זהו...

לא יכולה יותר, עומדת על הסולם ,בשלב הרביעי, הידיים רועדות מהמאמץ האדיר להחזיק בסולם, כבר סגולות מרוב מאמץ . הסולם מתנדנד.. מרגישה שזהו, לא מצליחה יותר להחזיק בסולם. זהו.. יודעת שעוד מעט ותשמע חבטה אדירה.. אודי, שתדע לך, היא באמת ניסתה, התאמצה כל כך, נאבקה, לא הצליחה.. נפלה בחבטה אדירה לאספלט הקשה ועליה אף נפל הסולם הכבד... מחץ אותה, הטביע עליה את סימניו...

אין לך מושג, כמה חודשים אני עוקבת אחר הודעותייך באדיקות. מוצאת את עצמי נכנסת לכאן רק כדי לראות מה שלומך... אני מדמיינת אותך כמו יצור קטן ושברירי ורוצה רק לחבק אותך (אם מותר) את מזכירה לי הרבה מעצמי. אני לא מרגישה מספיק בטוחה לכתוב כאן מה אני מרגישה אבל רציתי שתדעי במבי. יכולת הסימבוליקה המיוחדת שלך, הנפש הפיוטית, הכאב הכל-כך אנושי ונוגע ללב הגיעו אליי. הללואי שתחתמי יום אחד רק "במבי" בלי "פצוע" ... הרי כל במבי סופו לגדול לחיית יער יפת תואר ומראה. אצילית ועדינה. אם הייתה לי דרך לכתוב לך באופן אישי מה עוררת בי הייתי כותבת. אבל אולי גם מה שכתבתי עכשיו ידיע אלייך. את אדם מיוחד. איזה כיף לאמא צביה שיש לה במבי כמוך לגדל. אני בטוחה שהיא אוהבת אותך כל-כך! מצטערת אם נפלתי עלייך, לא התכוונתי. באמת. רק כל-כך נגעת בליבי.. את כותבת הרבה פעמים את מה שאני עצמי עברתי ועובדת.. מתארת את המאבק הסיזיפי שבו עולים במעלה ההר רק כדי לחזור וליפול... אבל במבי, אני מצאתי חבל לאחוז בו, אפשר להושיט לך יד? שלך, ליאור

..אין לי מילים..כולם עפים באויר.. אני כל כך מוצפת.וואוו.. לא יודעת מה עושים עם כזו הודעה ששלחת אלי.. וואוו...רוצה לומר..ולא יוצא כלום.. שמה לב שכפות הידיים שלי כאילו נפתחות בשאלה ?? ..כאילו רוצות לומר "בטח את מתכוונת למישהו אחר.." ..לא אגיד כלום..מוצפת לחלוטין...וואאוו.. ..המילים היקרות כל כך שכתבת לי ליאורי מקסימה חודרות כל כך עמוק לנשמה..ואאוו.. אני חוזרת לקרוא שוב את מה שכתבת..וואווו.אני מבולבלת.. אל תכעסי על ההודעה המטורפת הזו שלי ..התבלבלתי לחלוטין..

שכחת שאמא צביה נסעה ??? כל יום שעבר בלעדיה -היה נצח. התחלתי לספור ולטפס בסולם ה"חכיון".. ביום הראשון-הצליח לי.הרגשתי שאני מצליחה להחזיק בסולם והצלחתי לטפס ליום השני... וכך נצח ועוד נצח ועוד נצח..מלא חכיון. ביום הרביעי בערב הרגשתי שזהו..הסולם מתנדנד,נשארתי ללא טיפונת אחת של אנרגיה (גם הרזרבה נגמרה) נגמר לי בלב כל ה"חכיון" שקיים בעולם ואני עומדת ליפול.. ואכן נפלתי.. אודי, כותבת עכשיו אבל נגמר לי כל המרגיש בלב.. יש לי לב בלי מרגיש..(יש לך מושג על מה אני מדברת ? הרגשת פעם אין מרגיש ?) אתה יודע אודי, אם היא אכן תחזור (??) ואכן נפגש ביום רביעי ,(אם יהיה יום רביעי )לי כבר אין מרגיש בלב...