ומישהו היה נפגע היינו עושות משהו יחד אבל קשה זה בטוח היה ומערער מאוד.....ניסינו לחשוב על עימות מולו אבל זה כנראה לא יהיה כבר וגם סתם יהרוס יותר מיועיל...הסיפור של במבי על אחיה שלדעתה המשיך ערער אותי כי גם לי היו חשדות בזמנו ופחד שאמנם הופרכו בטיפול והבנו שאין מצב כיום לכזה דבר...בכל זאת זה מערער והופך אותי ל....לא יודעת... השאלה שלי היא האם אדם שפוגע ממשיך לפגוע? (זה גם לא היה ממש...אלא נגיעות יותר)האם יש מקרים שזה חד פעמי ואחרי שהוכיחו אותו ועצרו אותו הוא הפסיק? (לא בית משפט אבל הפסיקו אותו, לא משנה איך) האם באמת יש מצב שמעדיפים מישהו אחד וזהו? ... המקרה פשוט ערער לי את הביטחון שוב :( למרות ששוב אומרת שהיום לא מאמינה שקורה משהו. תודה שאתה כאן, מקשיב לנו ומבין שהסיטואציות לא פשוטות.

בוקר טוב מה שלומינו? ;) שבוע חדש בפתח! אני אוהבת לפתוח את השבוע איך אצלכם? היו לי הרבה חיכוכים עם אנשים השבוע, גם בעבודה, ועם עוד אנשים זה מסמן לי לשים לב לתקשורת שלי עם אנשים. לאחרונה מצליחה לראות יותר קדימה וגבוהה- סידרתי את עניין הפנסיה והחיסכון שלי. ואפילו עשיתי ביטוח בריאות לי ולילדיי. מאחלת לכל אחת באופן אישי- שבוע ממלא באנרגיות טובות. אהבה עצמית ופרגון עצמי. מתכוונת לכל אחת באופן אישי לא כותבת שמות כדי לא לפספס. איך התחיל השבוע? איך מרגיש? יש תוכניות לשבוע הקרוב? החורף כבר כמעט כאן וכייף לי להתכרבל אחלה יום! הילה

איזה אנרגיה מרוממת את מביאה איתך לשבוע חדש הילה יקרה!! הלוואי שיהיה לנו שבוע רגוע...

הי הילה, כל הכבוד על ההזמנה! אחלה תפקיד. השבוע התחיל אצלי לא נחמד. לעזאזל. טיפה השתפר ושוב פחות נחמד. יש לי בדיקות, אולי קיים מתח שקשור לזה. אין לי כל כך חיכוכי 'ריב' עם אנשים בדרך כלל. על כך פנים, בדר"כ, אני סופגת ומחזירה רך. וגם משתדלת, אולי לשמור מרחק, גדול מידי. לכן, בשל חרדות עמוקות מאד, אין בחיי אנשים במעגל קירבה ראשון וזה כואב אימים. דיברנו על זה בטיפול. שוב. יישר כוח על הפעולות שאת עושה. את אלופה. הכנתי לחתולים החצר בתי שינה חמים לחורף, והחתולים שלי חוזרים להצטנף איתי במיטה. המים המזוקקים של הגשם כבר חייבים לשטוף. הצמחים והאוויר והים משוועים לזה. כרגע אני מרגישה 'תעצרו את עולם אני רוצה לרדת' :-/ שלך, סוריקטה

מרגישה אותך כל כך חושבת עלייך המון והלוואי והיית במעגל אמיתי בחיי. איתך חיבוק

אוהבת את המשב המרענן שאת מביאה אתך את הפעולות ...ואצלי שבוע חדש עם תקוות חדשות בתפילה לשלווה ושקט ..

סוריקטה מקווה שיוקל. יכולה לאמר לך שכאן את כבר יותר מעזה ומרגישה אותך קרובה יותר. טוב שכך! בתים לחתולים זה הכי הכי מרגש. ינשוף תודה לך מאחלת ימים מלאים בעשיה חיובית. אביב מצטרפת לתפילה לשקט ושלווה אוהבתותכן הילה

שבוע טוב, התחלתי את השבוע בשפיפות אימתנית. שכן יקר שלח לי קישור לקבוצה של קהילה יוצרת מציאות ואני מתכוונת להצטרף אליה. אז קצת השתנה מצב הרוח. מתחיל יום עבודה מפרך, נהיה בקשר? סוריקטה

בהצלחה בקבוצה! נשמע מאתגר :) ומצבי רוח נוטים להתחלף כמזג האוויר בחוץ...

הי מיכל יקירתי, אחד המשפטים החזקים שלך לגבי מצבי הרוח. ובאסה, הוא התחלף שוב. אוף. וגם הגל הזה יחלוף, כנראה. תנודות מעצבנות. מניחה שאילו הייתי פחות נכנסת לזה שהן מעצבנות היה קל יותר. יהיה טוב. כנראה הבאלגנים קשורים גם למה שהזכרת בהודעה אחרת שלך - הקושי להפריד. בין טוב לרע, פנים חוץ ועוד מכל מה שכבר טחנו כאן :-) וכנראה, אנשי המקצוע שסייעו לי תרמו יותר מכפי שהקבוצה, המסתבר, לא ממש פעילה, תוכל לעזור. דיברתי אישית עם אנשים שאני מכירה שחברים בה. מאכזב קצת. המון תודה, שלך, סוריקטה

אין לי מה ללומר לך אבל רוצה להיות על ידך, זה בסדר, נכון סוריקטה ? שלך, במבי.

את ההודעה שלי מיום שני העלית ברביעי הבנתי שנכתבה אולי מאוחר אבל אני כל כך חיכיתי לתגובתך וחיכיתי גם ברביעי ובחמישי לא הגבת ואני כל כך רציתי לשתף אותך אבל אתה לא הגבת. אודי, כל כך נחמץ ליבי וחשבתי לעצמי שאתה כנראה ממש לא אוהב אותי אם לא ענית לי ולא ברכת אותי על שינוי קטן ואולי משמעותי. אולי קצת הרגשתי כמו ילדה שנורא רוצה להראות משהו אבל לא רואים אותה.

אכן אודי, הפעמים שבהן ראית עולות לאין שיעור על אלה שלא.

היי אודי לפעמים אני רוצה להגיב, לכתוב לבנות אני קוראת הכל ואין משהו ממש מוגדר להגיד. גם עכשיו אין לי כל כך מה לאמר... נראה לי שאני יחסית בטוב ושדברים מתחילים להתמקם... שבוע הבא ביום רביעי עוברת דירה ולוקחת איתי את 2 החתולים... מאחלת שבת שלווה לכולנו הילה

כאובה ומותשת... אשמח למילים רכות ועוטפות

חיבוק לשבת טובה קלה ונעימה לכולם ... מאחלת לכם שלווה ושקט מבורך

היי אודי, מרגישה קצת טלטלה בימים האחרונים בעקבות משהו נוראי שקרה לאחותי. אחותי חזרה בתשובה, ומשפחתה אינה יודעת שהיא נפגשת עם פסיכולוגית. אחותי חלתה ובעקבות המחלה אושפזה בבית חולים למספר ימים עם חום מאוד גבוה. היא שכחה לבטל את הפגישה עם הפסיכולוגית. הפסיכולוגית מסתבר ניסתה להתקשר אליה מספר פעמים אבל היא לא ענתה. הפסיכולוגית הצליחה לאתר את מספר הטלפון של בעלה של אחותי, התקשרה אליו וסיפרה לו שאחותי החמיצה פגישה והיא מודאגת מאוד... כמובן שבעלה היה המום ופרצה מהומה. אודי, מותר היה לה להתקשר?? אני פתאום חוששת כל כך. פתאום הטיפול לא נראה לי מקום בטוח. הכל פרוץ. אני מספרת לו את הסודות הכי כמוסים שלי... ומה אם יקרה משהו והוא יחשוב שזה מוצדק להוציא הכל החוצה?? כבר לא בטוח לי אודי. הכל סוער ואין קרקע יציבה לעמוד עליה. ברור לי שהפסיכולוגית שלה פעלה מתוך דאגה (גם הציעה מספר פעמים לבקר אותה בבית החולים... והציעה לשוחח עם בעלה) אבל זה מעשה איום בעיניי. לא יודעת אם הייתי מסוגלת אח"כ להמשיך טיפול. נטע.

אודי .. מרגיש לי שאני צריכה להיות היום על ידך. צריכה שתחזיק את היד שלי. צריכה להרגיש רוגע,שלווה,בטחון.. ואודי, נכון אני לא אשמה על כך שלא היה בי את הכוח לעשות משהו בקשר לבת של אח שלי הגדול ??? נכון אודי ??? אפילו אמא צביה יודעת על החשדות שלי ממש ממש מזמן ולא זכור לי שהיא אמרה לי לעשות משהו ???? אולי היא אמרה ואני לא זוכרת ??? אולי נדמה לי ??? אודי,אתה תראה,בסוף אני אשתגע על ממש ממש ולא אוכל לתפקד. לא אוכל לתפקד בבית,בעבודה ואפילו לפיסול לא אצליח ללכת כי אשתגע ממש ממש. :(

שלחתי הודעה למטפלת... יודעת שיעבור. אבל הרגעים האלו והייאוש, קשים מדי לפעמים, וזה שוב מחשבות רעות/ אולי גם מעט אובדניות עולות לי לראש...

זה הגל המוכר שלפני הסופש ..בסוף הכל מסתדר לך ואפילו נעים לך בסופש . מאחלת לך שבת נעימה וטובה ,חיבוק

שלום רב אישתי ואני הגענו למשבר ביחסים. מצאתי שהיא מפלרטטת ומפתה כמה מהאקסים. כחלק מהטיפול, שהיא עוברת עכשיו, התגלה לי שהיא עברה אונס בגיל 15. זה היה גבר בן 19 שהיא אהבה. לטענתה, באחד מהמפגשים שלהם, הוא תפס לה את הידיים, כשהיא מבקשת ממנו לעזוב אותה, ופשוט אנס אותה כשהיא בתולה ובגיל כל כך צעיר. המוזר בכל הסיפור זה, שאישתי המשיכה להיפגש איתו ולשכב עד גיל 18. זו לא היתה חברות. הוא היה יוצא עם בנות אחרות, וחוזר רק כדי לשכב איתה כשהוא היה פנוי. בגיל 18 היא הפסיקה את הקשר הזה איתו, אבל עד היום הם בקשר רעועה (בעיקר "מזל טוב" בימי הולדת וכאלה) קראתי על הרבה תופעות והשפעות של אונס, אבל מקרה כזה עדיין לא נתקלתי. ולצערי אין לי (וגם לא לאישתי) הסבר למה היא המשיכה לשכב איתו ולמה היא בקשר איתו עד היום. מה יכולות להיות הסיבות שקורבן ממשיך להיפגש עם התוקף מרצונו החופשי ? ואיך יכול להיות שהיא מודעת לזה שהוא אנס אותה אבל עדיין היא בקשר איתו ? יכול להיות שהיא לא עיכלה את הטראומה עד לרמה כזאת ? תודה רבה

אני באמת מתחרפנת............האם לפסיכולוג יש חובת דיווח????? אם מישהו מספר על מה שעבר ויש חשד שאותו אחד עושה שוב אותו הדבר? באמת אודי?? מי יקח אחריות?????? מי??????. האם מצפים מהמטופל? שגם ככה משותק לגמרי ומבולבל???? זה מפחיד!!!! האם בכלל הפסיכולוג יכול אם המטופל לא ספר לאף אחד מה עבר? הרי יש שמירת סודיות נכון? אם המטופל מעולם לא דבר והכל יצא רק בטיפול הסודיות מובטחת נכון? אז איך? אוףףףףףףףףף ובכלל תמיד תהיתי אם אני היחידה.........כי אני ה"בת המועדפת" חרא.......סליחה :( ובמבי סליחה אלפי סליחות, את לא אשמה במעשים של אחרים ובכלל לא היית במצב שיכולת להתמודד עם כל זה וכנראה שאמא צביה פשוט הייתה צריכה להגן עלייך לפני הבת שלו???????????? נראה כאילו שמרה עלייך ממש!! האם ככה זה עובד???????????????? אודי, האם המטופל קודם למעשים שממשיכים ונעשה עוול למישהו אחר באותו זמן??? אוף התחרפנתי לגמרי :( ושוב, אמנם פרסמת אבל אם לא תפרסם אבין :( רע לי כבר מכל המחשבות האלה עולם רע ואכזר!!!!!!!

מקווה שבסדר שאני מגיבה. הסערה שלך ברורה. לדעתי חובת הסודיות של המטפל שמורה למטופל, בעיקר כשמדובר במערכות משפחתיות סבוכות. הסודות שחלקינו נושאות שנים ומובעים לחדרי הטיפולים לא יכולים להחשף מבלי שנרצה בכך, וגם אז מבלי שנהיה מאוד מוכנות לכך ולהשלכות הכבדות שבגילוי. אני עצמי נתקלתי בתגובות כמו למה לא התלוננת כדי למנוע מאחרים להפגע. רגשות האשם כבדים. שלך שירה

מיכל, אני לא חושבת שאת צריכה להתנצל. כל מה שאת כותבת מבלבל גם אותי.. כששיתפתי את אמא צביה כאילו הקאתי את החשדות האלו לאמא צביה ואחרי זה לא רציתי לחשוב על זה יותר.. כאילו כבר לא עניין אותי מכלום וכאילו לא חשבתי על זה יותר.. כן.. זה מאוד מבלבל... במבי.

תודה על שאת ותודה על החיבורים והמילים שלך שמרגישים לי כל כך אמיתיים ונוגעים עד כדי התמסרות שלי אליהם. חיבוק גדול ואוהב שולחת אלייך, שירה

הי שירה יקרה, חייכתי למשמע דברייך הרכים. שמרי עלייך, טוב? וכמובן, שוב, המון בהצלחה. נאחל לכולנו מנוחה בסופשבוע, כמו שאודי כותב - נוחו היטב ואספו כוחות? כמה חשוב. שלך, שלכם, סוריקטה

יקרה, תודה על תגובתך הנוגעת. וממש אל תצטערי. אני אמנם מזדהה איתך אבל גם לומדת ומיריכה את יכולותייך לפרק הכל למילים ולשוב ולהרכיב מחדש. שלך, שירה

תודה , מצטערת שאת מזדהה ועוזר שאת מבינה --פרוק כמו שסוריקטה מכנה אותו ... שיהיה סופש קל ומחובר ..

תגובתך אלי ריגשה אותי עמוקות. כן, גם אני מרגישה קרבה אלייך סביב אותם נושאים ותמיד רואה מימד נוסף, ממש ויזואלי, בכתיבתך. תודה על החיבוק והחיזוק. שלך שירה

מתוקה שאת !!! במבי.

כתבתי אתמול רואה שלא עלה אז כותבת שוב ..מתנצלת אם יעלה פעמיים .. לקחתי קורס קשה באמת כזה שדן ישירות בחלק הכי קשה של הפגיעה שלי . זאת שכבר כתבתי כאן בעבר עלייה . מצד אחד מאמינה שדווקא הצד האקדמאי נטול הרגש ישקף לי דברים ואולי סוף כל סוף אצליח להביא את הטכנים החסומים לחדר האיפול . מצד שני התכנים האלה הם מה שהביאו את החלקים הכועסים . לא יודעת אם הנפש שלי תעמוד בהצפות שיגיעו . דיברתי עם המרצה זו הבטיחה שתעזור כמה שתוכל . יש לי את המטפלת ועוד תמיכה.. מפחדת כל כך ..רק אזכור המילה מעוררת שדים , ואת הגוף ... אודי מה דעתך ???? זה יכול לעזור לחיבור כי זה ייחיב אותי להתמודד ואולי אני קשה עם עצמי מדי .. אני יודעת שיכולה לפרוש מתי שארצה ומכירה את עצמי שלא מוותרת אף פעם ... מה לעשות חיייבת להחליט עד מחר . מועד שינויים ...

שומעת את ההתלבטות את הרצון מול הפחד.. הייתי משתפת את המטפלת ... בהצלחה..

תודה יקרה ברור שהמטפלת שותפה עוד בהליך הרישום ...רוצה עוד קולות גוונים קוי מחשבה .

אודי תודה שאתה מזכיר נוכחות של אנשים טובים. חייבת לציין שיש המון רצון טוב ואמפתיה מצד מי שאמור לשמור עלי . אבל החוק לצער כולנו משחק לטובת הרוע ..ואני ומשפחתי ממשיכים להיות מאויימים ומוטרדים .אני עייפה ומוטשת זאת זירה שבחיים לא חשבתי שאהייה בה . מנסה בכל הכוח להשאר במקום שמאמין שיודע שבסוף הכל יסתדר שזה תחתית לצורך צמיחה למעלה ... לומדת להעריך את הכוחות של משפחתי ,את העזרה שמושיטים לי אנשי החוק .. מצטערת שמעיקה כאן . לחלק הבריא שלי יש עזרה אבל עולם הרגש שלי כל כך לבד ועוד צריכה כוחות לתמוך במשפחתי . צריכה חיבוק כזה שיגן מפני הרעים ... סיפור קפקאי משהו .

שלום, כבר המון זמן שבא לי להתאמן בחדר כושר. המון זמן שזנחתי את עצמי עליתי במשקל ועכשיו סופסוף חזרתי אחרי לא מעט שנים למכון. בהתחלה בן הזוג שלי אמר לי שמפריע לו שייראו אותי שם והוא דואג גם שלא ייקרה לי משהו(קורה שאני לא שותה הרבה). אבל בזמן האחרון הדאגה הזו הפכה לדעתי לקיצונית בזמן האחרון. הוא טוען שבפעם הראשונה שהייתי בחדר כושר הוא דאג לי ממש עד למצב שהוא לא הרגיש טוב.מאז שאני בחדר כושר הוא דואג לי מאוד , נראה לי שזה חרדה כזו. יש ימים שהוא בקושי אוכל מרוב דאגה. ד"א בזמן האחרון התחיל גם לבלום אוכל ולהקיא.הוא טוען שהוא עושה את זה בשבילי כי אמרתי לו שהוא צריך לרזות ולשמור על עצמו. אני נורא דואגת לו ולא יודעת מה לעשות. בבקשה תעזרו לי.

כרגע בתוך "שיגוע פעיל" כך קראת לזה.. משתגעת.. אחריות....בזמן האחרון שומעים יותר מדיי מקרים.....אחריות מילה קשה, מסובך של מי? מי נגד מי??? שוב סליחה, מתחרפנת כבר מעצמי...לוקחת אחריות עליי אבל.... תעזור לקחת אחריות? תחליט מה שתחליט בקשר לחרפון שלי פה היום טוב?? סליחה :(

סליחה.......אולי אני חסרת רגישות כזאת ואפילו צבועה......מבולבלת

אודי, האם באמת חייבים? האם מי שסבל מבן משפחתו וחושב שיש אפשרות שהוא ממשיך את העניין עם מישהו אחר חייב לדווח? גם אם אותו אחד כל כך סובל ומפחד למשפחתו, לפרוק משפחה? לפרוקו שלו? וכו'...... מבולבלת מהביטחון שכתבתי לבמבי שתדווח על אחיה...אודי???? אתה לא אמרת על כך דבר כי נפשה של במבי באמת פצועה כל כך :( האם לשתוק? להמשיך לתת לו ככה להרוס עוד???? ובמבי יקירה פוחדת שההודעה הזו..לא יודעת, אולי הפעם אודי יצנזר אותי בשבילך. אבל שואלת גם למעני ולמען כל מי שסובל...למה השרשרת צריכה להמשיך????? זה כואב ועצוב....האם לא כדאי לברר מה קורה עם אותם פוגעים?????? ואם יש חשד אפילו קל שבקלים.......אוף....על מי בעצם אנחנו מגינים? על עצמנו? עליהם? סליחה :( מעולם לא צנזרת אותי, אולי היום זה היום שבו תשתיק את הודעתי כי היא פוגעת??? בוכה כל כך אודי....זה עצוב וקשה...

אמממ... ... .. אז אני אגיד לך מיכל... כשקראתי את תגובתך לגבי חובת הדיווח הרגשתי שהבטן שלי מתכווצת... אממ... .. מיכל... תשמעי.. היום הבת שלו כבר גדולה ועזבה את הבית.. אבל.. את צודקת.. החשדות שלי לגבי אח שלי הגדול שממשיך את הפגיעה גם עם הבת שלו התעוררו כבר לפני שנים.. ראיתי כל מיני סימנים... תשמעי מיכל.. יש לי רגישות מאוד גבוהה לנושא הזה..וכשאני רק "מריחה" שיש איזו ילדה שייתכן ועוברת פגיעה מינית אני לא נחה.. אבל במקרה הזה מיכל... הייתי משותקת.. לא יכולתי לעשות כלום.. הידיים, הרגליים, הפה, הנשימה והנשמה היו בשיתוק מוחלט... אבל מיכל, אמא צביה ידעה מהחשדות שלי.. אמרתי לה !!! יותר מזה לא היו לי כוחות.. חזרתי להיות כמו אז.. ... אין לי יותר מה לומר.. אולי אני באמת אשמה ... ??? !!!!! אולי הייתי צריכה לעשות משהו אקטיבי ... ???!!!!! לא יודעת מיכל.. משונה.. מרגיש לי בחילות.. די מיכל... אולי אני אשמה.. אז אולי צריך לתלות אותי בגלל זה...

כל כך מצטערת....ממש לא צריך לתלות אותך בגלל זה!!! כל כך פחדתי לכתוב כי ידעתי, פשוט ידעתי שתתכווצי :( את לא אשמה במעשים שלו!!!!!! את לא!!!!! יש לו אישה, ואם באמת הוא פגע מי שהיה צריך לדווח זאת אשתו היא אשמה אם ידעה ולא דיווחה..... ואמרת לאמא צביה!!!!!! במקרה הזה היא המבוגר האחראי אולי?????? אצלי היה עניין שהיא ניסתה שאני אתמודד מול והבינה שיש כאלה שזה לא מתאים להם, למשפחה, לסיטואציה אבל גם אין חשש להמשך, זה נפסק מזמן...אז היא לא לחצה עליי...... אין לי כח לספר פה.........אבל היא עזבה את זה ואני בהתמודדות אחרת שלי..רק בחדר הטיפולים..... במבי כנראה שזה אצלך כבר במילא לא משנה אם היא גדולה, לא ידעתי גיל.....ובכלל מצטערת אם נפגעת ממני :( אבל אודי, מה באמת עושים אם יש חשד כזה.... מי ידווח???? הפסיכולוג אולי שמטפל?????? מפחיד אותי לדעת שהשרשרת נמשכת ככה בלי שנעצרת. קבלתי הביתה מכתב ממשרד החינוך בנושא וכל הזמן מבקשים מאיתנו ומדברים על חובת הדיווח וכו' גם אם יש חשד אפילו קטן........ואגלה לכם משהו..היה משהו בגן שדיווחתי עליו לפני כמה שנים ואני מאוד עירנית בנושא הזה, טוב שכך!!! זה נעצר בזכותי! כן...אבל בעקבותיו באתי לטיפול והכל נפתח אצלי והשאר היסטוריה.........

אני נכנסתי איפה את ...מחפשת בדלת ,את מוכנה לעזוב את המשקוף ולהכנס איתי ...הבטחת לי

הבן שלי תמיד מזכיר לי ש"הבטחות צריך לקיים.." אביב יקירה, שמחה שהתאוששת, ואת בטוב. אני פה... כמו שהבטחתי. אשתף בהמשך... ליל מנוחה ושבת טובה. לך ולכולן.

שלום ברצוני לשאול שאלה בהיותי נער אושפזתי במחלקה פסיכיאטרית , עשו לי טסטפסיכודיאגנוסטי וקראתי את הפרוטוקול של הרורשאך ובו היה כתוב באנגלית it's seems to be chronic צויין שם בפרוטוקול עומד על המשמר יש לו תוכניות רבות אין אין לו את ההבנה של הדברים אבל זה לא אומר כי או לא מתעניין בדברים של בני גילו צויין social skills חסרות פלוס coping deficit דברים אלו נרשם עלולים להוות בעייה ביחסי מין והגורמים לבעייה הם גורמים נוירו ביולוגים נרשם כךthis cause from nuerobilogic factors והטיפול שפרוטוקול הרורשאך מציע flexibility thinking drugs כמובן שזה היה לפני מספר שנים קרוב ל 11שנה ולא והוא נאבד לי ולא שמתי לב לfים של הdsm מה לפי דעתך על איזה בעייה מעיד פרוטוקול הרורשאך או איזה כיוון לבעייה הרופא ציין כי מדובר בילד אורגני אך טסט שני שעשיתי הרופאה הפסיכיאטרית ילדים ונוער שלי ציינה כי אין לי בעייה אורגנית אלא כימית ומדובר בהפרעה אישיות גבולית עם תסמינים פסיכוטיים דהיינו הפרעות הקו החשיבה ומחשבות טורדניות OCD בנוסף שאלתי היא כזו איך יכולה להתקשר בעייה אורנית עם בעייה בחיי המין כי אני כשאני מביא ביד אני גומר ואין לי עם זה שום בעייה למה התכוונו ומה יכולה או מה אתה משער שמדובר באיזה אבחנה לפי הטסט הפסיכודיאגנוסטי הראשון כמו כן צויין בטסט הראשון בפרוטוקול כי אין לו ערך לדברים וצויין גם מדד למדה lambada וגם מה זה שופינג דיפיסט לפי רורשאך אני יודע שהפירוש הוא גירעון בהתמודדות לפי דעתך האבחנה היא לאf84.5יכולה להיות תודה על המענה כמו כן אני יודע את הקודים של כל הספר icd10תודה על התשובה ויום טוב.

"בחסות האינטרנט הסטרילי" :-) תרתי. ממש. וגם "שיגוע פעיל'. בהיותי בת לאם חולת MSBP שבין הזאר גם העלימה לי חפצים, סחבה לי מהקופה דמי כיס שקיבלתי מסבתא, וגם חילקה לכל העולם דברים פרטיים שלי וחזרה ואמרה שאני נגעתי ואיני יודעת מה עשיתי, אני יכולה להבין, אני חושבת, את התחושה המטורפת. רב שנים ואינטנסיבי. והנה - כמעין נס. אני לא משוגעת. לרופא הנפש שלי יש יד בזה. ואיך הוא אומר - הגענו לנפש שלך מאד מאוחר. ארבעים השנים הראשונות שלי היו כאלה אומללות. והשקעתי כל כך הרבה כדי לחיות איכשהו את מה שנשאר. רוצה להניח את הראש. ביום שני שבתי מהעבודה רצוצה וכך עשיתי, וגם אתמול, נחתי. ויתרתי על פעולות, נעזרתי בתרופה כדי לישון (אחרת זה לא הולך) והגשם שכל כך חיכיתי לו עזר לגינה במקומי. אז אודי, תודה על היופי שנתת, זה בסדר להשתמש גם בשבילי, נכון? גשם בכה, שלכם, סוריקטה (וחבל חבל חבל שאני חותמת בשם בדוי, אבל, הייתי רוצה להאמין שבאיזו דרך הסיפור יצא לעולם).

שומעת בדברייך למרות השנים האבודות, שנים של נזק נוראית את בוחרת לחיות. את כל כך אמיצה סוריקטה יקרה... וכן... יש ימים ששוב חוזרים לשם ואז אולי נעזרים בכדורים וזה עובר... ומי יודע אולי יום יבוא ותשתמשי בשם האמיתי שלך... איתך, ינשוף

(חוץ מאמא צביה שלי ,שלה מקום מאוד מאוד מאוד מאוד מיוחד בליבי) וואוו.. את רואה ? לא סתם אני מרגישה שאת אחותי באיזה מובן עמוק... גדלנו להורים תאומים :((( אבא שלי עשה לי "נדמה לך,נדמה לך" ואמא שלך עשתה לך "נדמה לך ,נדמה לך"... וההרגשה היא בדיוק להרגיש במוח,בלב,בגוף מטורפת !!! להרגיש משוגעת לחלוטין !!!! את יודעת/מרגישה/מבינה את ההרגשה הזו מתוך החוויה האישית שלך... כן סוריקטה.. וגם אני סוריקטה לא משוגעת ממש.. אבל כן יש לי הפרעות לא פשוטות שאנחנו (אמא צביה ואני, יורקות דם בעבודה ) אני מתפקדת בבית, בעבודה ובכלל בעוד שבועיים גם יתחיל קורס פיסול המודלים של גברים ונשים בעירום שנרשמתי.. מי יודע.. אולי כשאחזור לפיסול אשתגע ממש ???? ואודי ה... מרוב שאני מודה לך לא יודעת אפילו מה להגיד... תודה ענקית לך אודי !!!!!!! "שיגוע פעיל" -המילים האלו נותנות לי איזו קרקע לחוויה של הטירוף.. המינוח שנתת כל כך ,כל כך חשוב לי !!!! שם איזה מצע במקום של כאוס מוחלט!!! אגב אודי, כתבתי את המינוח הזה "שיגוע מוחלט" בגוגל,רציתי לקרוא עוד לגבי המינוח הזה אבל גוגל לא נתן לי ... תודה לשניכם יקרים !!!! שלכם-במבי.

כל כך דייקת מרגישה כמוך ...גם אני שמעתי שנדמה לי ושאני מדמיינת וחולמת והוזה...ושאני כמו יוסף בעל החלומות ... שיגוע פעיל גם לי מאוד עזר ועוזר ..וגם אני חיפשתי בגוגל . אודי אתה משהו באמת ...

גם אני לרחתי לי ממנו ואהבתי... קוראת אותך ונפעמת כל פעם מחדש איזה דרך עשית ועושה פשוט לא ייאמן .

לקחתי קורס שחותך את הלב . אולי במקום הכי לא מעובד של חיי . בחלק הכי מורכב של הפגיעה -בתחתית של איפה שהייתי המטרה להכריח את עצמי לעמוד מול המראה ולעשות עבודה יודעת שהקורס הזה יקח ממני המון כוחות נפש . יודעת שהמערכת תטולטל ..הרווח בסוף יכול להיות עצום להבין לגעת לדעת . טלטול כזה שאולי התפוח המורעל יצא ואני אתעורר מהתרדמת . דיברתי עם המרצה פתחתי הבטיחה שתעזור כמה שתוכל רק שהיא באה מתחום משפטי ולא הטיפולי ....מפחדת שאולי אני מציפה את המערכת . מקשה על עצמי . מחמירה ...האם באמת אני יעמוד בזה ... אודי וכולן אשמח למחשבות ...אין לי הרבה זמן לשינויים .

אכן, גם לי יש כבר אוסף שכזה מכאן...למשל האחרון שבהם "אפשר להיות עצובים מבלי לשנוא את זה. השנאה מגבירה את הסבל, ודי לנו בכאב (הקיים ממילא). לא צריך גם את תוספת הסבל..." ובכלל זה משהו שגם המטפלת שלי אומרת :) ובכלל אני בשוק כל פעם מחדש שמעולם לא צונזרתי, לא הושתקתי כאן....אודי יקר! תודה לך על מה שהנך, מעין חוויה מתקנת לאב כזה ששומר. ועוד דבר קטן, הנה הקבוצה שייחלת לה שנעזר זה בזה נרקמת ממש!!

מרגישה מוצפת מטריגרים.. מבט מסויים, מילה פשוטה, דברים קטנים שבדייכ לא עושות לי כלום זורקים אותי לחרדות נוראיות... מרגישה חשופה וכל כך פגיעה . פוחדת להיות בתוך הגוף.. פוחדת להיות נוכחת עם אנשים.. פסיכיאטרית מציעה שאנסה קנבס רפואי.. אני כל כך מפחדת .. כל כך מפחדת..

הי אודי, מזמן לא כתבתי כאן. נראה שהים פה סוער, הגלים גבוהים ומטלטלים וגם כואבים עד מאוד. אודי, לא יכולתי לכתוב כמעט כלום. משהו השרדותי וגם קצת מכחיש, לא להתחבר לא להיות חלק, להתנתק. אבל הצצתי בקביעות. וכמו שסער הים הזה גם אצלי היתה סערה שנרגעה מעט אבל גבתה את מחירה בפגיעות כאלה ואחרות. הוא אומר שאני כמו עוף החול, שבה וקמה ובפעם הראשונה מזה כמה שנים קשות, עשיתי בחירה של חיים והתחלתי ללמוד לתואר שני. תודה שאתה כאן שירה

ממש התרגשתי לקרוא שנרשמת לתואר שני... אני סיימתי מזמן תואר שני וממש נהניתי מהלימודים הללו.. בתואר ראשון ההרגשה היא של נגיעות נגיעות, בתואר שני נכנסים קצת יותר לעומק וממילא אותי זה מאוד עניין... כ"כ התרגשתי לשמוע שאת בוחרת בחיים !!! וגם הכותרת ים.. נגעה לי בלב.. רוצה לחבק אותך אם את מרשה... אגב, כנראה שאני מזדהה איתך באיזשהו אופן מאוד עמוק.. גם הסתיו וגם ההתמודדות עם הקונפליקט הנצחי הזה של חיים ומוות וכשאת כותבת לפעמים על ניצחון ההרס והמוות זה "מדביק" גם אותי.. ועכשיו כשקראתי אותך הרגשתי שנושפים לתוכי נשיפות של חיים.. אז תודה גדולה לך על שאת יישנך /על קיימותך ועל הבחירה בחיים !!!! ומברוק על לימודי התואר השני !!!! איתך, במבי.

לקרוא אותך ...שימשיכו הפעולות הפחות השרדותיות ויותר חיים ....אתך וסליחה שהוספתי גלים לסערה...

שירה יקרה, את כל כך מרגשת. מחזיקה לך אצבעות. לימודים מתקדמים - מעשה של חיים. בהצלחה ושמרי על עצמך. שמרי נא. מחבקת, סוריקטה

נסעתי להשתלמות מטעם העבודה שזה דבר טוב... חטפתי את המגרנה של החיים רק כשהגעתי אחרי שטעיתי בדרך, נסעתי באוטובוס ההפוך קלטתי שאני עם מגרנה מטורפת, כאבי ראש ובחילה. היום אני אמורה לפגוש את ילדיי לא מסוגלת לעלות על אוטובוס, הילדה חיכתה לי לא ראיתי אותה הרבה זמן. עצוב לי כל כך וכואב לי מרגישה בבלבול נוראי

נשמע כואב ומתיש... מקווה שתצליחי להיפגש עם ילדייך ושיוקל לך. חיבוק גדול יקרה!

מקווה שיחלוף מהר

הי אודי, בעלי, הוא לא אכלן גדול. מאוד מקפיד על המשקל, ועל תזונה וספורט. ויש לי תמיד פחד שאני אהיה יותר מלאה ממנו... ולאחרונה, דווקא בגלל שאני אוכלת ומעלה במשקל, הפחד הזה משתק אותי. אני מרגישה לא נעים לאכול לידו, ותמיד בוחנת ומסתכלת כמה הוא אוכל וכמה ספורט הוא עושה. ועמוק בלב מייחלת שהוא יעלה במשקל (למרות שמצד שני רוצה בעל בריא ומאושר ) קשה לי לשלוט על ההתנהגות שלי בקטע הזה. ואני באמת מנסה. תכלס, יש זוגות שבהם האישה שוקלת יותר מהבעל..זה לא כזה נורא, לא? אני קצת מתביישת בעצמי

הי לכולם, הנה יום חדש. אתמול הצלחתי לשמור על עצמי. גם בפעילות גופנית, גם בתזונה, גם בהיגיינה, גם בתקשורת עם אנשים, גם בשינה. עם זאת היה יום עבודה קשה מאד. ואני רוצה שישמעו שלא פשוט. שגם לי יש מגבלות. בוקר, סוריקטה

אני הרבה יותר אוהבת אותך ככה, כבר אמרתי את זה פעם, אבל שמחה לשמוע ממך לא רק את הדברים הטובים אלא גם את הצורך והיכולת להצטרך ולבקש. (מקווה שאת מבינה את דבריי לטובה בלבד) שמחה לקרוא אותך, חיבוק אם מתאים

יקרה, רואה אותך בקושי ואיתך. אני יכולה לדמיין דרך כתיבתך המאוד רהוטה את הגלים האלה ואותך, שגם אם לרגע נתת להם לשטוף אותך מפני שלפעמים הכוחות מתמעטים ורוצים לעצור לרגע, את שבה וקמה ומסבירה. סוריקטה, את באמת באמת משהו מיוחד. שלך שירה

הי יקרה , זה בסדר שיש מגבלות ויש מה לשפר והכי אני שמחה שאת נותנת מקום גם לקושי ...מחבקת את השינוי שבך ,רך משהו לעצמך , מרשה לעצמך להיות יותר את על כל מי שאת...ואת יפה אהובה גם במגבלות

את יודעת קוראת אותך שוב ושוב וגאה בך ...שאת שומרת על עצמך מטפלת בך מעורר הערצה ...שאפו ענק

לאט לאט בקטנה מתחברת פיסה ועוד אחת וירטואלי או לא האהבה שלכם חדרה מתחת לשריון ולחומה... במבי תודה שרצית לשבת איתי מחוץ או בתוך החומה . את אמיצה ... סוריקטה תודה על הכל את פשוט נשמה מיוחדת גולם שלי ...בוקרררר טובבבב התעוררת . ריגשת באמת ,אז מה את אומרת יש עוד זמן למסיבה .... ואודי באמת היחיד והמיוחד תודה ,פשוט תודה על היותך ... אדם טוב כל כך .שמור על עצמך ,שגרה ,שגרה ועומס... בהצלחה לי ולמי שחוזר לספסל (למרות שלמדתי גם בקיץ ).. אוהבת את כולכם שיהיה יום נפלא ...

אביב, כולי צמרמורת. כמעט מצליחה לבכות. תראי כמה את מרגשת. ורציתי גם להתנצל שנשמעתי מחמירה מידי. אנסה לתקן, טוב? איזה יופי, את מתקדמת, בהצלחה יפתי, סוריקטה

טוב לשמוע שהוקל לך קצת... את אישה יקרה מאוד!! איתך..

איזה כיף לשמוע(: מקווה שרק ימשיך כך אוהבת...

הייתי שם ממרחק, קראתי, ראיתי ויכולתי גם להזדהות ולהעריך את יכולותייך, את העקשנות שלך. לא לוותר להמשיך ולאסוף שוב ושוב. תודה שאת משתפת. שלך, שירה

מה שלומך שירה ?

לא יודעת אם יעלה עוד היום אז תודה לכולם על מילים ויד מושטת זה המון עבורי תודה שראיתם אותי אוהבת

איך את היום חושבת עליייך ...חיבוק ענק ליום מקסים. את יודעת שינויים זה לא פשוט עבוריינו מעורר את כל המערכת .ועוד כמה שינויים . רוצה לכתוב לך המוני דברים על ההודעות האחרונות שלך . כשאמצא את כוחי רק שתדעי שחושבת עלייך .

אביב יקירתי, חיבוק ענק. דאגתי לך נורא. נחמץ הלב. שולחת לך ימבה חמלה. https://www.youtube.com/watch?v=gJj1Xtdt8ZQ נדבר, סוריקטה

לאט לאט חוזרת לשגרה השבוע כבר הייתה פגישה ואוספת ונאספת .. חגים המוני מפגשים מטלטלים והמון כוחות שקצת פרקו ....

מצטרפת למה שכתבת אביב.. (זה בסדר,נכון אביב ?) אולי גם רוצה להרגיש ביחד איתכן ? ואת צודקת סוריקטה.. יום הולדתי יחול ב 7/11 ואני קצת מטורללת.. אולי קצת יותר מקצת ? אולי קצת בדכאון טרום יומולדת ? מתי חל יום הולדתך סוריקטה ? ומתי שלך אביב ?

ברור שמרשה ואפילו שמחה כייף יחד יום ההולדת שלי בחורף :)

למטפלת הקודמת שיודעת שהיא עברה קליניקה ואני רוצה לדעת לאן... יש מצב שגם נולד לה תינוק או תינוקת, לא שזו ידיעה מבוססת אלא סתם מחשבה שלי. אוף בא לי להיות איתה בקשר, למרות שעם הזמן מרגישה שזה פוחת, אבל הנה פתאום עכשיו זה עלה שוב.

ומה יקרה עם תשלחי לה סמס שאת מתגעגעת ומה שלומה .. ותספרי לה כמה את צומחת .. זה בסדר להתגעגע ובסדר להמשיך ולגדול...לפחות בעיני .

מפחדת....

ברור ומובן שאתפוחדת וחרדה.. קחי את כולנו איתך מעגל של אנשים שאוהבים אותך כן כולנו ...גם מי ששוכח לפעמים את שמך . את יקרה קחי את כולנו במעגל כוח סביב מיטתך מאחלים הצלחה ושולחים אנרגיה מטיבה ...קחי אתך גם שיר שמרים את רוחך .... מקווה שתיראי לפני ...חיבוק אם נכון לך

מותר לפחד, אוחזת לך את ביד...

הי רוני, את לפני ניתוח? בטח מפחיד. אפשר אולי קצת להתכונן, קצת. מחזיקה לך אצבעות, וגם כל החתולים שלי, שלך, סוריקטה

איתך... במבי.

מה שלומך? מצורפת למעגל, חיבוק חם יקרה!

ברור שמפחיד... בהצלחה! איתך שירה

החגים עברו ועכשיו סוג של שגרה. חושבת ששגרה טובה לי, פחות מחשבות, פחות בדכאון(: צריכה להחליט אם ללכת לאיזה קורס (יקר) בשבוע הקרוב, ולא מרגישה עדיין כיוון ברור. אולי תהיה אפשרות להשתתפות מהעבודה ואז אלך, אבל עוד לא ידוע והזמן דוחק. חוץ מזה נפגשתי עם בחור פגישה אחת אמנם, אבל לפחות מרגישה קצת בטחון ושגם הצלחתי קצת לדבר... נראה אם ימשיך.. שבוע טוב לכולנו וגם לך אודי היקר.

הי חנה, את עשר! טוב שאת כאן. שלך, סוריקטה

הלוואי שתמצאי איזה קורס מעניין! איתך, ינשוף

תודה! אגב ינשוף אפשר לקרוא לך ינשופית? כך אני קוראת לך ביני לבין עצמי... כמו שם חיבה(:

בוודאי!!

מה שלומך? קראתי אותך שבוע שעבר ומזדהה ומבינה אותך... את יודעת, כשהמטפלת הקודמת שלי עברה לקליניקה אחרת, ממש הרגשתי כך. שנאתי אותה ואת המקום שלה... צעקתי עליה הרבה בגלל זה. וזה לא שהיה לה מה לעשות עם זה לצערי.. ממש התרגשתי כשקראתי שאמא צביה מוכנה להוריד את התמונה השהילך, מדהים בעיניי, הקשר שלכן והיכולת שלה לראות אותך. מקווה שנפגשתן מאז. שיהיה שבוע טוב ומבורך(:

אלייך.. המוני המונים של זמן לא כתבת וחסרת לי.. יש משהו בכתיבה שלך, באופן החשיבה שלך שאני ממש אוהבת.. :) לגבי אמא צביה ואני... וווווו..... ח'תכת בלגן... כבר נפגשתי איתה המון פעמים אחרי השינוי המטורלל שהיא עשתה.. אמא צביה אמרה לי אפילו את שם האמנית האחראית ליצירה המפחידה.. נכנסתי לגוגל ואפילו דיברנו בוואצאפ ובמייל והיא (האמנית) שיתפה אותי לגבי "הסיפור שלה" על היצירה שנתקעה לי פתאום ונושפת לי על העורף וווווו מפחיד כזה שבגלל זה אני כבר לא שוכבת על המיטה שלי ויושבת שצורה עקומה כזו ,באופן שמאפשר לי לראות את היצירה הזו שלא תיתקע לי סכין בגב בלי שאתכונן לכך (שהיצירה לא תתקע לי סכין..) כן חנה.. אני יודעת שאני נשמעת לא נורמלית.. משוגעת לחלוטין.. אבל אני לא מצליחה להשתחרר מהפחד המטורף שלי מהיצירה הזו.. אמרתי לאמא צביה שמה שהיא לא תעשה אני כבר בפלונטר.. לא רוצה שהיא תוריד את המפלצת מהקיר כי זה מרגיש לי שהיא כאילו נכנעת ל ????? שלי.. בקיצור חנה.. מרגישה מטורללת לגמרי... אבל את צודקת.. הקשר בינניו (אמא צביה ואני) הוא קשר שעומד ומחזיק חזק בכל המטורפות שאנחנו עוברות בדרך... שלך, במבי.

תודה על המחמאה! אני בכלל לא חושבת שאת מטורללת, נראה לי שלפעמים נכנסים לאיזה לופ וזה קורה וזה בסדר. ותכלס, אני סומכת עליכן שתצלחו את זה ביחד. ויפה על הרעיון לדבר עם האמנית שיצרה את התמונה.

https://youtu.be/w2E3hxhbAc4 הם שוב כאן האנשים הרעים אין חוק וכמה שרשויות החוק מנסים אין להם איך להגן עלי . זוכרת אודי שאני חייבת להלחם ולא לוותר. אבל...... החרדה מטורפת הפיצול חוגג עצוב , שגם עכשיו הרע חוגג ואני ...משותקת מהפחד . מנסה להיות כאן להרגיש בטוח תודה לכם האהבה שלכם חודרת חומות . שבוע טוב

הי אביב, את יודעת, טמנתי בחצר פקעות של אירוסים, והכנתי ייחורים מהמון סוגים. והצלתי עץ בן כמה עשורים, כמו להפיל פצצת אטום על המזיקים שכמעט קטלו אותו למוות. ואני כאן במעין תפקיד של סוג של שומר היערות. ואפילו לתינוקי אני אומרת שננצח את הרעים ונראה להם מה זה. הכוונה היא להסיט את התמקדותו ברע וניסיון ליצור חיוך על פניו. לפעמים זה עוזר. ואיני שוכחת שמותר הרי גם להיות עצוב וכועס וחלש וצברוחי. וגם להיכשל. וגם את זה אני אומרת לו. ולי. חיבוק, סוריקטה

כאן יחד איתך... מושיטה לך יד כי אולי ביחד פחות מפחיד

אביב.. רואה ושומעת את המאמצים שלך.. רוצה להיות איתך.. את יודעת ? בא לי להשמיע היום את השיר הזה לאמא צביה בהקשר לתמונה המפחידה שתקעה לי מעל המיטה שלי.. איתך, במבי. ואני מאמינה שבאנשים יש מורכבות... יש בהם טוב,כמו גם רוע.. הזולת "לוחץ על כפתור מסוים במיקסר האדם" לפעמים הכפתור נלחץ אוטומטית מהדהוד קל של העבר..ו..הופ.. יוצא הטוב,השפע,היופי,הרוע,ההפחדה,השפלה ועוד מיני מטעמים שיוצרים לנו מיקס בחיים לא פשוטים,לפעמים צבעוניים,מפתיעים, מרגיזים ועוד..

תודה לכן על היחד והחיבוק. סוריקטה את לא מחמירה וכן בסוף הטוב אני מקווה שינצח. במבי יש אנשים רעים מאיפה ולמה זה ומה הם עברו בחייהם לא משנה את העובדה של הרוע. אני מדברת איתכם ברמה של עבריינים ,בריונות לשמה והמון רוע . לא מדובר במקרה קל . וגם רשויות החוק חסרי אונים מול אוזלת החוק . הלוואי והייתי יכולה לחשוף יותר ולהעזר בכם ולא להיות לבד כל כך אבל גם ככה חשפתי המון . ולא ,לא מתכוונת להכנע היום אני לא בת חמש ... אוהבת

אודי :((( ראית ? ראית איך שארי שביט לקח אחריות ? כן.. פגע.. ייתכן מאוד שאפילו פגע מאוד !!! אבל התנצל בפני הנשים שפגע בהן, התנצל בפני משפחתו ולקח אחריות על מעשיו !!! התפטר מעיתון "הארץ" ומערוץ 10. לא לקח פרקליט צמרת,לא חיכה שיפטרו אותו, לא האשים את כל העולם , פשוט לקח אחריות על מעשיו אודי... פשוט לקח אחריות על מה שעשה.. :((((( והלב שלי לא מפסיק לבכות לא יכולה להירגע.. אני בהצפה,מבולבלת, אולי לא מבולבלת ?? אולי לא בהצפה ?? אולי זועמת ? אולי אני לא יודעת מה אני מרגישה אודי ?? אולי בכלל אין לי מרגיש ? למה אח שלי שגדול ממני בהרבה שנים, למה הוא מעולם לא לקח אחריות ??? למה אודי ?? למה ???????????????????????????????? וואוו... אני משתגעת אודי למה אח שלי לא לקח מעולם אחריות על מה שעשה ?????? וואוו אודי... משתגעת לגמרי.. לפעמים אני מפנטזת שאני מגישה נגדו תלונה במשטרה על מה שעשה לי. ואז אני רואה בעיני רוחי איך הוא הולך מושפל עם אזיקים בידיים וברגליים והבטן שלי מתכווצת.. וואוו.. לא רוצה להשפיל אותו.. לא רוצה לעשות לו מה שעשה לי.. וואו אודי.. הייתי הזונה שלו.. והקטע אודי שלפעמים גם כאב.. לפעמים מאוד אבל גם נהניתי לפעמים.. פשוט זונה.. זונה בת 10 .זונה עד גיל 11 בערך כן בא לי לראות אותו מושפל באזיקים בידיים וברגליים ושכולם יצביעו עליו ויצעקו לו פושע !!!!!! אתה פושע !!!!!! אודי.. אני רוצה למות לא רוצה להשפיל אותו. לא רוצה שייכנס לכלא לא רוצה כלום לא רוצה גם לפגוע במשפחה שהקים למרות שמיליון פעמים תהיתי אם הוא לא פגע גם בבת שלו... ??? לפי כל הסימנים נראה לי שגם היא נפגעה ממנו.. אני כל כך צריכה שהוא יתנצל בפני על מה שעשה לפני המון שנים.. אודי, אין לך מושג איזה עינוי זה.. אני זוכרת.. זוכרת מה עשה בי כשהייתי בת 10 עד גיל 11 בערך.. ויש בי את הקול "הרגיל" שהוא כמו קונגו במוח "זה רק נדמה לך,זה רק נדמה לך " ואני מרגישה שאני הופכת למשוגעת באמת. בא לי להטיח את הראש שלי בכל הכוח בקיר בכדי שהקול הזה של ה:"נדמה לך" יעזוב אותי כבר.. אודי.. אני כ"כ מותשת... בא לי למות

אהובה שלנו את כל כך לא משוגעת. לצערי הכי מבינה .. את יודעת יקרה חוץ מאבא והחברים שלונפגעתי מאחי בגילאיים שלך עד גיל 12 זאת הפגיעה שזכרתי שהביאה לטיפול .. עצוב , מבינה כל כך את הההרגשה של אח שמקים משפחה צומח מתקדם חי נושם ואת משלמת את כל המחירים ... זה טוב שאת זועמת האמת הלוואי שיכולתי להיות שם אני פשוט לקחתי מרחק רחוק ...רק מתגעגעת לילדיו .. עצוב יקרה לא יודעת אם יעזור לך שאני מבינה אותך כל כך טוב עד הנימים הכי הכי דקים .. אהובה איתך באמת באמת בלב יושבת אתך לידייך ...שולחת לך קולות נעימים של נחל (הבניאס) מימיו הקרירים ...ציוצי ציפורים רשרושי עלים שלווה וריפוי....

את לא משוגעת, רק מוצפת...וזה כל כך מובן, בהחלט קשה... הלוואי שהיה לך הכח להפסיק אותו היום! כי את העבר לא ניתן להשיב אבל ההווה והעתיד... לספר למישהו על החשדות לגבי בתו, מרגישה שצריך לעשות משהו...סליחה במבי אבל חייבים משהו...אני לא מכירה או יודעת..אבל עצוב אם הוא ממשיך...וזה נורא. אם את חושדת שמשהו קורה צריך להודיע, לא? ...בבקשה שתפי מישהו שיכול לעזור בזה,שיבדקו בבקשה... נראה לי כל כך חשוב! אוף זה לא פשוט. אבל מבינה אותך, איתך, מיכל

הי במבי, הם באמת וואחד חולירות. לא נדמה לך. יש קול של הכחשה ומאד קשה מולו. הוא יכול לקרוע לגזרים. לי עשו את זה החבר של אמא שלי ועוד שני בני דודים במשך כמה שנים, ועוד. וכולם חיים להם את חייהם החופשיים. אני מאחלת להם שיחטפו אירוע מוחי ויהיו משותקים בכל מיני איברים חיוניים. עוד נדבר, יום עמוס לפניי, שלך, סוריקטה

הסתגלות מחדש נרשת, אולי. ... מוצאת אותי לעתים פחות מקבלת את עצמי ושלמה כמו שהיה יציב למדי כבר זמן מה. בטעות ובמחשבה של בדיעבר תקפתי בי חלקי אם. הייתה לה, לאמא, יומולדת לאחרונה והרגשתי שהודרתי. לא כיף. הי אנשים, מעגל חיבוקים? באינטרנט לא מזיעים ולא דביקים ולא מריחים התחלת שבוע עייף קצת וחבל, שבוע טוב, באהבה, סוריקטה

הנה את מביאה מתחושותייך...ואני מצטרפת ומושיטה יד למעגל.איתך

שולחת לך חיבוק מכל הלב

אנחנו אחיות???? גם לאמא הייתה יום הולדת גם אני הודרתי בהחלט לא כייף ,מטלטל ומזכיר חוסר נראות אמיתית ולא וירטואלית אוהבת חיבוק ענק

אבל תעדתי את רגעי הבדידות של סופי השבוע והרגע לפני שהוא מתחיל. שבוע טוב לכולם, שלכם, סוריקטה

נשמע לא פשוט... מעין חוסר יציבות.את בעבודה חדשה ושנה חדשה ומקווה שעם הזמן יירגע ותהיה לך תחושה טובה יותר. כאב לי לשמוע על אמא שלך. איתך יחד במעגל המקסים שלנו כאן! שבוע טוב יקרה!

קשה לי לכתוב. אבל לכבודך... חיבוק.

שבוע שעבר הייתי במצוקה נוראית אחרי טיפול. קבעתי פגישה קצרה בטלפון. המטפלת אמרה שאחליט לאסוף את עצמי ולהחזיק את הכל עד פגישה הבאה. הרגשתי שהמטפלת לא הבינה את עוצמת המצוקה .. היא נשמעת ללא סבלנות ... לאחר מכן המצוקה התעצם... הרגשתי שהיא משתיקה אותנו כמו של אז... הרגשתי אשמה שלא הצלחתי לאסוף את עצמי, הרגשתי אשמה שבקשתי עזרה, הרגשתי נטושה.. מאז אני בחוסר שקט בפנים, מפחדת לפתוח דברים שוב בטיפול ולא מרגישים בטוחה בפנים. יודעת שעלי להביא את כל זה לטיפול.. בנתיים לא מוצאת שקט וחשה המון חרדה..

מכירה מעצמי את התחושה שלא אכפת ונטושה וכו'...בבקשה גם אם קשה תביאי את מה שכתבת פה ותנסי להבין אולי באמת חוסר הבנה ביניכן? אולי חשבה שאת די בסדר ויכולה.איתך. מיכל

הכי מבינה בעולם תעתיקי את מה שכתבת ותראי לה את חייבת להביא לטיפול איתך חיבוק

קשה כשהמטפלת לא מבינה... ובטח כשנמצאים במצוקה וצריכים ורוצים אותה... טוב שאת יודעת שכדאי לדבר איתה על זה, וטוב שאת כותבת כאן. מקווה שהמצוקה קצת נרגעה. לי עוזר שמישו יודע המטפלת או כאן בפורום. מקווה שאת תוכלי למצוא דרך שטובה לך ומתאימה גם למטפלת

כתבתי פה קצת פעם בשם מוריה. אני במצב מבולבל ואשמח לדעתך.. סליחה על האורך ותודה. אני בת 24. לפני קצת יותר משנתיים התחלתי טיפול פסיכולוגי בגלל פחד מכל מה שקשור ליצירת זוגיות ובנים בכלל. לא הוטרדתי מינית מעולם ואני לא מצליחה לחשוב על סיבה שגרמה לכך. מה שגרם לי לפנות לטיפול היה שהחרדה התחילה להשתלט על עוד ועוד תחומים בחיים שלי ולכך שאפילו עם חברות טובות שלי פחדתי לנהל שיחה ארוכה. הטיפול היה לי קשה. מצד אחד אהבתי מאוד את הפסיכולוגית וחיכיתי לפגישות. אבל מצד שני לא הצלחתי לשתף אותה בכלל ושתקתי רוב הפגישות. באיזשהו שלב התחלתי גם לפגוע בעצמי (למרות שמעולם לא נמשכתי לזה בעבר) והתנתקתי יותר ויותר מהחיים שבחוץ. היא התעקשה שאתחיל טיפול תרופתי נגד חרדה, מה שאכן עשיתי. כשהתחלתי להרגיש קצת יותר טוב (אחרי חודש בערך) עזבתי את הטיפול. זה היה לי מאוד קשה (ועדיין) אבל זה גרם לי לחזור לעצמי ולסביבה, להפסיק עם הפגיעה העצמית ולתפקד. היום (בערך שנה אחרי הטיפול) אני בתקופה ממש טובה, אני לומדת ועובדת ויש לי מעגל של חברות שאני מרגישה טוב איתן. אבל הפחד מבנים נשאר כשהיה. אני פוחדת ונרתעת מבנים. בורחת מקשרים זוגיים ("חותכת" מהר) ומרגישה מאוד לא נוח בחברת בנים. מה כדאי לעשות? לחזור לטיפול? (אולי דווקא ללכת לטיפול עם פסיכולוג בן?) או אולי להבין שהטיפול היה עוד דרך שלי לברוח מהתמודדות? לא רוצה להישאב שוב לנבירה בעצמי.. זה עשה לי לא טוב. אולי אני פשוט צריכה להמשיך ולצאת לדייטים והחשיפה תעזור?

הי אביב, מה שלומך? אני פה בגללך, מכירה את זה שמתביישים להיכנס למסיבה או לאירוע לבד ומתאמים להגיע יחד עם חברה? (או שזה רק אצלי?) אמרת שאת עומדת בפתח... אני פה, שניכנס יחד? אני רוצה להיכנס...

האמת יותר מזקוקה לחיזוקים כרגע ריגשת ,סליחה שהורסת מסיבה ..לא בא לי מסיבה ....אבל בכייף איתך יחד . ו...גם כתבת כותרת :)))))))

תודה , הכי הכי בעולם ...אמרתי לך שאת פרפר מדהים ....

קיבלתי המלצה על פסיכולוג שעוסק בהיפנוזה. בדקתי בפנקס הפסיכולוגים והוא רשום שם. בדקתי ברשימת המהפנטים בעלי הרישיון והוא לא עלה שם. מה זה אומר? תודה, לילה טוב

מידע חשוב שעוזר לי. עוד שאלה קטנה. האם זה הכרחי שהמהפנט יהיה עם התמחות בתחום שאני צריכה בו עזרה, או שבעיקרון כל מהפנט יכול לעזור בכל תחום?

נעים להיות פה.