איך מזיזה את עצמי

אני בת 28 ואני עצלנית והייתי עצלנית כל חיי....הדבר מתבטא בכל המישורים והתחומים שבחיי, גם באילו שאני אוהבת לעסוק. אינני סובלת משום בעיה רפואית, אני לא פרפקציוניסטית(להיפך הוא הנכון) ואני לא מתחילה בכלל להבין את עצמי ולראות מאיפה תבוא הישועה. התכונה האיומה הזו, כמובן, תוקעת את חיי.. יש לי הרגשה שאם אמא שלי לא היתה מכריחה אותי, גם לא הייתי יודעת קרוא וכתוב ואת לוח הכפל. ישנן המון מטלות בהן אני צריכה לעמוד ואיכשהו, חומק לו הזמן מבין אצבעותיי מבלי שהספקתי לעשות אף אחת מהן. למישהו יש טיפ? מה עושים במצב כזה? אני מתעצלת לפנות לטיפול ובעיקר-אין לי כסף לכך. אודה לכל תגובה בענין.

שלום לך, את מקבקשת טיפ להתמודד עם בעיה שמשפיעה על כל תחומי החיים שלך. יש בכך כאילו מן העצלנות, הרצון לפתור בעיה קשה באופן קל ומהיר. אבל אני לא בטוח שאת עצלנית סתם. את רוצה להפסיק להיות, אבל יש לכך מחיר עבורך. ראשית זה אומר לך שאת כבר לא ילדה, שאת לא עושה דברים בשביל אחרים אלא בשביל עצמך. זה מחיר לא פשוט ומפחיד. כדי להצליח להתמודד עם המחיר הזה, ולראות שהוא פחות מאיים, ושיש חלופה טובה למצב שלך, את צריכה להיכנס לטיפול, לא כי מצפים ממך. אלא כי את רוצה, וזה אומר להשקיע כסף וזמן בשביל עצמך. קל לומר אני עצלנית, אבל זה לא העניין. את מפחדת משינוי, וזה בסדר, אבל אסור שזה ימנע ממך לנסות ולחוות את החיים אחרת. דרור