לאן ממשיכים מכאן?

אביה שלום, נראה לי שקיים מעט בלבול בין האבחונים השונים. אבחון פסיכודידקטי מורכב למעשה משני חלקים - אבחון דידקטי שמטרתו לאבחן לקויות למידה, ואבחון פסיכולוגי שמטרתו להעריך את עולמו הרגשי של הילד. אבחון הפרעת קשב ורכוז הוא אבחון נפרד, ומטרתו לקבוע האם הילד לוקה בהפרעת קשב ורכוז. עפ"י החוק (או התקנות וכו') במדינת ישראל, אבחון של הפרעת קשב ורכוז יכול להעשות ע"י פסיכיאטר ילדים ונוער, נוירולוג ילדים ורופא ילדים שהוכשר לכך. פסיכולוגים, שוב, לפי החוק, אינם יכולים לבצע אבחון זה. למרות זאת, מאבחנים פסיכודידקטיים רבים הם בעלי נסיון רב, ולעתים קרובות מעלים את האפשרות שהילד לוקה בהפרעת קשב ורכוז. במקרה כזה הם ממליצים על פניה לרופא. אבחנה של הפרעת קשב ורכוז אינה קשה, בעיקר שמקבלים מידע מההורים ומהמורים (באמצעות שאלונים), ובד"כ אין קושי לאבחן הפרעה זו תוך שעה או שעתיים. עם זאת, יש מקרים מורכבים יותר, בהם יש צורך בבדיקה ארוכה יותר, ובשמוש במחני עזר שונים. אני ממליץ לפנות לפסיכיאטר ילדים, נוירולוג ילדים או רופא ילדים שהוכשר לכך, ולעבור אבחון מסודר של הפרעת קשב ורכוז. בברכה, ד"ר ברנע ארז.