טיפול שהסתבך

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/06/2010 | 22:10 | מאת: אוריה22

שלום, קצת קשה לכתוב על זה אבל אני בעילום שם. אני הולך לפסיכולוגית כבר לא מעט זמן, וקיבלתי עם הזמן תובנה שאני הולך לשם כי היא נראית לי חמודה וכי אני צריך תשומת לב. עם הזמן התחלתי לפתח עוד כל מיני רגשות (לא דיברנו על זה כי זה היה מביך מאד), ומצאתי את עצמי מפנטז ואפילו חושב עליה בזמן אוננות - רק כדי להמחיש את השפל שהגעתי אליו. בגלל שהיא נשואה ומבוגרת ממני אין סיכוי שיצא משהו רומנטי , וחוץ מזה אנחנו עדין בטיפול כביכול, וגם לא נראה לי שאנחנו מתאימים באופי (היא מעצבנת רוב הזמן ולא בסגנון שלי, רק חמודה כזאת עם קול מתוק) . . אז אני מודאג - האם אני מופרע נפשית? סוטה? אולי פשוט יש לי יצרים לא ממומשים שצריך לעבד אותם אצל פסיכולוג חדש. חשבתי אולי ללכת לפסיכולוג אחר כדי שיעזור לי להתמודד עם ההפרעה - וכך אוכל לחזור אח"כ לטיפול אצל הפסיכולוגית המושכת ולהמשיך מאיפה שהתקלקל. מהרגע שהבנתי שקורה לי מה שקרה בסדרה בטיפול לנעמה וראובן כולי בסרטים רעים של פריצת גבולות ומוסר, ובלבול גדול שמאיים להחריב לי את האישיות ולהפוך אותי למן מטופל שהוא חצי מטופל וחצי סוטה, אולי אפילו יותר גרוע מזה..... איזה מן בן אדם עקום אני אוף

שלום אוריה, זו תופעה מוכרת ונורמלית. האם אפשר שלא לחוש קירבה ורגשות חמים למי שכל כולו מכוון אלינו, מקשיב לנו, רגיש אלינו אמפתי וקשוב? לעתים זה כולל גם רגשות מיניים. זה בסדר, ויכול להיות חשוב להעלות את זה בטיפול. אין מה להתבייש בזה. פסיכולוגים אמורים לדעת להתמודד עם זה באופן מקצועי. זו לא סטייה ולא חצי סטיה. זה בסדר. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית