יודעת שאף אחד בעצם לא רואה אותי...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
נכון, אני בטיפול אנטנסיבי, שלוש פעמים בשבוע, אבל אני צריכה כל כך הרבה, אף טיפול שבעולם לא יוכל לתת לי את כל מה שאני צריכה. אני צריכה שיראו אותי,שגם כשכואב ורעעעע לי אני אוכל לאמר את זה, ולכאוב את החסר ואת הרצון הזה שמישהו יראה אותי כמו שאני!!!! ונכון שיש לי הרבה כוחות ודברים טובים אבל כמו כל תינוק בן יומו שהוא חמוד ורך ובכל זאת צריך כל כך הרבה גם אני צריכה!!!! צריכה שיראו אותי, ואת מה שאני זקוקה לו!!! איזה חיים הזויים.....
לפעמים הרגרסיות העוצמתיות האלה לצרכים ראשוניים של הזדקקות מרגישות הזויות לגמרי... מקווה שבסופו של דבר הטוטאליות של הצורך הזה שאת מרגישה תתאזן ותתמתן למשהו נסבל יותר שאפשר לחיות איתו בלי שהחיים ירגישו הזויים יותר
הנה את כאן , נמצאת נוכחת . ברוכה הבאה ! ( היה בא לי לכתוב שומעים , רות עבור ! ) אבל לא רציתי שיתפרש כאילו אני סותמת לך תפה.
שלום תמי, הצרכים האלה, הראשוניים, הם הכי טבעיים שיש. ההרגשה שהעוצמה היא כזו שלא ניתן יהיה לעמוד בה - שווה בירור, וטוב שאת בטיפול וטוב שהוא אינטנסיבי. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
