מחכה-וגם משתמשת במילים!

אני חושבת שהמצב שלי יותר טוב. פחות שקועה בעצמי ובתהומות הבלתי נגמרים האלו של עצב. עדיין מהלכתעל הקצוות, אבל יודעת אתזה ויכולה להסתכל עליהם-לא חייבת לעצום עיניים,וליפול.. הבעיה היא הידיעה הכואבת ששם,מאחורי הפינה, מחכה הגועל הבא, הנפילה הבאה, התהום. אז אני מנסה להנות מהרגע,אבל זה כמו להנות כשמנופפים מולך באקדח ואומרים לך בחיוך ציני-"חכה, חכה".אז מה? לחכות?