די דחוף

יעל שלום שוב זה ארי,19 משרת בנחל..אני נמצא בתקופה הכי קשה נראלי שיכולה להיות לבן אדם..הבעיה החברתית שאמרתי. לך שני לא מצליח להתנהג כמו שהייתי רוצה וכל הזמן אני בחישובים מי אוהב אותי מי לא.. ועכשיו לקחו חברים הכי טובים שלי לקורס והם לא חוזרים ואני רואה את הבית כל 17 יום כי אלה היציאות ובבית אני עכשיו בקשר עם מישי של חבר הכי טוב שלי..הם לא ביחד אבל הוא רוצה אותה ואני מדבר איתה כי היא באמת מחזיקה אותי ואני מרגיש רע עם זה..אין לי כל כך עם מי לדבר פה על הדברים האלה ואני לא נמצא בבית ובאמת קשה לי.

ארי היקר, חזרתי וקראתי גם את התכתבותנו הקודמת.הבעיה שאתה מתאר היא כואבת ומייאשת. אך הפתרון נמצא בידיך, ללא ספק. כדאי וחשוב שתעבוד על המחשבות המציקות שלך לגבי המידה שבה אוהבים אותך או לא אוהבים אותך, או האם אתה "בסדר" או לא. שים לב, המוח שלנו מייצר אין ספור מחשבות ביום. לא לכולן אנו שמים לב. הבחירה שלך לשים לב דווקא למחשבות האלה, מאמללת אותך. חבל, אם רק תנסה לתת למחשבות אלה לחלוף, ייתכן שיפקדו אותך גם מחשבות אחרות. בינתיים נסה לדבר עם משהו כדי להפיג את הבדידות. אולי מש"קית ת"ש? חשוב שתפנה לטיפול. טיפול קוגנטיבי יכול מאוד לעזור לך, גם אם אין באפשרותך להתמיד מדי שבוע. אם אינך יכול להגיע לטיפול כזה פיסית,אולי יש לך אפשרות לעשות זאת באמצעות הסקייפ? בכל מקרה, אני חוזרת על המלצתי לקרוא את הספר "בוחרים להרגיש טוב" של ד"ר דייויד ברנס. יעל

אני יכול לתת למחשבות הרעות לעבור אולי אבל זה לא ישנה את זה שאין מה לעשות שמים לב להתנהגות של בן אדם ורואים שאני לא כזה מסתדר..שמים לב שאני לא רגיל כמו כולם נראלי למרות שאני לא עד כדי כך שונה.