צפדינה בעבר הרחוק.

אני ניצול שואה, בן 79. בחורף 1941/2 סבלתי מכמה מחלות חסר בגלל רעב תהומי, ביניהם הייתה לי צפדינה במשך כ 5 חודשים (בהרים על גבול אפגניסטן). שאלתי: האם מחלות חסר בגיל כ 13 שנים, ובעיקר צפדינה, משאירות "מתנה" לכל החיים? אם כן, מה ידוע בנושא זה למחקר רפואי? אני יודע על מחקר אוסטאופורוזיס שהוכיח קשר בין רעב אצל ניצולי שואה בגילים אלה והופעת אוסטאופורוזיס בגיל זיקנה. האם ידוע על משהו דומה בצפדינה?

שלום מיכאל, צפדינה היא מחלה הנגרמת ממחסור חמור בויטמין C (חומצה אסקורבית).בשל המחסור בחומצה זו אין אפשרות ליצור קולגן, החלבון המרכיב חלק גדול מרקמות החיבור בגוף (גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוס). כתוצאה מכך מתרופפות השיניים והחניכיים מדממים בתחילה; עם התקדמות המחלה ממשיך כל הגוף להידרדר בצורה דומה. ייצור תקין של קולגן תלוי בהידרוקסילציה ( פעולה כימית של הוספת קבוצת OH למולקולה) של פרולין וליזין ב-Endoplasmic Reticulum. האנזימים שמבצעים את ההידרוקסילציה דורשים ויטמין C בתור קו-פקטור (שותף). במקרים של חסר כרוני בויטמין C ההידרוקסילציה לא תתבצע והקולגן יהיה מאוד חלש. הקולגן הנו החלק החלבוני העיקרי של העצם. אם הוא פגום בתקופה הקריטית של גדילה והתבגרות, שבו נבנית העצם ונוצרים "מחסני עצם" המשמשים אותנו במשך כל החיים, עלולה להתפתח מחלת אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר. בברכה, פרופ' צופיה איש-שלום

לכב' פרופ. צופיה איש-שלום. אני מודה לך על התשובה המפורטת. יש לי באמת אוסטאופורוזיס , t - 2.8 בנקודת מדידה בעמוד שדרה, יציב, נמדד הפרש של שנתיים.