לא רגועה

שלום יש לי בת בת ארבעה חודשים. מאז הלידה יש לה העדפת צד שמאל.. כיום עושים פיזיותרפיה ורואים שיפור. אין לה שריר קצר. העניין הוא שהיא לא מגיבה בצורה עקבית בצד הזה לרעש של הרעשן. היא כן מגיבה מיד בצד ימין. היא מלמלת בקול אך פעמיים ביום בלבד. לצחוק בקול צחקה אולי רק פעמיים בשבועיים האחרונים. ואם אני מצחיקה אותה אז יש חיוך וקול חלוש של צחוק. הבכי שלה יכול להיות מאוד חזק ועצבני.כשאני מדברת אליה ושומרת על קשר העין היא מחייכת ומסתכלת עליה ומוציאה קולות חלשים ולפעמים כם את זה לא. חוששת שאולי יש קושי בשמיעה.למרות כשיצאנו בית החולים אמרו הכל תקין. בגנים שלנו אין גם בעיות כאלה אז שללתי נוזלים ודלקות באוזניים אצל הרופא. היא בריאה. צריכה לעשות בדיקת שמיעה פיוזולגית. עד שאני אעשה המצב שלה מדאיג. לכן רציתי לדעת האם זה קשור איכשהו להתפחות?אולי האזור במוח בצד הזה עוד לא התפתח ולכן לא מגיבה? קראתי באינטנרנט שרק מחצי שנה ומעלה. אצלי היא מגיבה רק בצד אחד בגיל ארבעה חודשים. ואולי יש קשיי קליטת השפה והצלילים? אשמח לתשובה תודה אול'

אולי שלום, נשמע שאת אמא עירנית ביותר למתרחש אצל בתך. מדברייך אני מבינה שהיא עברה את סינון השמיעה שלאחר הלידה. בגיל 4 חודשים אין מצופה מתינוק להפנות ראש לעבר מקור רעש אבל כן נחפש תגובות לצלילים שונים(הפסקת מציצה, התרחבות אישונים וכו'). בדיקה כזו ניתן לעשות על ידי בודקים מיומנים בחדר אטום ולקבל יותר מידע לגבי השמיעה. בדיקה כזאת עורכים רק במרכזים רפואיים בבתי חולים בילדים מתחת לגיל שנה (בבית החולים בו ילדת). יתכן גם שבתך מגיבה באופן שונה לגירויים בצדדים השונים בשל הקושי המוטורי. חשוב גם לבדוק את התגובות לסוגי צליל שונים ולא רק לרעשן. בנוסף, חשוב לדעת כי בדיקות שמיעה בגיל הזה מוגבלות וככל שהילד גדל אנו יודעים יותר מהתגובות שלו לגבי מצב שמיעתו. הבדיקה הפיזיולוגית נותנת מידע "אובייקטיבי" יותר לגבי מצב השמיעה ולכן תוכל להרגיע אותך. לגבי המלמול - זה נורמלי בגיל כזה שאין מלמול רב. התפתחות המלמול הנה הדרגתית ושונה בין ילד לילד. בינתיים אני ממליצה לך להמשיך ולפתח איתה תקשורת, חיוכים, צחוק והנאה הדדית.