עזרהההה

אני נתונה לחרדה רבה הקשורה סביב בן זוגי. עד לפני 9 חודשים בערך הייתי בטוחה בכל כולי שאני מאוהבת ורוצה אותו לטווח המאוד רחוק והייתי ממש מאושרת. אבל הביטחון שלי התערער מאוד בעקבות הרהור לב שהיה לי בנוגע לקשר שלנו (הרהור קטן אבל הכניס אותי לחרדה קשה ממש לא הצלחתי לנשום). זה עורר בי פחדים רבים בעיקר פחד שהחיים שלנו יחד יגמרו ואני יאבד אותו. הייתי בדיכאון כמה חודשים טובים, והחודשים האלה היו מלווים בפחד ודאגה ובידוד עצמי מכל הסובבים אותי כולל ממנו. הרגשתי ממש כלואה במציאות שלא ידעתי איך לצאת ממנה. בעיקר כי לא משנה כמה ניסיתי ךהרגיע את עצמי לא הצלחתי להשתיק את מערבולת הלחץ והפחדים שהייתה לי בראש וממש לא רציתי לעזוב ( החזקתי את עצמי בשיניים, כדי לא להרוס את הקשר ולא אמרתי כלום לאף אחד כי חשבתי שזה יעזור אבל היום אני מבינה שזה רק החריף את המשבר הזה). אחד הדברים ששמתי לב אליהם היא שאני מתונה ליותר לחץ ודאגה כאשר אני לא נמצאת איתו. יש לציין שבשיא הבאלגן הייץה תקופה שהיה לי מאוד קשה בקרבתו וחלק בי דחה אותו וכעס עליו מאוד וסירב להתקרב אליו, רק בחודש האחרון התחלתי לאט לאט לצאת מההרגשה הזו ושוב פעם התחלתי להתקרב אליו יותר. אבל עדיין לפעמים מתנפלת עליי תחושת פחד מהעתיד הלא ידוע בעיקר פחד שניפרד או שיקרה משהו רע. אני כבר לא יודעת מה לעשות, המחשבות והתהיוץ משגעות אותי ומביאות אותי לסף שבירה לפעמים. אני לא רוצה לאבד אותו כי זה אומר לאבד חלק מאוד חשוב ממני ולאבד את העתיד שאני כל כך ייחלתי לו אבל מצד שני אני מרגישה כאילו זה בלתי אפשרי בשבילי לחיות במצב של פחד תמידי מפרידה ותהיות מאוד מעציבות על עתיד בלעדיו. אני כל כך מורגלת ללחץ ופחד שאני מרגישה אי נוחות שנוח לי איתו ואז אני שוב פעם נזרקת למעגל של פחדים ולחצים, אני פשוט לא יודעת איך להמשיך עם החיים שלי ולא והילחץ ממה שיכול להיות בעתיד, בבקשה מה אני צריכה לעשות?

שלום ל"מפחדת מפרידה" מה שלומך? עבר המון זמן מאז שכתבת לי. האם משהו השתנה? את מתארת תחושת חרדה מאוד כבדה. ניראה גם שאת מאוד אוהבת את בן זוגך, וההרהור הקטן, שלא תואם לא את רצונך, לא את ערכייך ולא את צרכייך הרגשיים, הכניס אותך למחול שדים שניתן ואפשר לפתור בטיפול. אני ממליצה בחום לפנות לטיפול התנהגותי קוגנטיבי בהקדם. בהצלחה יעל