הורמונים ורגשות

מאז הגעתי לחדלון הווסת וככל שהשנים חולפות אני מרגישה גם איזושהי קהות ברגשות. בפשטות: אני פחות מרגישה, פחות חווה. הדבר הזה נעלם כלא היה כשאני לוקחת טיפול הורמונלי. שוב אני חוזרת לחוות חוויות, להרגיש. לחיות! אז לא אכפת לי אפילו אם זה אומר להיות פגיעה יותר וכאלה, זה הרבה יותר טוב מאשר להרגיש קהות ברגשות. האם תואיל להתחייס לקשר הזה ולחוות את דעתך? המון תודה מראש!