שום דבר לא מצליח להשקיט
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לא תרופות או שיחות, כדורי הרגעה ושינה. אחרי פגישות אני מוצפת, כותבת, מנסה לאסוף את הפגישה, אך אין מי שיגיב למילים שנאמרות מחוץ למרחב הטיפולי. אין מי שיכול לעמוד באינטנסיביות שאני מנסה לקבל. אין מי שיחזיק אותי כדי שאחזיק מעמד. ואני עוד רגע נופלת. לא מצליחה להחזיק יותר. איך אפשר להרגיע את כל זה? עוד יום ועוד יום. לא הגיוני הרצון שלי בקשר טיפולי אינטנסיבי. אני לא מצליחה להחזיק. לא מצליחה לאכול ונחלשת עוד ועוד. ועכשיו גם כאן, מבלי שאבין למה.
שלום מילי, קורה משהו מוזר - את "שמה" כאן את המילים שלך, אבל מייד מנטרלת כל אפשרות שהן ייאספו (כך היה גם בהודעות קודמות שלך, שמייד ביטלו את מה שכאן). מכירה את הקטע מהסרט "מבצע סבתא": "ואיפה בני? רק בני לא בא?"... אודי
המילים שלי כאן כדי שתגיב למילים ואתה מעדיף להעביר ביקורת על האיך.
שלום מילי, איני מגיב רק למילים, אלא גם לאיך. איני מצליח להבין תמיד למה את מתכוונת, ומה שכתבתי - לא כתבתי כביקורת, אלא כשיקוף: את מיד ממוטטת כל אפשרות להגיב אלייך, ובאין מלים שאני יכול להבין - אני נשאר בלי כלום. אם זו פעם ראשונה שאת שומעת זאת - זו כנראה בעייה שלי. אך אם זה משהו מוכר לך - נסי להקשיב למה שאני כותב, לא כביקורת. מקסימום כמשוב.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
