פורום פסיכולוגיה קלינית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
3 ימים ברציפות הייתי בעבודה ואפילו היה כמעט נחמד... תודה, אודי..
טיפול פסיכולוגי לסוגיו הוא דבר לא קל בכלל, מאמץ נפשי עז לשינוי, עם כל המורכבות שבטיפול נפשי. וכאן השאלה, דוקא המתמודד שחסר כוחות וחלש יותר מכל אחר, שאפילו אדם בריא נמנע מטיפול פסיכולוגי וגם לו לא היה קל. אז איך שייכת מציאות כזו שהחלש בטיפול פסיכולוגי? [בהגדרה כזו אפשר לומר, שישמור את הכוחות לשרוד ולא לטיפול]. תודה
שלום דוידוב, יש כל מיני סוגי טיפול וכל מיני מטרות. הכנסת את הכל ל"סל" אחד. ברור שלמי שעסוק בלשרוד לא מתאים טיפול שדורש כוחות נפש עזים שמתאימים לקנדידט למכון הפסיכואנליטי בריא ומלא עזוז וכוחות כרימון. יש מן הסתם מעט "קומון סנס" אפילו לפסיכולוגים... אודי
כנערה בת 23 הגיע זמני לפי דעתי לחשוב על העתיד,אני יוצאת עם גבר בן 25 לחייו כבר כמעט שנה.יש בינינו אהבה מטורפת באמת טוב לנו ביחד ואנחנו יחד מוצאים את שלוותינו.בטוחים שבעתיד עם הנישואים אנחנו נחיה תחת קורת גג חמה ואוהבת.יש לי בעיה עם האובססיביות שלו.הוא אובסיסיבי אליי למדי ולפעמים נדמה לי שהוא לא אוהב אותי אלא אובססיבי אליי.אני ילדה יפה לדעתם של אחרים ולדעתו אני הבחורה הכי יפה שאי פעם היית לו.שהוא אוהב אותי כמו שלא אהב לעולם בעיקר אחרי שקפץ לקשר שלי איתו מיד בתום קשר של 4 שנים.המריבות שלנו מגיעים למצבים שהכל פשוט מתפוצץ לפחות פעמיים בשבוע אני מוצאת את עצמי מתמרמרת ובוכה ומטבעי אני לא כזאת אני בן אדם שמח עם המון שמחת חיים.לא לוקחת הכל קשה אבל איתו אני מפנימה את הדברים עמוק מדי.מצאתי את עצמי בלחץ נפשי מטורף שבעקבותו נשר לי השיער כמובן נקודתית שזאת תופעה מאוד מוכרת אבל לא לבחורה בת 23... עמדתי מול רופא שטען שאני צריכה להיות יותר רגועה ושאם קורה לי משהו שאפנה לעזרה.הוא לא מסכים לי כלום,הוא לא מסכים לי לבלות הוא לא מסכים לי לשתות אלכוהול לא לעשן ואני מעשנת הוא לא מסכים לי שיהיו לי ידידים (חברים לעבודה) הוא לא מסכים לי כל מה שקשור לאורך החיים שלי.התפשרתי איתו כמעט על הכל אני כבר לא יוצאת אני לא שותה אני לא מעשנת לפני שאני נפגשת איתו כדי שהריח לא יגעיל אותו אני לא מעשנת בזמן שאני איתו והוא לא מעריך את זה.הוא לא מעריך כמה באמת באתי לקראתו ושמעתי מה מפריע לו.אני בטוחה שהוא שיקר לי הרבה במשך הקשר שלנו לגבי האקסית של ה4 שנים הוא היה מדבר איתה מאחורי הגב שלי והיה משקר במצח נחושה למרות שידעתי את האמת.אני לא אומרת שהוא בגד בי איתה אבל יכולה להגיד שהוא היה מסתיר ממני הרבה דברים למרות שתמכתי בו לגמור את זה איתה יפה.אתמול התקשר אליי מכר לעבודה כדי להזכיר לי שלא אשכח להגיע ליומולדת שלו היום.וזה עיצבן אותו ובעקבות זה הוא ניפרד ממני.הוא אמר שהוא לא מאמין בי ושאני פלרטטנית.ואני לא!אני הבחורה הכי נאמנה שיכלה להיות לו!הוא כל כך מכאיב לי ואני כבר מוצאת את עצמי במצבים שאני יושבת ומרחמת על עצמי וזה לא צריך להיות ככה!אני מוצאת את עצמי לא הולכת לעבודה יושבת ובוכה ועצבנית.אני כותבת פה כדי לשמוע צד שלישי שלא מכיר אותי ואותו בכלל שיוכל להגיד לי איך זה נראה לו מהצד ויסביר לי אם עדיף לי לחתוך או שישי סיכוי להילחם.אבל מצד שני אני לא רוצה להילחם כי אני פרח שרק עכשיו נפתח אני בת 23 וזאת התקופה שלי לראות את העולם להינות ולבלות ולווא דווקא לבד גם איתו!אבל הוא לא רוצה!מצידו כל היום וכל יום וכל סופ"ש לשבת בבית במיטה!הוא לא מתפשר איתי על כלום פשוט כלום!לא הרחבתי יותר מדי רציתי להתעסק עם העיקר אבל יש עוד המון המון דברים מעבר לזה.תודה לכל העוזרים שיהיה המשך ערב נעים!
שלום לך מציאותית, לא ברור לי איזו עזרה את מבקשת, רק אומר שיש סתירה עצומה בתאו רשלך. התחלת מתאור אידילי של אהבה מטורפת ושלווה עתידית עם המעבר לחיים משותפים. נשארתי בהמשך רק עם ה"מטורפת". לא הבנתי על איזו אידיליה דיברת. דיברת על קינאה והצרת צעדים, על לחץ נפשי ועל אומללות. כינית עצמך מציאותית - הביטי באור מציאותי על מה שכתבת... אודי
שלום איך פותחים מעגל אם אדם היה המון זמן ללא תעסוקה ורוצה להכנס למעגל העבודה ואין לו ניסיון תעסוקתי או מקצוע ומאחר והוא קרוב ל40 כיצד יעזור לעצמו להכנס למעגל התעסוקה, פשוט ההרגל מחובר תעסוקה לתעסוקה היא צעד חשוב שדורש כוח רצון ובטחון עצמי? תודה
שלום אורן, אדם כזה ייקח נשימה עמוקה ויתחיל את הדרך. יש לא מעט אפשרויות וייתכן שבדרך יהיה עליו גם לבחון מה מונע ממנו לעשות זאת, אולי להתפשר מעט (או הרבה). אבל אדם כזה יהיה חייב לקפוץ למים. אודי
היי אודי ישנה רק בעיה 1...איך להסביר הבחור,חמוד,נשמה טובה,זה עזוב...אבלח יותר מזה,הוא גר בשכונה שלי,ההורים שלי וההורים שלו מכירים את האחים שלו גם אותו את המשפחה כולה ,אנשים מקסימים אין דברים כאלה אודי, מצד שני גם אי ןלי עדיין חבר לא היה לי ואני ילדה טובה מבית טוב אז קשה היום למצוא בחרה שכולה היום מועדונים סיגריות וכאלה...וקשה למצוא באמת...השם יעזור ונמצא במהרה.. אבל איך מצד אחד שומרים על יחסים טובי םשל היי ביי חג שמח יום טוב וכאלה,אומרים שלום יפה שמתראים בסופר במכולת בדואר וכו ומצד שני לא נותנים לו להסתלבט עלי,אלא להתנהג רגי לךכמו בן אדם נחמד,והוא באמת נשמה טובה... ?איך עושים את זה? אני באמת באמת רוצה קשרי שלום איתו,וידידות וחביבות וכו אבל רק שלא יסתלבט.. מה שהוא עושה זה-אם אני לא מסכימה לצאת איתו או שהוא מתחנן....ואז מתבאס או מזיל דמעה מאחורי הקלעים אנשים אחרים ראו אמרו וכו כשאני לא איתו...כי הוא נשמה טובה באמת ואין לו בחורה והוא רוצה...אך לא מוצא שלא נדע...מצד שני, יש מצבים שבהם אם איני רוצה לצאת איתו אפילו בלי במתכוון הוא מזיל מילה לא יפה,אבל לא אלי או כלפי אלא בצד כאילו אני לא שומעת אך למעשה כן,או שמרים את הקול או שמנתק טלפוני םואם נגיד ההורים ליידו או למשל חברים אחרים או לקוחות הוא לא רואה אותי ממטר וושכולם הולכי םאני פתאום עינבי שלו ומלטף וכו אבל אני לא נותנת לו...אני זורמת בדיבור כדי לתת לו הרגשה נעימה לא לפגוע שלא יזיל דמעות מסכן אבל לא נותנת לחבק אותי או להזמין אותי או כל מיני מה עושים דר מנסה לא להתייאש וכן לעשות חייל ולהצליח בעה"ש מה מציע?מה אומר בבקשה תגיב להכול ובהקדם.. מה אתה אומר,אצליח בלימודים?אני בבחינות גמר תואר,שלב ראשוני,ואני כלכך טובה ואוהבת את המקצוע...כל כך רוצה להצליח..מצד שני כשאין חבר וכל החברות בגרו התחתנו עברו מהעיר ויש בקושי 1 2 אז עצוב בלב והרוגיע ורוך שהוא שידר...עשו לי משהו שבועטוב אודי תודה!!
הבחור בעל אופי רע (מילות גנאי עקיפות כלפייך כשאינו משיג מבוקשו. ) אם תפגשי אנשים אחרים תראי שיש הרבה דגים בים שישמחו להיות חברים שלך . בייחוד שאת בחורה משכילה!
את יכולה להגיד שאת תפוסה . כך שהלחץ יירד.
בוקר אור לך אז ראשית כל תודה על כך שאת מנסה לחמם לי את הלב יש רק בעיה קטנה... בגלל שאני כבר בת 25...משכילה ונאת מראה תודה לאל,אבל עוד לא היה לי חבר ראשון אפילו-ואני ממש ממש רוצה...אבל קשה לי למצוא כי כל מי שפגשתי עד כה לא התאים או היה נשוי או היה תפוס וכו,אז זה עשה לי כזה משהו מבפנים שהוא ניסה להתחיל איתי וכו כל הזמן ניסיתי לחשוב עליו יותר נכון לא ניסיתי זה בא לבד...חלמתי עליו.... כל פעם כאילו רציתי לראות אותו...או לדבר אליו....אבל זה למעשה לא אליו אלא לבחור שיאהב אותי-לחבר אמיתי לחיים,לקשר,לזוגיות היות והבחור כבר בן 39-40 מקריח שיער שיבה טיפה,וכו זה לא ממש ראילי לא הגיל,(לא שופטת מראה כי תמיד יכול להיות היפה מכוער המכוער יפה ואסור להגיד חלילה דבר..)אבל...אני לא מבינה...הוא או הסיטואציה בכלל מבלבלים אותי מצד אחד הוא מוכן לתת לי הכול,קורא לי עינבי,מנסה לחבק אותי,קורא לי מתוקה ויפהפיה ומנסה לדעת כל דב עלי ולעקוב אחרי כל דבר שקורה לי וכו ממש מטעה ונראה אהבה אמיתית מצד שני כל פעם שמציע ואני לא רוצה אומר"כוס אעמקק...)אחורי הקלעים וחושב שאני לא שומעת...או מנתק טלפוני םכשזו אני וצריכה שירות או מדבר בעצבים או נותן שירות...אומנם מכל הלב ....אבל בהרגשה כזו שדיי כבר לכי מפה מצד שלישי,רואי םשהוא מת עלחי-רואים שדולקים לו לבבות בעיניים,רואים שהוא לא מתכוון לפגוע-יש בו המון-הוןא אדם סוכר דב/ אני מאוד אוהבת אותו כידיד כאדם(לא כחבר לקשר)אני מכירה את כל המשפחה מכירה את השכנים החברים וכו מצד רביעי מעצבן שכל הפעם שהוא לייד אבא שלו או עובדות זוטרות שלו אושכנים אני צנצנת ולא שם עלי אבל שבאה לחנו תוהוא לבד אני שוב מלכה ויפהפיה וכו איך זה שהוא מוכן גם לשלם עלי או לקנות לי או לתת לי או להזמין אותי אבל מצד שני מתייחס בורה כזו זה הצליח לפםגוע בי רגשית נפשית ולא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה תודה לאל עכשיו יותר טוב אבל מה לעזעזל עושים? אני רוצ ה איתו יחסי שלום-הוא חמוד,הם שכנים...אי אפשר חלילה שלא....אני רוצה שכן יהיהי דיבור איתו-לפחות היי ביי חג שמח שבו טוב שבת לום וכו ושכן יהיה נחמד,אבל שיראה את הפרצוף האמיתי,או שהוא באמת אוהב לגמרי מכל הלב,ומוכן לתת הכול ולא מקלל ולא דופרצופי או שהוא משחק אותה ובכלל או שיש לו מישהחי אחרת אבל הוא סתם רוצה פשוט אותי או שחסר לו...אבל אני יודעת באמת שאין לו...ומגיע לו והוא רוצה בחורה אבל לא מציח שלא נדע....אז אני יודעת כי גם לי אין בחור כצה זה כואב ולכן אני מנסה כן לשמח אותו ואם הוא מדבר אלי כן לשוחח איתו כןלהיו תקשב אליואם אין לו אבל מצד שני שלא יפגע בי לא רגשית לא נפשית ולא במילודים-איך מצליחים לשכוח?איך עושים שלא לחשוב עליו לא לגום לי פגע נפשי רגשי לא להפילני בלימודים לא לחלום עליו לא לחשובה עליו לא לרצות כל שני וחמישי לעבור לייד החנות להגיד לו היי אבל מצד שני לשמור על יחסי שלום וידידיות קרובה וטובה איתו עם ההורים ועם השכנים-כל השכנים להזכירך חברים שלי וגם שלו כל המשפחה שלו חברים של המשפחה וגו...לפחות שכנים...וצריךיחסי שלום ושכנות וגם להזכריך צריכים ממנו שירות לאורך זמן אשמח לעצה בנוסף לזו של דר אודי לילהטוב
בענין הזה, הוא מכיר אותי טוב ,שניםםםם, הוא יודע כל פעם עם מי אני מסתובבת ולאן כי אנחנו באותה שכונה פחות או יותר ואם הייתי יוצאת עם מישהו הוא בטח היה רואה כי כשאצא עם מישהו בעה"ש במהרה בימנו אמן!אני לא אסתיר את זה וודאי... את מבינה?אני שונאת לשקר לכן לא אעשה זאת!!
שלום עינב, המניע לזוגיות לא צריך להיות "לא נעים לי". אם אינך מעוניינת בו כבן זוג - הבהירי לו את הדבר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. אודי
שלום אודי ובוקר אור איך עלי לעשות את זה לדעתך בצורה הטובה ביותר? שוב-מדגישה מספר מניעים עיקריים לבעיה הם שכני םשלנו-קרובים יחסית בשכונה,,רוציםאיתם יחסי שלום והדדיות-חברים שלי חברים שלהם לקוחות שלהם מכירים גם אותי וכו, משפחה טובה שרוצים איתם בקשר....אפילו של היי מה נשמע כל טוב ביי וכו מניע נוסף-יש לו מוצרים טובים שאין בשום מקום חייבת להמשיך קשרים שם וכו מניע נוסף ואחרון-מצד שלישי לא רוצה שיסתלב עלי לא רוצה שישגע אותי מהבחינה שלגורם לי לחשוב עליו או לחלום עליו בלי רצון אלא אי אפשר לשלוט על זה -או שפשוט זה מפריע ללימודיםהיקרים לי מכל וזה אינני רוצה שיקרה לעולם!!!! אתמול ראיתי אותו למשל-הלכתי עם חברה לקנות מגף לגשם-נתקלתי בו אמרתי שלום יפה הוא אמר לי שלום יפה אמר לי שבי קצת....החברה הלכה הבייתה סיימנו את הקניות אז אמרתי לו שאני הולכת ושבת שלום...אבל אז התחיל מבול ולא הייתה לי מטריה אז ישבתי בפתח החנות שלהם שסמוכה לחנות הנעליים,לקחתי את הכסא שרפרף לליד הדלת,רחוק ממנו....אמרתי לו שלא יתפוס על זה טרמפ שיורד גשם אני יכולה גם לשבת אצל השכנים הוא אמר לי-בסדר אני לא אגע בך אל תדאגי,והיתרון בבחור הטוב הזה שאם אתה אומר לו אל תעשה לא עושה אל תיגע לא נוגע הוא בחור נשמה טובה מבית טוב מנומס אחראי אך מרוב שחסר לו הקשר וחושק בבנות לפעמים מגזים,, ואז הוא אמר לי עינבי איך הציונים עינבי איך הלימודים ולא עניתי אמרתי בסדר ושתקתי...חיכיתי שיפסק הגשם... ואז הוא אמר לי...אז מה אף פעם לא נהיה בקשר חזק יותר אף פעם לא נהיה חברים אמרתי לו ף פםע לא היינו אתה חי בסרט אף פעם לא נהיה וזו רק ידידות... אז הוא אמר לי"מה את לא רוצה לעשות את זה..."יעני יחסי מין כנראה...בייחד...אמרתי לו סתום ואל תעצבן אותי וצחקתי אבל זה היה בהומור כי הוא אוהב אותי ואני לא יכולה לצעוק על בחור כזה כי הוא נשמה מבפנים אז אני לא רוצה לפגוע פעם שבלי כוונה אמרתי משהו שפגע בו הוא אחכ הזיל דמעות אני לא רוצה לגרום לו אני יודעת שחסר לו הקשר מצד שני זה לא ראלי ולא אני המתאימה אז איך בכל זאת לאור כל מה שכתבתי שומרים על סדרי שלום עם המשפחה יחסי הדדיות וקשר ומצד שני שלא יגע בי לא יסתלבט עלי כשמוכר ימכור ביושר ויסתכל על המוצר ולא עלי ומצד נוסף שיהיה חבר אמיתי אבל לא בשביל קשר יחסי מין ונישואים כפי שהוא חוטר לשם כל טוב ושבת שלום אודה לתשובתך אודי
שלום אודי, סיימתי טיפול פסיכולוגי אחרי שנתיים ומרגישה שמאד עזר לי להבין יותר את חיי ולשפר אותם. אך עדיין יש עניין אחד שמאד מפריע לי, אין לי כמעט זכרונות מהילדות. עליתי לארץ בגיל 11 ודי סגרתי את כל מה שהיה שם. החלק המת כמעט לגמרי בזכרון מאד מפריע לי, האם יש דרך להחזיר זכרונות ע"י היפנוזה? האם מומלץ? אשמח אם תוכל לענות לי ולהפנות אותי למקורות מידע בעניין. תודה
שלום לולה, היות והזכרון קשור קשר ישיר לחווית הזהות שלנו, הרי שבהחלט יש בכך טעם. היפנוזה יכולה להיות כלי יעיל מאוד ברענון הזיכרון, אולם חובה עלייך להקפיד בבחירת מהפנט: עליו להיות בעל רשיון להפנט ממשרד הבריאות, פסיכולוג קליני ובעל נסיון רב בעבודה כזו - על מנת להבטיח עבודה מקצועית וללא תקלות. לנפש יש מנגנונים הפועלים בשל סיבות כאלה ואחרות על מנת להגן על עצמה. כאשר מנסים לעקוף מנגנונים אלו - יש לעשות זאת באופן מקצועי. את יכולה לקרוא ולהמשיך להתעניין באתר האגודה להפנוזה: http://www.hebpsy.net/community.asp?id=54. בברכה, אודי
שום אודי, האם תוכל להמליץ לי על מישהו לעניין הזה באיזור המרכז/השפלה? תודה
האם היפנוזה ע"י איש מקצוע כמובן כמו שכתבת היא בחזקת ללא סכנה כלל, או שבכל זאת לא הכי מומלץ. רציתי לשאול לחוות דעתך כאיש מקצוע.
אני רוצה להתחיל טיפול פסיכולוגי מסובסד דרך קופת חולים מכבי. איך עושים זאת? אני צריכה הפנייה מרופא משפחה? והיכן יש רשימה שמונה את הפסיכולוגים שעובדים עם מכבי? תודה מראש.
שלום רב לך בתאל במשרד המרפאה אליה את שייכת תוכלי לקבל את כל הפרטים הדרושים לך על מנת להתחיל טיפול פסיכולוגי מסובסדבאמצעות הקופה. תודה על פנייתך בהצלחה ד"ר יגאל גליקסמן www.gliksman,co.il
בעבודה. היה אפילו ממש בסדר. אז מה מחר???
אודי, הסכמתי לקבל ממנה משהו...אולי זה יעזור...היא הציעה לדבר עם משהוא אחר בזמן שהיא לא תהיה ולא הסכמתי,האם הייתי צריכה להסכים? נראה לי לא פשוט לדבר סתם עם משהוא..ומה היא תספר לו עליי? עוד משהוא להקשר אליו? לא נראה לי...מה אין חשיבות עם מי שמדברים איתו? הרי אני צריכה אותה!ודאי שזה משנה! הרי אמור להיות חשיבות לקשר,לא? האם מקובל לדבר עם משהוא אחר בזמן שהטיפול הוא איתה? השבוע האחרון היה עמוס רגשית והיא אומרת ששום דבר לא ישתנה עד שתחזור...לא בטוח...דברתי איתה על ה"קצה" שלי...דוקא במפגש אתמול האחרון...על רצון לנסוע, או לברוח מהכל,להעלם...והיא שאלה אם מהחיים או לנסוע לאיזשהו מקום ולא עניתי...לא רציתי לענות..לא בטוח שאני יודעת את התשובה..טוב שאתה פה, אתה חשוב..גם אם וירטואלית...כנראה שיש משהו אמיתי בך...תודה על ההקשבה ותשומת הלב,היא חשובה לי מאוד...מיכל (רוצה להרגיש שלמה)
הי מיכל, זו אפשרות שאפשר להעזר בה, בהחלט. היות וזה מסוכם בינכן - זה מהוו החלק מהטיפול. יש בזה חסרונות כמובן (מצריך הקשרות נוספת...) אבל הכל עניין של עד כמה את זקוקה למענה בזמן העדרותה וכמה את יכולה להכיל את ההעדר. שתי האפשרויות לגיטימיות. אודי
אודי, תודה, לפעמים אני ממש נפעמת מתשובותייך...זה נתן לי פרספקטיבה אחרת...עד כמה אני זקוקה למענה?...אולי באמת זה רצון שהיא תקשיב ותרגיע ולפעמים פחות קריטי ופחות זקוקה אלא יותר רוצה מענה מידי ואת הקרבה שלה?..עד כמה אני יכולה להכיל את ההעדר? היא חסרה לי אבל כנראה כמו שכתבת כבר מספר פעמים שהזמן חולף ולא ניתן לעוצרו..אז אני מתנחמת בזה שתחזור..והדברים שאני עוברת בימים אלו אולי הגיע הזמן לחשוב קצת לבד ולחשוב מה היא היתה אומרת ולנסות להכיל את עצמי...קצת קל לי יותר כשאני חושבת "בקול" וכותבת לך..האם תרשה לי לחלוק אתך את מחשבותיי בימים אלו? מיכל...
שמחר אני מנסה ללכת לעבודה אחרי יותר משבועיים של חופשת "מחלה"שקיבלתי מהפסיכיאטר. האמת- הוא נתן חודש!!יהיה טוב, נכון???
שלום אודי, האם גבר יתום מילדות ,שעבר התעללות מינית בילדותו יכול לפתח הפרעה נפשית כלשהי? אם כן מהי הפרעה זו? תודה, נני
שלום, אין כל אפשרות לנבא על סמך מקרה כזה או אחר במבודד כיצד תתפתח האישיות. זה נושא מורכב מאוד ותלוי בגורמים רבים נוספים. אודי
שלום! קשה לי לשלוט ברגשות של עצמי.. אני לא מדבר על רגשות כעס וכו'... אלא על רגשות מבוכה... ואני לא יודע למה ונראלי שזה קורה רק אצלי אני מרגיש מובך אפילו ממחמאות שנותנים לי או שמציגים משהו שאמרתי לפני אנשים אחרים ...מצד אחד נראלי שאני די מחפש מחמאות כי אני ממש מתבאס כשאני לא מקבל אותם.. אבל מצד שני כשמחמיאים לי אני לא יכול לשלוט בעצמי ואין ל מילים בפה... הדם עולה לראש...נהייה חם וכו'....(בעבר הייתי נפגע נפשית כמעט מכל דבר.. על זה התגברתי.. בערך) אשמח מאוד אם תוכלו לייעץ לי מה לעשות במקרה כזה איך אפשר לטפל בו.., ללמוד להשתלט עליו נ.ב שמתי לב שזה מפריע לי גם בנושאים אחרים... לדוג': לפעמים אני לא מביע את דעתי בפני הרבה אנשים מחשש ממבוכה זו או שלא יהיה לי מה לענות להם!
שלום אבישי, ייתכן והדבר קשור בסוג של חרדה (אולי חרדה חברתית). ישנן אפשרויות נוספות היכולות לגרום למבוכה כזו. ראשית יש לאבחן את הגורמים ואז (ובהתאם לאבחון) לטפל בזה. פנה לפסיכולוג קליני לבדיקת הנושא. אודי
אודי שלום,המטפלת נוסעת לשבועיים בערך,שוב...כמובן שהיא מודיעה לי לפני אבל עד שזה לא קורה אני לא חושבת על זה...לפתע נראה לי כי לא תחזור..לא יודעת למה..(אולי בגלל שקראתי בפורם השכן של ענבל שתבוא משהי אחרת כי היא עוזבת)...וזה משפיע..האם אתה כאן, לפחות?...האם אוכל להעזר בך מעט בתקופה הקרובה? לשהות מעט בפורם? לידך? לא יודעת מה הקטע שלי בכלל..למה אני כל הזמן חושבת שהמטפלת תעלם? הרי הבטיחה לחזור וגם אפשרה לשלוח מייל אם אצטרך...אבל מעדיפה שלא להפריע..מרגישה שהקשר שלי איתה עומד במבחן...אפשרי לשהות כאן? האם תקבל? תשאר לפחות בשבועיים הקרובים? מיכל(לפחות השלמתי את השם :))
יש לנו ילדה בת 16 . הבעיה שלנו היא בשעות הערב. הילדה מעוניינת לראות בטלוויזיה את כל תוכניות הריאליטי בעוד שבעלי טוען שכל התוכניות האלה הן תת רמה והוא לא מבין מה יש לראות בתוכניות אלה. כתוצאה מכך או שהילדה הולכת לחדר שלה ורואה את התוכניות לבד בחדר או שבעלי עוזב את הסלון ועובר לעיסוקים אחרים בחדר העבודה שלו. נוצר מצב שבו לא ניתן כמשפחה לשבת ביחד ולראות טלוויזיה כי אין שום דבר משותף שכולם רוצים לראות. מה עושים ??
שלום, סוגיה חשובה. מדוע לא לסגור את הטלוויזיה ולשחק משהו משותף (מונופול, נניח?) ואם ממש מוכרחים טלוויזיה - אפשר להזמין משהו ב- VOD או בוידאו. בטוח יש דברים שיכולים להדסכים עליהם, וכל פעם מישהו יכול לבחור את הסרט לפי תור (והשאר "מחוייבים" לקבל את בחירתו). אודי
...לא יודעת מה לומר לך.. אודי, גם אתה עוזב ??? גם אתה תעזוב אותנו ,כך,פתאום ???? תעזוב כך,בבת אחת, תודיע ארבעה ימים לפני שאתה הולך...וזהו?? ...@@*&%$############# ((((((************&&&&&################################ @@@@@+_+_+_+_+_+_*********&&&&&######################## אודי, אני לא יודעת אם אתה יודע, אני רוצה לשתף אותך... יש הרי את הפורום שלך ויש את הפורום השכן שאותו מנהלת ענבל. (כמו אצל אבא ואמא שהתגרשו..יש את הבית שלך והבית של ענבל ) אצל ענבל השתעשענו לא מעט בפנטזיה שאתה וענבל יוצרים זוגיות ביניכם ומאחדים את "הבתים" לבית אחד..שיש בו אבא ואמא.. ....בפועל זה לא קרה... משהו אחר כן קרה.ענבל הודיעה ביום שישי שהיא פורשת .וביום שלישי תגיע חדשה אחת..כך , פתאום... תבין אודי, ענבל מקסימה !!! היא באמת מאוד מאוד טובה. כל כך רגישה, אכפתית, מכווננת, נדיבה. אודי, היא באמת מאוד מאוד טובה. וכך , פתאום, נעלמת.. גם היא... ואם פתאום גם אמא צביה תיעלם לה, כך ..יכול להיות ???????????אתה רואה אודי איך זה פה בעולם ?? רגע יש משהו ואז הוא נעלם . לרגע היו את יערות הכרמל ואז נשרפו...וואוו איך הם נשרפו.. כרגע הכל עדיין עומד על מקומו, אך לא מפסיקים להפחיד אותנו כל הזמן מפצצת אטום שאירן מייצרת ומרעידת אדמה שאמורה אוטוטו להתרחש כאן .. ובכלל ממלחמה כוללת ומההקצנה שחלה במדינות האיסלם... אודי, אני באמת רוצה לברוח לטיבט. להיות קרוב לדלאי למה... אתה יודע, שמעתי שבהודו יש איזו ביג מאמא כזו שאנשים מחכים לחיבוק שלה במשך שנים.... אתה יודע אודי מה שאני צריכה ??? אני צריכה שהביג מאמא הזו תעטוף ותחבק אותי בחיבוק ההוא..המפורסם שלה.. עם המבט הזה בעיניים..כאלו שני פנסים שדולקים באור מיוחד מהמבט שלה... והדלאי למה יעמוד קרוב קרוב וישמור עלינו על ביג מאמא ועלי מכל הדברים המפחידים האלו שקיימים בעולם.. והדלאי למה, ביג מאמא ואני נהיה בחוץ, בטבע, בין העצים, זרימת המים, הריח המשכר הזה, הצלילים הקסומים האלו של הצפורים, המים, כנפי השפירית, זמזום הדבורה, אוושת העלים.. הקנגורו שקופץ ונכנס לכיס של אמא שלו .. אודי,גם אתה תעזוב כך פתאום בבת אחת ?????????? כמו בלון הליום שעוזבים את החוט והוא מתחיל להתעופף למעלה... שמישהו יתפוס את החוט...לפני שהבלון יעלם גם הוא... במבי.
הי במבי... רק רציתי להסב את תשומת ליבך שבטיבט אין קנגרו... ולהציע שאולי "איחוד הבתים" יקרה עם החדשה??? אני אישית חושבת להציע את עצמי לאימוץ כברכת שלום וברוכים הבאים... שתבין על ההתחלה לאן היא נכנסה :) גם אותי זה ערער לחלוטין...גם אני מרגישה שוב שכל אחד יכול להיעלם כל רגע, ושום דבר לא בטוח...והאמת שזה נכון...הכל ארעי בחיים האלו, אבל אנחנו צריכים להצליח להכחיש את זה (שלא נאמר לקבל את זה). ולגבי הדלאי למה והמאמא המחבקת...אולי הם האודי וענבל של המזרח הרחוק? אולי גם הם עוד כמה שנים ינהלו פורום אינטרנטי? בטיבט ובהודו... כי גם הם אנשים, גם הם כר פורה להשלכות (כמו אודי וענבל), ומתחת להשלכות...הם די כמוני וכמוך...מוזר אה? אבל לי יש תחושה שאת בכיף יכולה ליצור גירסה ישראלית למאמא הזאת ואני בטוחה שאחת שכל כך רוצה חיבוק, תיתן אחלה חיבוקים, לכל המדינה שלנו...(ואולי גם למובראק? נראה לי שהוא גם צריך חיבוק עכשיו...) מקווה שתצליחי להתאושש, ולעכל ו.... לא יודעת... A. (גם כאן, בלי שם אני משתדלת להיות מסתורית...)
בוקר טוב לך, ..את יודעת, אולי בטיבט שלך אין קנגורו... בטיבט שלי יש קנגורו , ואחרי הפגישה אתמול עם " אמא צביה" הקנגורו נמצא עמוק עמוק בכיס של אמא שלו... :) לגבי אימוץ... אני עדיין לא יודעת.. אני צריכה לראות, לבדוק קודם מי היא ?? מה היא ?? איך היא ?? ...לא רוצה להשרף... ...לכי תדעי... :) לגבי ,איחוד בתים", אולי תציעי , תבקשי מאודי ??? אודי יהיה "ראש המשפחה"..ובאותה הזדמנות הוא גם ידריך את "החדשה" בצעדיה הראשונים...??? ומה זה ה A ? וה AAA ? ולמה בלי שם ? ולשם מה המסתוריות ? ...ואולי אודי יאמץ את כולנו.. כאילו כזה קצת כמו יאנוש קורצ'אק ??? רוצה לנסות ולבקש ממנו ??? במבי.
שבת שלום ד"ר אני במיני דכאון.מבקשת עצה מאוד מאוד חשובה. אולי יותר בתור אדם מאשר רופא תוכל ליעץ. אני בת 25.בחורה מוכשרת,חרוצה,אחראית,בה"ש...מלאת שמחה וחן וחברים. לפני כשנה,קצת יותר,התאהב בי איזה בחור בן 40.קניתי אצלו מוצר בחנות,חנות לייד הבית,מוצר שדורש לשוב ולקנות מילוייםוכל מיני דברים כל כמעט חודש חודשיים,ואין חנו תאחרת קרובה באיזור(אני בלי רכב), הבחור התחיל לחזר בלי סוף,לנסות לחבק,לקרוא בשמות חיבה,ללטף,כל מיני...בקיצור...אתה בטח כבר מבין. בכל מקרה.הבחור בא ממשפחה טובה,הם גרים לא רחוק מאתנו בשכונה ומכירים אותם,משפחת טובי לב כולם.הוא מבין 3 אחים טרם נישא ומחפש בחורה בכל מאודו.נמצאתי מתאימה לו לדעתו.אני מאוד מחבבת אותו כאדם,לא אכפת לי להיות בחיקו בתור ידידה,להגיד שלום חג שמח וכל מיני אחרים,בתור נימוס.מה שכן,לא מבחינת מראה לא מבחינת גיל ואופי-מתאימים. אני הייתי סטודנטית מצטיינת.לומדת רפואה...זה הוריד אותי בלימודים.התחלתי לקבל ציונים נמוכים.התחלתי לחשוב עליו,אפילו באופן בלתי רצוני חולמת עליו לפעמים. אין לי חבר,לא היה עדיין ראשון-אני גם כן בכל מאודי מחפשת קשר,אבל היום,עם כל האנשים שיש,לא תמיד אתה שש ללכת עם כל מה שבא העיקר ללכת,אני בן אדם טוב מבית טוב,עדינה,בה"ש לא שותה לא מעשנת לא טיפוס של מועדונים פאבים בארים או השתוללויות לילה, וזה איכשהוא עשה לי משהו מבפנים.חזק....אבל...אני לא רוצהקשק איתו. מה שכן חייבת להמשיך לקנו תשם כי אין דרך אחרת,חייבת להיו תבקשרים טובים כי הם בשכונה וכל חבריי חבריהם או לקוחותיהם והם באמת אנשים זהב הוא ואביו שכבר פנסיונר. אני לא יודעת איך לצאת מזה.שנה ג רפואה...מאוד לא קל...מבחנים...מבחנים...כל פם שחשבתי עליו נכשלתי ...כל פעם שזה עשה לי משהו ירדתי בלימודים \פתאום ירד רצון ללמוד חשק ללמוד אני לא יודעת מה קרה לי,אם זה בגללו,שמצוערת שלא יכולה לצאת עם בן גילי ולא מוצאת והוא באמת העניק לי אהבה מושלמת אך הוא לא בגיל שלי ואינני רוצה בו,אבל הוא מנסה בכל עת,ומה שכן,אם רואה אותי הוא נחמד אליוומת עליי אבל אם אנשים ליידו ורואים אותנו הוא מתנהג איתי לא משהו-מעין לגלוג מאחורי הגבה,אם אני לא נענית ללצאת איתו הוא מנתק טלפונים מדבר בגסות מתנהג על הפנים ברגע שרואה אותי ברחוב ואין אנשים ליידו אני שוב עינבי וכל מה שאתה רק לא רוצה אז מה עושים ד"ר? איך יוצאים מהדכאון? אני לא רוצה ללכת לפסיכולוג אני רק רוצה עיצה כיוון שאני סטודנטית וטובה ומנהלת אורח חיים טוב אבל כנסתי למשבר,כל חברות היחדות שלי נשואות עם ילדים,עברו דירה מאיפה שאנחנו גרים עזבו את הבית,לי אין כסף לעבור דירה לשותף או לשכור אז גרה בה"ש עם ההורים וטוב לי אבל אין לי כמעט חברים ואין עדיין חבר ועכשיו שזה נכנס לי לחיים אני כבר לא יודעת מה לעשות וד"ר,לומדת רפואה, רוצה להציל אנשים חולה על המקצוע שלי,אין לך מושגגג,אז איך בעצם לא להרוס,את ההצטיינויות ולא לשבור את השנה האחרונה לתואר מדעי הרפואה והבריאות ולהמשיך הלאה לקליניו תעם דבר כזה שקורה? מודה לך מאוד מאוד מבקשת התייחסות מלב אל לב בתור אדם ולווא דווקא רופא תצודה שוב עינב,
שלום עינב, נשמע שאינך רוצה בבחור כבן זוג, אך שאת מתקשה לוותר על הפנטזיה של זוגיות. ברגע שתוכלי להפריד בין השניים אני משער שתוכלי להמשיך בלימודי הרפואה ולעשות חיל בהמשך. אני משער שבבוא הזמן תמצאי גם בן זוג שתרצי בו והוא ירצה בך. לגיטימי לסרב להצעת קשר אם אינך מעוניינת בו, וזה יותר מכבד את האחר מאשר להונות אותו. אודי
היי אודי ישנה רק בעיה 1...איך להסביר הבחור,חמוד,נשמה טובה,זה עזוב...אבלח יותר מזה,הוא גר בשכונה שלי,ההורים שלי וההורים שלו מכירים את האחים שלו גם אותו את המשפחה כולה ,אנשים מקסימים אין דברים כאלה אודי, מצד שני גם אי ןלי עדיין חבר לא היה לי ואני ילדה טובה מבית טוב אז קשה היום למצוא בחרה שכולה היום מועדונים סיגריות וכאלה...וקשה למצוא באמת...השם יעזור ונמצא במהרה.. אבל איך מצד אחד שומרים על יחסים טובי םשל היי ביי חג שמח יום טוב וכאלה,אומרים שלום יפה שמתראים בסופר במכולת בדואר וכו ומצד שני לא נותנים לו להסתלבט עלי,אלא להתנהג רגי לךכמו בן אדם נחמד,והוא באמת נשמה טובה... ?איך עושים את זה? אני באמת באמת רוצה קשרי שלום איתו,וידידות וחביבות וכו אבל רק שלא יסתלבט.. מה שהוא עושה זה-אם אני לא מסכימה לצאת איתו או שהוא מתחנן....ואז מתבאס או מזיל דמעה מאחורי הקלעים אנשים אחרים ראו אמרו וכו כשאני לא איתו...כי הוא נשמה טובה באמת ואין לו בחורה והוא רוצה...אך לא מוצא שלא נדע...מצד שני, יש מצבים שבהם אם איני רוצה לצאת איתו אפילו בלי במתכוון הוא מזיל מילה לא יפה,אבל לא אלי או כלפי אלא בצד כאילו אני לא שומעת אך למעשה כן,או שמרים את הקול או שמנתק טלפוני םואם נגיד ההורים ליידו או למשל חברים אחרים או לקוחות הוא לא רואה אותי ממטר וושכולם הולכי םאני פתאום עינבי שלו ומלטף וכו אבל אני לא נותנת לו...אני זורמת בדיבור כדי לתת לו הרגשה נעימה לא לפגוע שלא יזיל דמעות מסכן אבל לא נותנת לחבק אותי או להזמין אותי או כל מיני מה עושים דר מנסה לא להתייאש וכן לעשות חייל ולהצליח בעה"ש מה מציע?מה אומר בבקשה תגיב להכול ובהקדם.. מה אתה אומר,אצליח בלימודים?אני בבחינות גמר תואר,שלב ראשוני,ואני כלכך טובה ואוהבת את המקצוע...כל כך רוצה להצליח..מצד שני כשאין חבר וכל החברות בגרו התחתנו עברו מהעיר ויש בקושי 1 2 אז עצוב בלב והרוגיע ורוך שהוא שידר...עשו לי משהו שבועטוב אודי תודה!!
אני בן 20 עם ביטחון עצמי לא כל כך גבוה אבל דיי אופטימי בוא נומר ככה יוצא לי להכיר מלא אנשים ולא תמיד אני מזהה את אותם האנשים או שלפעמים אני פוגש מישהו ופעם שניה שאני רואה אותו אני חושש שזה לא אותו אחד שאני מכיר וזה גורם לאותו אחד לתחושה או שאני מתעלם ממנו או שלא זוכר אותו... מה עושים במצב הזה? העניין מפריע לי דיי הרבה זמן יש סיכוי שזה קשור לזיכרון לטווח הקצר? מחכה לתשובה...
שלום רן, יש פונקציה קוגנטיבית ספציפית לזכרון פרצופים. ישנן גם שיטות להגביר את יעילות הזיכרון הזה והזכרון בכלל. באתר שלי יש מאמר על טכניקות כאלו, למיטב זכרוני, וישנם שיטות נמונסטיות (זה שמן) רבות בספרי הדרכה עצמית שיכולים לסייע לך. אודי
שלום יגאל, במסגרת עבודת סמינריון שאני עושה באוניברסיטה על מתנדבים ברשת, הייתי שמחה אילו מצאת מספר דקות לענות על שאלון בנושא. לדעתי תרומתך תהיה חשובה מאוד למחקרי. מכיון שלא ניתן לצרף קבצים בפורום, הייתי שמחה לקבל כתובת מייל לשלוח אליה את השאלון. אודה על שיתוף הפעולה. תודה רבה. טלי.
שלום רב לך טלי לבקשתך רצ"ב כתבת המייל והאתר שלי www.gliksman.co.il [email protected] בברה ד"ר יגאל גליקסמן
אני לא בטוח אם הגעתי לכתובת הנכונה או שאתם יכולים להפנות אותי לפורום אחר?? הבעיה שלי כך אני איש עסקים צעיר מאוד שחיי היום יום שלי עם אנשים וכולי , עם חברים אני תמיד המוביל שסומכים עליו ומקשיבים לו וכל מיני .. רק בקרבת המשפחה הורים אחים כמעט ולא מדבר רק מקשיב ממה זה נובע ואיך אני מטפל בזה??
שלום עמיר, יש מעט מדי מידע מכדי שאוכל לשער ממה זה נובע. מן הסתם יש פער בין מה שאתה חווה בבית למה שאתה מחוצה לו. ייתכן שבבית אתה עדיין "ילד קטן"? אודי
לד"ר בונשטיין שלום אני בחור בן 26 רוצה לעבוד בתור מאבטח איך יש לי פחד להחזיק נשק ברצוני לדעת איך אני יכול להתגבר על פחד זה ? והאם יש לזה קשר לחוסר ביטחון עצמי נמוך שיש לי ? בתודה נ
שלום נ', נראה לי שכדאי לך לחשוב על מקצוע אחר, לא? בכל מקרה, זו חרדה או פוביה, שלאחר שמאבחנים אותה במדוייק ניתן לטפל בה. כך או אחרת, הייתי ממליץ לך שלא לבחור בקריירה של מאבטח. אודי
אודיייי לא יודעת מה לעשות. לא תכננתי את זה,תהיה בטוח... אני מאוהבת.קשות.ברמות על.ככה באמצע החיים.יותר אפילו מאשר בגיל ההתבגרות.הוא כל כך טוב אלי,מבין ומתעניין... ואני לא טיפשה.בדרך כלל עם הרגליים על הקרקע,הכי ראלית שיש. אז אתה בטח שואל מה הבעיה? הוא נשואי.אתה מבין? ואני כל כך לא הורסת משפחות מטבעי.הכי אנטי לדבר הזה... אבל קליק כזה כמו שיש בינינו הוא לגמרי לא דבר מובן מעליו... דיייייייי....אני יורדת מהפסים. לא יכולה כבר לחכות לרגע שהוא יתחבר.
משפט אחד חזק שמראה לי את המצב כפי שהו. אני חמש שנים גרושה.בכל התקופה הזאת יצא לי להכיר כמה וכמה גברים אבל יותר מסטוץ או יזיזות לא היה.זה מה שמצאתי שם בחוץ ומתוך הבדידות הקשה הסכמנתי ליחסים האלה.לפני כמה חודשים הבנתי שזה ממש לא מה שאני מחפשת...אני לא מלכת יופי,לא עשירה ועוד יש לי ילד בן 18 שדי מקשה עלי ליצור קשרים כי הוא רוצה להיות זה שנותן את האו קיי.האיש ההוא עכשיו הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לי זה שנים.הוא מקבל אותי איך שאני (ואני לא קלה עם המאניה דפרסיה),אוהב,דואג לא לוחץ...מי מבטיח לי שאמצא מישהו כמוהו בחוץ,עם כל התכונות שנדרשות למערכת יחסים שלמה. בחמש שנים לא הצלחתי למצוא מישהו אפילו חצי שווה ממנו. אני לא מסוגלת לחתוך את הקשר הזה.טוב לי מידי וגם הפחד מהבדידות החוזרת הורג אותי....
שלום, אני בת 21. בתקופת התיכון, במשך כשנה וחצי, הייתי חותכת את עצמי. זה נבע מסיבה מסוימת אבל לאחר זמן מה, הפגיעה העצמית הפכה להיות בעיה משלה ולא בהכרח קשורה לסיבה ההיא. עברתי טיפול של כשנה אצל פסיכולוגית, ובערך לפני שלוש שנים הפסקתי עם ההרגל לחלוטין. חשבתי שזה מאחוריי, אבל לפני כשבוע ראיתי סרט שכנראה עשה לי טריגר מסוים. זה לא היה סרט אלים או משהו בסגנון, ובהחלט לא קשור לבעיה ה"היא", אבל לאחר הסרט חתכתי את עצמי בפעם הראשונה אחרי התקופה הארוכה הזו. אני מפחדת לחזור לזה, ורציתי לשאול אם יש דרך להתמודד עם זה באופן פרטי עכשיו, בלי פסיכולוג/ית. ואם כן, איך? מודה על העזרה. דפי.
שלום דפי, זה שאלה מהסוג שאיני יכול להשיב עליה באינטרנט. דומני שכדאי לך לראות זאת כקריאה לעזרה ולשקול פניה לטיפול. אודי
שלום אני באזור גיל השלושים מוצצת אצבע לפני השינה רציתי לשאול האם כדאי להתאמץ להגמל מההרגל הזה? או פשוט לעזוב את זה? (חשוב לציין שלא נגרם נזק לשיניים).על זה זה מעיד ? (אישיות אוראלית?) האם משהו ישתנה מבחינת מאפייני אישיות במידה ונגמלים מהתופעה? תודה:)
שלום דקלה החמודה, כבר יש לך שני סמפטומים - מציצת האצבע וכינוי ילדותי... אם זה לא מפריע לך, אז מה הבעיה? זה טוב יורת מסיגריות. אודי
מרגישה שחזרתי לפה בגדול. מידי אולי. בנתיים משתעשעת לי במחשבות על הצד ההוא של הקצה...שלא חייבים בו כלום, לא מרגישים בו כלום ופשוט לא כלום בו.ומידי פעם נבהלת שזה מה שמשעשע אותי..
קצת נרגעתי,תודה..ממשיכה ללכת לטיפול (לא כל כך מהר אוותר לעצמי כנראה והקשר איתה חשוב לתחזוקה..)אודי, האם צריך להכחיד את הרצון הזה לתשומת לב שלה? איך להתמודד איתו,אם זה צורך אז איך ממלאים אותו בדרך שלא תהיה כזו בכיינית...אלא שאוכל לספר מה שקשה בלי "שתרחם" עליי, אני לא כזו מסכנה!אבל באמת רע לי..ודברים לא מסתדרים ויש הרגשה של איבוד שליטה...ואני צריכה אותה!!האם בשביל רווח?ברור שזה טוב שמישהו אכפת לו ממך...לא מבינה כבר כלום... היא אמרה שאני מתמודדת עם הרבה קשיים,ויודעת שזה לא פשוט, שאני גבורה ואמיצה ושהיא מאמינה בי..לא מרגישה כזו ואחרי שאמרה שיש לי רווח מזה אני כבר לא מאמינה לכלום...קשה לי עם האמון הזה שנבנה בנינו אך משתבש כל פעם...איך יוצאים מהלופ הזה של רווח והפסד... ובמבי, בגלל זה האמון בטיפול משתבש...והצפייה בעצים, בדשא הירוק מרגיע מאוד, תודה שאת מזכירה שיש דברים יפים...מיכ
אודי, זו היתה פגישה נוראית. התחילה בסדר. עד שהיא זרקה את רימון ההלם שלה: תכנית ההעדרויות שלה לשנה הקרובה. זה היה מלוכלך! מצד אחד היא לכאורה באה לקראתי. שאלה מתי הכי נכון לי שהיא תודיע לי מראש לקראת ה"אין" (הגדרה שלי, לא שלה); מהו פרק הזמן שלא יהיה קרוב מדי לפני כל "אין" אבל גם לא רחוק מדי... כי רחוק מדי זה גם לא טוב. לא ידעתי מה לענות ככה במיידי. בכל זאת, זו שאלה שצריך זמן לחשוב עליה. ואז היא פשוט הרסה את זה... שלפה את המועדים (+/-) בהם היא לא תהיה... הרבה זמן מראש. קבעה לי עובדה. לא מבינה בשביל מה היא שאלה בכלל. בעיקר בהתחשב בכך, שמעכשיו ואילך כל הטיפול יתנהל תחת הצל של כל ה"אין" הזה. משמע - לא יקרה כלום חוץ מהשתבללות שלי וחוסר יכולת לשתף פעולה, עם משברים של 'לא רוצה לבוא יותר בכלל'. איך זה כל פעם קורה מחדש... אני לא לומדת כלום. לא מתבגרת ולא מתגברת. זה היה רק הלב שלי ששוב התפרע.
הי טימי, אכן הפרעות בקצב... הפרעות בכיוונון... אני רק יכול לקוות שתכווננו שוב למרות הקשיים האובייקטיביים. מותר לך להשתבלל ולהפגע. אפשר גם לשוב ולהרגע. הלב וכל השאר. בבוא הזמן. אודי
שלום, רציתי לשאול איך אפשר להסביר התנהגות של גבר נשוי אשר משלה אישה פנויה שהוא אוהב אותה, אך בסוף מתברר שהוא רק רוצה סקס?האם יכול להיות שהוא חולה מין?
ועוד שאלה: האם מעשה של גבר נשוי שמספר סיפורים למאהבת שלו כדי שתסכים להיות אתו בקשר, אשר מטרתו מבחינתו היא השגת סקס, נחשב לניצול מיני? האם יש סיכוי שלגבר זה יש בעיה פסיכולוגית?
שלום נני, זה די פשוט. הוא לא כנה, ורוצה מין. את זקוקה לקשר והוא "מוכר" לך אשליה ומשאיר אותך פגועה. זו לא הפרעה ולא ניצול מיני (אם נעשה בהסכמה). זו סתם התנהגות מגעילה. אודי
אודי שלום, בעקבות ההרהורים האחרונים שבמבי העלתה, חזרו אלי זכרונות שאני מדחיקה וחשבתי שאם אני אכתוב אותם הם ירפו ממני קצת, עד שיחזרו שוב לישון. לפני מספר שנים היה לי כ"כ רע בנשואין שהייתי נתונה במצב רגשי כ"כ ... שמחשבות התאבדות היו לי בתודעה כל הזמן, אפילו תכננתי איך לבצע אותה תוך שהיא תראה כתאונת דרכים, כי היה לי קשה מאוד לחשוב שהילדים שלי יצטרכו להתמודד עם המחשבה שאמא שלהם ויתרה עליהם במעשה ההתאבדות שלה, וחשבתי שיהיה להם יותר קל לחיות עם הידיעה שהם אבדו את אמא שלהם כי היא נהרגה בתאונה, אפילו בחרתי לוקיישן שמתקבל על הדעת שבמצבים מסויימים הנהג יאבד שליטה על הרכב וידרדר לתיהום. אבל, עדיין הרגשתי שאני מפקירה אותם בעולם הזה, ואיך אני יכולה להשאיר אותם כאן בלעדי, מי יהיה קשוב אליהם, מי ידאג להם, בהתחלה חשבתי אפילו להשאיר צוואה שבה אני מבקשת כי אחותי תהיה אפוטרופוסית שלהם (כי לדעתי, גם היום, היא תקדיש לילדים יותר מהאקס) ועכשיו מגיע החלק שהכי מפחיד אותי לגבי, אני הבנתי את הסיטואציה שבה היו נתונות אמהות שהתאבדו ורגע קודם רצחו את הילדים שלהן. אני חושבת שזה מה שטלטל אותי והחזיר אותי מאותם מחוזות רעים. וגם היום כשהזכרונות צפים, כ"כ מזעזע אותי לחשוב שהגעתי למצב שעל-אף שלא הסכמתי אתן יכולתי להבין אותן. ולא פחות מטרידה אותי המחשבה, שנכון שבעלי דאז ראה שמאוד רע לי (לא ניתן היה לא לראות שבלילות אני בוכה, לא שזה הטריד אותו כ"כ, הוא ראה בכך רק מניפולציה שלי להשיג את תשומת ליבו או לכפות עליו את הרצונות שלי ביחס לקשר בינינו) ואני חושבת, נכון, תפקדת כלפי חוץ באופן מלא: עבדת במשרה מלאה, תפקדת בבית באופן מלא, אבל איך אף אחד לא שם לב ולא היה מודע לאן המחשבות שלך הגיעו?
הי ציפור כחולה, זו סיטואציה מפחידה מאוד ומאוד בודדה. עצוב שאיש לא שם לב כמה רע את מרגישה וכמה את אומללה. אבל גם הקשר לילדים הוא קשר. הוא זה שהחזיק אותך. אודי
בקצה. לא החלטתי באיזה צד לבחור. הצד החי העושה היוצר או הצד הנח היושב הממתין. היא כבר לא נבהלת.גם אני לא. אני רצויה????לא יודעת. החיים שלי כרגע לא רצויים.בכללללללללללל.
הי רוני, רצויה, בהחלט. הכי חשוב שלא להבהל... קבלי שיר: http://www.youtube.com/watch?v=F_BksIQAgoQ אודי
שוב..לא קל ואני כועסת עדיין עליה..באתי לפגישה כמעט לא דברתי, לא רציתי להתבכיין, אז אפשר אולי אצלך לקבל קצת תשומת לב? אם אבכה בטיפול שוב היא תחשוב שאני מתבכיינת...האם היא מבינה שלא קל וזה לא בגלל רווח משני? איך אסביר לה שבכל זאת קשה לי? עכשיו כבר כאילו כל הטיפול לא שווה הרבה...האם יכול להיות קשה גם בלי רווח? האם באמת כשאמרתי שרע היה רע כל כך? כבר מבולבלת לגבי מה אני מרגישה ומה היא חושבת שסתם התבכיינתי? לא מבינה כבר כלום...האם תוכל להסביר לי מה הכוונה ברווח משני? האם זה אומר שלא באמת רע?
הי מיכל, אין "סתם". היה שם צורך שנתת לו ביטוי וזה בסדר. לא משנה איך נקרא לזה, רווח משני או רווח ראשוני - מדובר בצורך אנושי לגיטימי. זה אומר שיש הזדקקות, ושאת אולי מנסה למלא את הצורך באמצעים שונים שאת מכירה והוכחו כיעילים. זה בסדר. אפשר להבין את זה... אודי
מה עושים שחברה שלי בדכאון כל כך עמוק שהכניס גם אותי לדכאון. אין לי כוחות לכלום יותר, מרגישה ריקנות, אני רואה הכל שחור לא רואה תקווה ולא רואה שום סיבה ומשמעות לחיים האלה. אני לא יכולה להגיד לה להפסיק לדבר איתי למרות שזה מחמיר את המצב שלי כי אז לא יהיה לה עם מי לדבר. אבל אני קורסת אני ממש מתמוטטת, לא יכולה להחזיק מעמד יותר. כל כך מיואשת. לא יודעת מה לעשות יותר.אני מרגישה כל כך לבד אין לי עם מי לדבר. אין לי כוחות להתחיל טיפול כי אני לא רואה שום טעם בחיים האלה. מה עושים? :(
שלום אלן, איני יודע באשר לחברה שלך, אבל נשמע שאת במצוקה נוראית. את צריכה ראשית לכל לטפל בעצמך. לפנות את המרחב המתאים כדי לחזו רולהתארגן ולאסוף כוחות. אני הייתי כן ממליץ לפנות לטיפול כדי שלא תשארי לבדך עם החוויה הקשה הזו. אודי
וואווו..איזה משונה..כתבתי לך כבר מס' הודעות והן נמחקו..כבר כמעט וויתרתי.. אבל אני כותבת פעם נוספת היות ואני רוצה לשתף אותך. אתה זוכר את ההודעות ההן שכתבתי לך לפני שבועיים בערך ?? עברתי אז שבוע ממש הזוי..הייתי כמו בתוך בועה כזו..לא הרגשתי כלום, הייתי במעין ניתוק כזה..אפילו כשכמעט והייתי מתחת לגלגלי המשאית ההיא, לא הרגשתי כלום.. בשבוע שעבר אמא צביה ואני דיברנו במהלך כל הפגישות על מה שהתרחש. ואז היא גם שיתפה אותי ואמרה לי שבפגישה ההיא שחוויתי אותה שהיא הסטרית ולא מכווננת אלי, היא אכן היתה מאוד לחוצה ,היות והיא ידעה שהיא צריכה לעשות משהו שמאוד מאוד יכאיב לי.. בכל אופן היום אני מרגישה שוב בטוב. רואה את השמים הכחולים,שומעת שוב את ציוץ הצפורים, ואפילו כבר ראיתי ניצנים קטנים של שקדיות... אתה כבר ראית אותם אודי ? אתה יודע אודי,בשבוע שעבר שלחתי לטימי תגובה על הודעותיה... התגובה שלי איכשהו נעלמה..אולי היא מתעופפת לה אי שם במרומים ? אולי היא מתעופפת לה עם הצפורים ? ואולי גם ההודעות הקודמות שנעלמו לי, אף הן מתעופפות להן אי שם...??? אתה יודע אודי, משהו משונה כזה... קצת מצחיק.. אני חושבת שאני ממש קשורה אליך...אתה יודע אודי, זה הרי נשמע ממש הזוי.. הרי הכל פה וירטואלי.. זה הרי פשוט הזוי..אם למשל נפגש ברחוב אתה הרי בכלל לא תזהה אותי.. אתה הרי בכלל לא מכיר אותי.. אני אולי כן אזהה אותך בגלל התמונה שלך שמתנוססת למעלה ..אבל אתה ??? ובכל זאת , אתה יודע אודי, למרות שאתה למעשה לא מכיר אותי, אתה מכיר אותי בחלקים שבי ואתה כל כך מדוייק עבורי..כל כך מדוייק שזה מדהים.. איך קורה שמתרחשים כאלו דברים במדיום כזה שהוא לחלוטין וירטואלי ויחד עם זה כל כך , כל כך אמיתי.. משונה ומדהים... שלך, במבי. נ.ב אם הודעה/הודעות קודמות שניסיתי לשלוח לך היום החליטו בכל זאת לנחות אצלך , אפשר לוותר על ההודעה הזו...
הי במבי, היית חסרה לי...שמחה שאת כאן..עכשיו אני במצב לא מזהיר, הפסקתי לסמוך על המטפלת וזה בעייתי....שמחה שאצלך טוב..אסתכל יותר על הטבע בזכותך!..מיכ.
תודה על מילותיך. גם לגבי ההתבוננות בטבע... זה מדהים כשמתבוננים, נכון ? :) ומה קרה שהפסקת לסמוך על המטפלת ? במבי.
הי במבי יקרה, כתבת דברים נכונים מאוד. יש במדיום הזה הן הסתרה וחלקיות והן משהו אמיתי מאוד. והקשר - שהוא העיקר בעיני - עובר באמצעות המדיום האינטרנטי ויש בו חלקים אמיתיים לחלוטין... אודי
התשובה שלך ריגשה אותי. תודה ! שלך, במבי.
אני מקווה שאני שואל בפורום המתאים, אני רוצה לברר איך נקרא התחום בפסיכולוגיה לגבי אופי של בן אדם האישיות שלו למשל יותר חברותי או טיפוס כעסן וכו'. אומר יותר, איפה אני יכול לקרוא על זה. גם כי אני רוצה להשתנות ואני רוצה לעבוד על זה. תודה רבה.
שלום, זה נקרא "תיאוריות אישיות" או טיפוסי אישיות או "אישיות". בכל מקרה - זה לא דבר שמשתנה בין רגע. בהגדרה - אישיות זה החלק הקבוע במי שאנחנו... אודי
שלום רב, אשמח לקבל המלצה לפסיכולוגית קלינית מאיזור פתח תקווה שעובדת עם קופת חולים כללית. תודה מראש, מרינה.
שלום, גם כאן - נא צרפי כתובת מייל ע"מ שיכתבו לך ישירות לשם מאחר ואיננו מפרסמים בפומבי המלצות. אודי
מחפשת פסיכולגית דתיה עם המלצות מאזור הדרום. יש רעיונות?
שלום אני בת 38. עקב גילי "המופלג" והעובדה שעוד לא התחתנתי, אני מתחבטת בשאלה - "ואל אישך תשוקתך...והוא ימשל בך." האמנם הפסוק הזה נכון? אני שומעת מסביב פה ושם שהעולם שייך לגברים. האם אני חייבת להתחתן ולציית למוסכמה החברתית? ואם אהיה זאבה בודדה?
אני בטיפול של תרופת זיפרקסה ובונדורמין . הבעייה היא שאני סובל מצחוק בלתי רצוי שבא בגלים. עוד לאטים קרובות אין לי חשק לעסוק בלימודים או בסדר בבית . אבקש לעזור לי ביועוץ (לא לשלות לפסיכולוג באופן פרטי או ציבורי).
שלום, איני בטוח ששאלת במקום המתאים. בכל מקרה, לא אוכל לסייע בתשובה אינטרנטית לסוגיה זו. פנה לשאול בפורום פסיכיאטריה. אודי
כי צחוק בלתי רצוי זה לדעתך מחלה ולא הפרעה פסיכולוגית?
שלום רב, אני בן 29 ועד לפני כשנה וחצי נהגתי ברכב בצורה רגילה ללא שום הפרעה. יום אחד פשוט נהיה קשה לי לנהוג. כל פעם שאני יותא לכביש המהיר אני מרגיש שהגוף שלי לא מתפקד וזה קורה במיוחד בלילה. איך אתה מציע לפתור את הבעיה הזו? אני מאוד רוצה לשוב לנהוג רגיל. תודה
שלום רב לך נדב תרואך מתאים לסוג של חרדה , ניתן בהחלט לעזור לך באמצעות טיפול קוגניט7יבי התנהגותיוביופידבק. אשמח לעזור בברכה חמה ד"ר יגאל גליקסמן www.gliksman.co.il
שלום רב אחותי בת 35 גרה עם הוריי , לפני 7 שנים פטרו אותה מעבודה מאז היא יושבת בבית ללא עבודה וללא רצון לחפש עבודה , אין לי ספק שמצבה לא טוב , כול הנסינות של אחי ושלי לדבר איתה נתקלים בחומה בצורה , " שאנחנו מגיעים לביקור היא קמה ומסתגרת בחדר מול הטלויזה , שעות וימים בבית ללא חברים ללא חיי חברה מול הטלויזה , נסינו לשכנע אותה ללכת לטיפול והבטחנו לה סיוע לאורך כול הדרך , אבל שום דבר לא עוזר, איך אפשר לעזור לה ? איך אפשר לגרום לה להתחיל תהליך של טיפול ? אני בטוח שהיא מודעת למצבה אבל אין לה את האומץ ..... ( היא קוראת ספרים על מודעות עצמית ) תודה מראש
שלום, בהעדר רצון של האדם עצמו - הסיכויים אינם טובים. גם אם היא תתחיל תהליך טיפולי - לא בטוח שתתמיד בו ותהיה מסוגלת לעמוד בתסכול שתהליך כזה מביא. אפשרות שיכולה לעבוד היא ללכת ביחד לטיפול משפחתי ו"לגרור" אותה אתכם לשם. ברגע שהטיפול הוא מערכתי-משפחתי יש לעתים יותר יכולת לגעת בבעיות מבלי להרגיש מואשם או לא בסדר (מה שיכול לעורר התנגדות). אם חרדה היא זו המונעת ממנה לגשת לטיפול - אזי ההליכה יחדיו יכולה להתפחית אותה. בהצלחה, אודי
באתי. כי הגעתי לקצה. לבד לי שם ומסוכן .למרות שאשת הנפש שלי תומכת, אבל אפילו היא נבהלה. וכשהיא נבהלת- זה ממש מפחיד. צריכה להרגיש רצויה ולא מבהילה.
אני סובל ממה שנקרא מעי רגיז,לאחר שעברתי את כל הבדיקות הקיימות לא נמצא אצלי משהו חריג,התופעה מלווה בכאבי בטן,התכוצויות,שילשולים וכו' ברצוני לציין כי התופעה מערימה עליי קשיים ופוגעת בחיי היומיום עד כדי חיפוש מקומות עבודה קרוב לבית בכדי להיות כמה שיותר קרוב לשירותים,שמתי לב שהתופעה מתרחשת בעיקר בבוקר או במצבי לחץ לפעמים הכי קטנים כמו עמידה בפקק תנועה ועליית הלחץ מכיוון שאין שירותים בסביבה,אני בנוסף גם לא נוסע באוטובוסים מאותה סיבה.כיצד ניתן לטפל בתופעה המעיקה הזאת
שלום רב לך העובדה שבבדיקות שבוצעו לך בגין תסמונת המעי הרגיש - רגיז מוכיחות כי מדובר בתגובות למצבי לחץ ומתחים מצטברים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשילוב ביופידבק יכול לגרום לשיפור במצבך. אשמח ליעץ ולעזור בהתאם. תודה על פנייתך בברכה חמה ד"ר יגאל גליקסמן www.gliksman.co.il
היי, קראתי את ההודעה והרגשתי שזו אני שכתבתי אותה! אותם תחושות, אותם קשיים, אותם חרדות.. אני נוסעת רק בלילות (כדי לא להיתקע בפקקים) ובאור יום כמעט עושה תאונות מלחץ כשאני מזהה עומסים.. אין תחבורה ציבורית, אין טיולים, אין חיי חברה כמעט.. והכל בגלל איזה "תסמונת נעלמת.." מחפשת פתרון כבר הרבה (מדי) זמן... אם הלכת לביופידבק הזה.. או מצאת/שמעת על איזו דרך קסם אשמח מאוד לשמוע.. לילה טוב
יש לי ילדה בת 13 עם ADD, ליקויי למידה והתפתחות רגשית מעוכבת, בנוסף היא סובלת מהרטבה בלילה ולפעמים גם ביום. השאלה שלי האם ביופידבק יכול לעזור להתגבר על התופעה? והאם ניתן לקבל את זה דרך קופת חולים כללית, בביטוח משלים?
שלום רב לך בהמשך לשאלותיך להלן תגובתי. העובדה שלביתך ישנן הפרעות קשב וריכוז והיא גם סובלת מהרטבת לילה ולעיתים גם ביום מצדיקה ברור רפואי ופסיכולוגי כאחד. לאחר הברורים הנ"ל ניתן בהחלט לפנות למומחה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי וביופידבק . יש לברר בקופת החולים מי מטפל ומהי הכשרתו ונסיונו הקליני. אשמח להתעדכן תודה על פנייתך בברכה חמה ד"ר יגאל גליקסמן www.gliksman.co.il
היי, יש לי שאלה. ראיתי לפני כמה שנים בטלויזיה תכנית שמדברת על בנות שיש להן ראייה מעוותת לגבי המראה שלהן.למשל, בחורה נראית בסדר גמור,לא שמנה מדי ולא רזה מדי אבל רואה את עצמה כאילו היא מכוערת כשזה בכלל רחוק מהמציאות.אני לא יודעת אם זו מחלה. אם זה אומר לך משהו אני אשמח לקבל קצת מידע על זה.
שלום, יש רמות שונות של הבעיה שאת מציינת. היא יכולה ללוות הפרעות אחרות: באנורקסיה, למשל, יכולה החולה להתבונן בגופה הרזה כגופו של ניצול שואה ולהיות משוכנעת שהיא שמנה. ישנה גם אבחנה ספציפית המתייחסת להפרעה בתפיסת הגוף. אודי
יכול להיות שהכוונה שלך היא להפרעת גוף דיסמורפית (BDD), שבה יש עיוות בתפיסה/ראיה הסובייקטיבית של האדם את גופו שלו?
אני בטיפול מעל 4 שנים ואני יכולה לומר בלב שלם שאני לא באותו המקום שהייתי בתחילת הדרך, ישנם הרבה תמורות שאני יכולה להבחין בהן אך עדיין לתחושתי במקומות "הליבה" ההתקדמות שלי לא מספקת. אני יודעת שזה לא נכון לדבר על הטיפול במונחים של תוצאות אבל עדיין.. לאחרונה העלנו את מינון הפגישות לפעמיים בשבוע בהחלטה משותפת אבל אני מרגישה בהרבה מובנים שזה מסחרר אותי ומשאיר אותי באיזה מוד אשלייתי כזה של לחיות מטיפול לטיפול ובעצם לא עוזר לי להתקדם הלאה.. אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי היטב, אשמח לשמוע את תגובתו של אודי ושל שאר חברי וחברות הפורום.
שלום, לא בדיוק ברורה לי שאלתך. את לבטייך לגבי יעילות הטיפול יש ללבן בתוך הטיפול ולא כאן... אודי
חשבתי שזה לא מקרי שעובר זמן בין רגע כתיבת ההועה לרגע שהיא מתפרסמת בפורום והזמן הזה אפשר לי לנסות לחדד מול עצמי מה התכוונתי להגיד. כנראה שבבסיס רציתי לשתף , אותך ואת שאר אנשי הפורום באיזה פחד או תחושה של ללכת לאיבוד, גם בתוך הטיפול ובטח גם לקבל איזה לגיטמציה לתחושות האלה. לוודא שאני יכולה לסמוך עלי ועל המטפלת שלא "התפתנו" לפעמיים בשבוע ושזה באמת משרת את התהליך. הפחד העיקרי שלי הוא שהטיפול יהפוך ( או כבר הפך ) לסוג של התמכרות.. יהיה לי נחמד לשמוע את המילים שלך ושל האחרים בנושא.
שלום, אני משער שלאחר תקופה כל כך ארוכה בטיפול, ישנ ההכרות ויש בסיס של אמון. אני מניח שבשעתו המעבר לפעמיים בשבוע היה מוצדק ונכון מצד שתיכן. ייתכן שתגובתך הנרתעת קשורה לפחד מתלות, המתעורר דווקא אל מול הצורך שמקבל ביטוי עז יותר כרגע. זה בסדר גמור, ויש "לעבוד" על זה בפגישות. אודי
שלום, אני משער שלאחר תקופה כל כך ארוכה בטיפול, ישנ ההכרות ויש בסיס של אמון. אני מניח שבשעתו המעבר לפעמיים בשבוע היה מוצדק ונכון מצד שתיכן. ייתכן שתגובתך הנרתעת קשורה לפחד מתלות, המתעורר דווקא אל מול הצורך שמקבל ביטוי עז יותר כרגע. זה בסדר גמור, ויש "לעבוד" על זה בפגישות. אודי
חזרתי עם הכל לטיפול...ואתה יודע למה זה גרם? שאני מחפשת תשומת לב, מתבכיינת שרע לי, וזה משרת אצלי משהו..אלוהים יודע מה...אז מה? סתם הלכתי לטיפול, סתם משלמת כסף והכל סתם כדי שיאהבו אותי על דרך השלילה? שאם אספר שרע לי ככה אני אצור קשרים? אוף........נשמע נורא!! מזכיר לי את השיר "לוליטה" ששר גידי גוב "את יודעת כמה רע עושה לך טוב" נהייתי מזוכיסטית. אז מה? שתלך לעזאזל!!!נמאס לי!!!! סתם אמרתי לה שאני מרגישה ילדה מטומטמת? לאף אחד לא אמרתי זאת!!!סתם אני נכנסת לדיכאון? כדי לקבל תשומי? הלא זה לא כזה תענוג גדול...מפגרת שכמותי!!!האמנתי לה, שהיא לטובתי? האמנם? כבר לא בוטחת בה ולא רוצה לחזור לטיפול.....ומשגעת גם אותך..
הי מיכל, איני יודע מדוע את מוציאה ל"צומי" שם כזה רע. זה הדבר הכי אנושי שיש. ראי כאן: http://www.youtube.com/watch?v=pYe9cedsIPM לילה טוב, אודי
באמת, זה אנושי? זה ילדותי, תינוקי משהו...יודעת שאני מרגישה ילדה אבל...למה? למה זה קורה רק בטיפול? אומרים שהקשרים בטיפול הם כמו בחיים...ובחיים אני לא מראה שרע לי לאף אחד,להפך...עכשיו האם אתה יכול להסביר למה שאדם שערך העצמי שלו נמוך ינסה למצוא חן ע"י מסכנות? מה זה משרת? לי אין מושג אז אל תשאל אותי...וכשרע אז אני נעשית יותר ויותר תלותית..ולא מבינה כבר כלום...ואני די כועסת על זה שהלכתי לטיפול ושהיא נתנה לי להמשיך ככה להקשר....רק בשביל תשומת לב....כנראה שאפסיק בכל זאת את הטיפול...כבר לא שואלת אותה וככה גם אפתר מהתלות בה...ואני אפסיק להתבכיין גם פה...ושוב ארגיש בודדה למרות הכל....מיכ
שלום. לא מגיבה ישר נובע מחרדה, חוסר בטחון, חוסר אסרטיביות. כיצד ניתן לשנות התנהגות זו באופן ספונטני?
שלום דניתוש, נראה לי קשה לעשות זאת זאת לבד. תצטרכי לחפש ולמצוא מה מפחית את החרדה ומעלה לך את הבטחון העצמי. את יכולה למשל להתחיל לרכב על סוסים או ללמדו אומנויות לחימה (ההשפעה של הנ"ל כללית למדי, ולוקחת זמן, אבל היא מהנה כשלעצמה). אסרטיביות ניתן לשפר על ידי קורסים מתאימים או סדנאות. הכי טוב בעיני - טיפול, שיעזור לך "לגדל" חלקים אלו בעצמך. אודי
אחרי למעלה משבוע של אין. אחרי 6 פגישות שהתבטלו. על-פניו זה נראה שמחר תהיה סופסוף פגישה, למרות שיום שני הוא לא יום "שלנו"... אבל עד שלא אחזור מהפגישה (משמע - באמת היתה), אירועי יום חמישי טריים מדי מכדי שאוכל פשוט לקבל את זה כחזרה הדרגתית לשיגרת הטיפול. רק בחמישי בערב, אחרי הטלטלה, נוצר סופסוף קשר. תקשורת SMS-ים. לא היה קל. ואז היא הציעה שאשלח לה מיילים, כדי לשמור אותה בתמונה. והיא תענה, כמובן. כדי שאצליח לשמר אותה. ככה אני... מאבדת דברים סדרתית. דברים שאמורים להישמר בפנים... לא מצליחה לעשות את זה לפני שהם מתפוגגים לי. זה לא היה תחליף ל"דבר האמיתי". ברור שלא. אבל זה עזר לזכור שבכל זאת היא קיימת, היא שם. לא נעלמה באמת. אולי זו רק אני שנעלמתי. טוב שיש את פה. תודה. זה עוזר לזכור לפעמים.
הי טימי, אני שמח לשמוע ומקווה שבאמת התקיימה הפגישה. אני משער שאת מכירה את השלב הזה אצל ילדים, שבגיל צעיר מאוד, אם נעלם חפץ אטרקטיבי שראו לנגד עינהם, הם לא בטוחים אם הוא ממשיך להתקיים או לא? את ממשיכה... אודי
היי אודי, עד הרגע האחרון, זה שבו ממש חציתי את הסף ועברתי בדלת, לא הייתי רגועה... גם במהלך הנסיעה הייתי עם חצי קשב מופנה לנייד - אולי בכל זאת תגיע הודעת ביטול? וזה קשה לנהוג ככה עם ADHD קשה... מוזר... בדרך הביתה הייתי עדה לתאונת דרכים, שבה היה מעורב הרכב שנסע לפניי (הנהגת לא היתה אשמה, לא היה לה סיכוי לברוח). הספקתי לבלום בזמן, משום שראיתי מראש מה הולך לקרות. לא היו נפגעים בגוף. אם זה היה קורה בדרך לפגישה, לא הייתי מספיקה לבלום. כנראה שאני האובייקט כל זמן שיש מישהו משמעותי מספיק שנמצא בסביבה. וכשאין, אז גם אני אינני. מרתק לראות פעוטות שאפילו לא מנסים להרים את הכיסוי כדי לחפש את האובייקט שהם אוהבים... עבורם ה"אין" מוחלט כל כך. היא טוענת שאני בסה"כ ילדה קטנה... :)
שלום לכם. אני לא יודע אם זאת הכתובת הנכונה לכתוב כאן על הבעיה שלי, אך הנחתי שאם זה לא, לפחות אולי תוכל להכווין אותי איפה כן אוכל לחפש ולאן לפנות. אני לומד כבר מספר שנים, ובשנה הראשונה חרדת הבחינות שלי הייתה נוראית, אחרי שנתיים כבר התחלתי ללמוד איך להשתלט עליה, אך אני מוצא פעמים רבים שאם הייתי רגוע, ולא חרד - ההספק והאיכות שלי ישתפרו פלאים. רציתי לדעת אם יש אולי ספר שאתם יכולים להמליץ לי לקרוא כדי לקבל עוד כלים איך להיפתר מהדבר הזה - "חרדת מבחנים". תודה מראש, גיא
שלום גיא, אני ממליץ לך לא להסתפק בספר אלא לגשת לטיפול. זו בעיה פתירה וחבל "למשוך" סתם. שתי אפשרויות טובות הן טיפול התנהגותי-קוגנטיבי בחרדת בחינות או טיפול היפנוטי (בדרך כלל יהיה משולב עם טיפול קוגנטיבי התנהגותי). הקפד שאתה הולך לאיש מקצוע מורשה. בהצלחה, אודי
