אוצר מילים דל בגיל שנה וחצי

שלום רב, בני בן שנה וחצי, נמצא איתי בבית (בקרוב יכנס לגן). אני מדברת איתו המון ומקריאה לו הרבה ספרים. ילד מקסים, חייכן, וסקרן מאד, ומפותח בתחום התקשורת וההבנה המילולית. עם זאת, בתחום ההבעה המילולית אני מעט מוטרדת. בגיל שנה אמר אבא, ודי מהר גם "את זה". ה"את זה" שלו השתלט על כל השפה, וכל דבר זה "את זה". היו פעמים בהם אמר "א-מא"/"אימא, אבל לא באופן עקבי ובשבועות האחרונים אני לא שומעת את זה בכלל, גם לי הוא קורא את זה. בדומה הייתה לו במשך מספר שבועות, מילה כלשהי למוצץ (נה-נה) אבל גם אותה אני לא שומעת בשבועות האחרונים. מאז גיל שנה הוא הוסיף עשרה קולות עקביים לחיות , מילה לאוכל (הם-הם שכזה) ולפעמים גם מילה למים (מה מה שכזה), אבל בד"כ גם מים הם "את זה". אנחנו מבינים מה הוא רוצה כי הוא מצביע או הולך למקום בו תמיד הדבר נמצא (נגיד, המוצץ), ולרוב קל להבין ולהיענות לבקשותיו. כשלא מבינים הוא נהיה מתוסכל ואומר "את זה" בכעס. יש לו מגוון טונים. מקשקש במהלך היום, תלוי במצב רוח- ככל שהוא במצב רוח טוב יותר מקשקש יותר. יש ימים שמקשקש המון ויש ימים שכמעט ולא. הוא לא משלים הברות למילים (נגיד רואה תמונה של בננה, ואני אומרת- מה זה? בנה- הוא לא ישלים נה), ולרוב לא יחקה את מה שאני אומרת- אבל רואים שהוא נהנה מכך שאני משמיעה לו מילים או שואלת אותו, הוא מחייך וזה משמח אותו ומסקרן אותו. אם אשאל "מה זה" הוא "עונה" אך ממלמל משהו לא ברור (לא מילה ולא משהו קרוב למילה). מאד מאד אוהב לשמוע סיפורים. הבנת השפה שלו גבוהה ביותר (בגיל 9 חודשים כבר היה לו אוצר מילים גדול והוא הבין הוראות פשוטות. היום זה נראה שהוא מבין הכל ברמה שאנחנו מופתעים ממש, איך הוא יודע). יש לו זכרון שמיעתי טוב (מושמע שיר מדיסק ואז הוא הולך ומפעיל את אותו השיר דרך ספר מנגן שיש לו, למשל), וזיכרון חזותי/התמצאות במרחב טובה מאד. מוטוריקה עדינה מאד טובה, מזג נוח. יודע להצביע על מעל חמישה איברי גוף בגופו. נופף לשלום בגיל שנה ומחא כפיים בעשרה חודשים. אני מוצאת את עצמי מוטרדת מאוצר המילים. היינו בטיפת חלב ואמרו לנו לעבוד על התחום השפתי אבל שיש לנו עד גיל שנתיים וכרגע זה עוד בסדר. רציתי לשאול איך נשמעים הדברים מתוך התיאור שלי, ועד כמה עלי להיות מוטרדת?? האם כדאי לעשות משהו כבר עכשיו? תודה רבה.

שמיעה תקינה וטובה, יוצר קשר עין טוב מאד, מגיב לשמו מגיל צעיר (סביב חצי שנה ואולי קודם), חייך בארבעה שבועות, צחק בקום רם בשלושה חודשים...

אמא יקרה, את נשמעת אם מודעת מאוד, שעוקבת אחרי ההתפתחות של בנה בקפדנות. חשוב לדעת כי התפתחות הינה רצף וכי אינה לינארית. ילדים לעיתים בוחרים להשתמש במילה כללית כמו "את זה" גם אם כבר רכשו את מילת המטרה הנכונה. בנוסף, ההתפתחות מתרחשת לרוב ב"פרץ לקסיקלי" - תקופה שבה הילדים רוכשים בפרק זמן קצר אוצר מילים גדול. תקופה זאת מתחילה לרוב אחרי גיל שנה, המאופיין במילים ראשונות. בחודשים שאחרי המילים הראשונות הילדים מגדילים את אוצר המילים בהדרגה ולעיתים יש תקופה שבה הקצב מהיר מאוד. סביב גיל שנה וחצי מתחילים הילדים גם לצרף מילים (עוד בננה, רוצה בקבוק) ועד למשפטים. כאמור, זהו תיאור של רצף התפתחותי וילדים רבים מראים שונות רבה בהתפתחות. במידה ואת מרגישה כי בנך אינו מוסיף זמן מה מילים חדשות לאוצר המילים שלו וכי אף יש נסיגה, כדאי לשקול אבחון על מנת להבין מדוע הוא מתקשה. האם מובנות הדיבור שלו נמוכה? האם הוא מוסיף מילים גם לא מלאות ומדויקות (כמו מה למים או נה לבננה)? גם קולות מייצגים של חיות נחשבים באוצר המילים בשלב זה. האם הוא עבר בדיקת שמיעה במכון שמיעה או שאת מתרשמת ששמיעתו תקינה? בכל מקרה, נשמע שהתפתחותו הכללית טובה וחשוב מאוד שגם ההבנה השפתית טובה. במידה ויש התקדמות, גם אם איטית, לא הייתי מודאגת. בהצלחה!