היסטוריה רפואית לא פשוטה בכלל

לפני כ9 שנים בערך החלו לי דלקות אוזניים באותו הזמן אובחן אצלי נקב בעור התוף וירידה קלה בשמיעה (יותר תחושה של חוסר "באס") מאז נאמר לי לשמור על האוזן מנוזלים ועשיתי הכל בשביל לשמור על אותה אוזן מנוזלים, חוץ מכמה פעמים בודדות בקיץ שנכנס לי מים, חלק מהפעמים הבודדות האלה לא הזדקקתי לטיפול, בחלק קיבלתי טיפות משלל סוגים. בקיץ 2016 עשיתי טעות שממש צללתי ללא אטמים, אחרי הרגשת סחרור גדולה ואטימות, החלו לי כאבים והפרשות עליתי מיד למיון בבית חולים, שם עברתי שאיבה לראשונה (לא זכור לי אם בתוספת של מי חמצן) אבל מה שהטריד אותי באותו טיפול הוא שאחד הרופאים חשש שהוא רואה את העצב מרוב שהחור היה גדול, הוא גם אמר לי שכמעט ולא קיים עור תוף ושאני חייב לעשות את הניתוח. הופנתי גם לבדיקות שמיעה שהראו מדדים דווקא לא מדאיגים אבל בכל זאת יש ירידה בשמיעה (הערכה שלי שהשמיעה מתוך 100 אחוז עומדת על 70) בעיקר מחסור ב"באס". בכל אופן לפני שבוע וקצת אחרי בילוי בפאב יצאתי לנשום אוויר וישבתי ברכב, פתאום לראשונה בחיי אני שומע "דופק באוזן" נבהלתי אבל השתדלתי להתעלם, בסוף זה נגמר במיון לאחר כמה ימים. ראיתי שזה "מנצח" אותי ואני פשוט לא יכול לישון. עליתי למיון ועברתי שוב שאיבה, הפעם עם מי חמצן שגרמו לי לכאב מטורף עד כדי צרחות. מעולם לא כאב לי ככה. הוסבר לי גם שה"טינטון" לא תמיד קשור לאוזן עצמה אבל יש מצב גם שכן. בכל אופן לא קיבלתי ממנו שום מרשם לתרופות או לבדיקת שמיעה. למחרת הלכתי ל-א.א.ג שלאחר בדיקה טען שיש לי דלקת (לא ציין איזה) והביא לי מרשם ל"סילוקסן" לשימוש של 3 טיפות, 3 פעמים ביום, למשך שבוע. בבית מרקחת הביאו לי "נפלוקסין" בטענה שזה מאותה משפחת תרופות. החלטתי שאני שם פעמיים ביום 3 טיפות כל פעם. מקווה שזאת לא טעות שלי. ועצרתי את הטיפול יומיים לפני הסיום שזה אתמול. כי הייתי אצל רופאת המשפחה שלי שבדקה אותי וטענה שהאוזן יבשה אבל מה שמוזר לי שעל פי טענתה לגבי הטינטון יש טיפות שאולי יעזרו, אז היא הביאה לי מרשם ל"דזורן". לאחר קנייה קראתי בעלון שאסור להשתמש במידה וידוע על נקב בעור התוף ולאחר התייעצות עם רופא דרך ה*2700 לא היה לו מענה ובצדק, כי הוא לא רופא א.א.ג. בכל מקרה נכון לעכשיו אני ללא טיפול. מצליח לישון לעומת הימים הראשונים. ה"טינטון" קיים. דרך אגב לאורך השנים מדי פעם היה מופיע לי "טינטון" מהסוג היותר מוכר שהוא צליל ארוך ללא הפסקה, אבל כעבור כמה דקות היה חולף ולא מופיע עוד. עכשיו תשימו לב למשהו מוזר. ה"דופק" כשהופיע לראשונה בחמישי שעבר לא היה מלווה בשום צליל אחר ובזה אני בטוח במאה אחוז. וגם מעולם לא חוויתי "טינטון" מתמשך או ארוך. אני גם כמעט בטוח שהוא מעולם לא היה קיים. כי המון פעמים בחיים הייתי בשקט מוחלט ועל תופעת ה"טינטון" תמיד שמעתי ובעבר תמיד בדקתי אם זה קיים גם אצלי וזה לא היה קיים. הייתי מצליח להגיע לשקט מוחלט. נכון לעכשיו יש לי גם "דופק" וגם את אותו צליל מוכר בעוצמה נמוכה מאוד אבל הוא קיים. ולא זה לא דמיון. אני גם רוצה לציין שמבחינת עוצמות שמיעה לא תמיד הקפדתי, אם זה ברכב, אם זה בבילויים ולא בעבודה. אבל במצבים קיצוניים, במיוחד בעבודה אטמתי את אוזניי עם הידיים במצבים של רעש קיצוני, החשיפה הכי חזקה שלי לרעש הייתה בעבר בפעמים בודדות ברמקולים של רכב אבל בנסיעות קצרות. הרמקולים ברכב שלי לא כאלה מוגברים ועוצמתיים. אני מציין את כל זה כי בגדול אני לא חווה בעיות תקשורת עם אנשים, או איזה משהו ממש קיצוני באבחון שמיעתי. יש פעמים בודדות שאני מבקש מבן אדם לחזור על מילותיו, אבל זה טבעי לחלוטין. כי גם היו פעמים ששמעתי דברים שהאחר לא שמע. לא מנסה להשמע אופטימי כי מטבעי אני הבן אדם הכי פחדן שיש והכי היפוכנדר שיש. בכל אופן אני רוצה להוסיף עוד כמה דברים ושמישהו ייתן את הדעת על הכל. לפני כחצי שנה אחרי פציעה באחת העיניים שבנס ניצלתי מעיוורון, חוויתי טראומה קשה מאוד שהיה לי מאוד מאוד קשה לצאת ממנה. הייתי על סף שיגעון, באחד מן הימים מתוך החודש הקשה שעברתי הגעתי לטיפול שיניים, עכשיו כל אותה תקופה חשבתי שאני רואה הרבה יותר גרוע ממה שזה, וההוכחה לכך התקבלה במרפאה, כאשר לפני הטיפול במבט אל עבר המסדרון הארוך בקושי הצלחתי להבחין בדברים ולאחר הטיפול ראיתי את הכל פתאום חלק! כל מי שסיפרתי לו את זה לא האמין לי ואמרתי לו שזה מה שחוויתי, מסתבר שבאמת הכל ב"ראש". עכשיו למה אני אומר את כל זה ?! כי גם לגבי הניתוח אני דחיתי אותו גם מפחדים שהניתוח ייכשל והשמיעה תהיה הרבה יותר גרועה, ולצערי אני נחשפתי להמון מקרים שראיתי באנטרנט שלאחר הניתוח, ההצטלקות היא זאת שפוגעת שוב בשמיעה. וגם בתור אחד שהאסתטיקה תמיד הייתה חשובה לו אמרתי לעצמי "מכשיר שמיעה" לא בא בחשבון ואיך זה יכול להיות שבשנת 2019 לא קם פיתוח אחד שיכול להוות תחליף למכשיר ?! ככה גם לצערי אני בדעה לגבי ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים, שמצד אחד משפרת את החדות אך פוגעת באיכות, רבים מן האנשים שעשו ניתוחי לייזר להסרת משקפיים חווים במשך שנים תופעות לוואי של הילות וסינוורים, מה שלא היה להם לפני הניתוח. ככה שאני אישית מאוכזב ברמה קשה בכל הרפואה, במיוחד בקופות השונות הסקפטיות חדרה לי למוח בצורה שלא להאמין. אין בי טיפת אופטימיות, הבנתי למשל שדיקור סיני עוזר לתופעת ה"טינטון". אבל גם לגבי זה אני סקפטי. אני משתף את כל זה כי עוד נשארה בי תקווה קטנה ש"הנפש בריאה הגוף מבריא" ואיך הכל קשור ?! גם בגלל מה שחוויתי על בשרי במרפאת שיניים וגם בגלל שידוע שברגע שהנפש מאושרת הגוף מתרפא בצורה טבעית. אבל היום אני אובד עצות כי בתור אחד שהבילויים שלו לצלילי הטראנס היו ממלאים לי את הנפש באושר שלא ניתן לתאר, הגעתי למצב שאני מפחד מווליום גבוה, לגבי העיניים אני מפחד לאמץ אותם ולהחשף לאור מלאכותי. אותו הדבר לגבי סטרואידים שגורמים לגלאוקומה, מצד שני הם עוזרים למשהו אחר. ככה שכל העולם הזה וכל המצב הזה מייאש, ואני פשוט לא יודע מה לעשות כי כל הדברים הרפואיים שחוויתי לא עשו לי טוב משום בחינה. אין לי מושג לגבי מה תוכלו לענות לי ואיך להמשיך הלאה, כי מצד אחד אם אמנע מכל כך הרבה דברים, אז בשביל מה לחיות ? ומצד שני איך אפשר להשלים עם כל כך הרבה ליקויים ונזקים בלתי הפיכים ?! מה אני עושה ?! מה נכון ומה לא נכון ?! אני יודע שכתבתי פה מגילה, אבל תבינו כמה כל דבר קשור לכל דבר. וההתלבטויות הקשות הן אלה שגורמות ללחץ וחרדה שגם הלחץ והחרדה לא מועילים אלא להפך - יותר מזיקים ! אשמח שבכל זאת תתנו את הדעת ובצורה הכי ניטרלית שיש לגבי הניתוח שכנראה לצערי בלתי ניתן למניעה, וגם לגבי הכל.

אני גם יוסיף לציין עוד תחושה לגבי האוזן - באותה אוזן המדוברת כאשר אני מכוון אותה אל מקור של אוויר או טמפרטורה מסויימת, כמו מול מזגן או מול השמש התחושה מופחתת בהרבה לעומת אוזן שמאל. למרות שלאחר השאיבה האחרונה כאילו התחושות קצת חזרו, אבל נכון לעכשיו המצב הוא כמו קודם, אפילו עם עוד ירידה בשמיעה וטנטון משולב.