לד"ר גינת ולרבות ומנוסות ממני

שלום, אני בת 21 וסובלת בדלקות שתן נישנות. במהלך השנתיים האחרונות סבלתי אינספור פעמים מצריבות,דחיפות, תכיפות כאבי מותניים נוראיים וכל תסמין קשור בנושא. יש בידי תרביות שתן המוכיחות נוכחות חיידק, לעיתים אחד, ולפעמים אפילו שניים. במהלך שירותי הצבאי ראיתי אורולוג שביקש ביצוע אולטרסאונד כליות ודרכי שתן (שחזר נקי מכל מום אבן או פגם) תשובתו אליי הייתה שימוש של חודשיים במיקרודנטין כשלאחר חודש לא יכולתי להמשיך את השימוש בו כי נגרמה אצלי דלקת בצוואר הרחם(אין ידוע אם הייתה קשורה לפניצילין, לשימוש תכוף באנטיביוטיקה) מאז שיחרורי רופא הנשים שלי זיהה כי מדובר בדלקות שחוזרות בעיקר בסביבות סוף המחזור החודשי שלי ונתן לי ציפרופלואקסין. הטיפול הוא מונע ועליי ליטול כדור בערב ובוקר של יום תום המחזור. בארבעה חודשים האחרונים לא פרצה דלקת, זו הטבה משמעותית. היום נתתי בדיקות שתן כי הרגשתי לא טוב בימים האחרונים והערכים כבר חזרו עם לויקוציטים גבוהים מאוד (ממתינה לתרבית). בחודשים הללו, עשיתי דיקור סיני, רפלקסולוגיה, נועצתי עם הומאופטית ועשיתי כל שביכולתי כדי לטפל בבעיה. אני מותשת ולא מבינה איך יכול להיות שאין פתרון לבעיה, האם זו בעיה של מערכת חיסונית? אולי אני עושה משהו לא בסדר. מה עושים? לאן פונים? איך יוצאים מהמעגל הנוראי הזה של אנטיביוטיקה? אודה לתשובתך ולתשובתכן, חג שמח

לצערי רבות הבנות בגילך הסובלות מהפרעה זו. כמו שציינת התופעה מהווה הפרעה באיכות החיים ובתפקוד היומיומי. הטיפול במצבים הללו הינו אנטיביוטיקה ממושכת כדוגמת מקרודנטין יומי למשך כחצי שנה (אין קשר לדלקת בצוואר הרחם), או ציפרוקסין לפני ואחרי קיום יחסים. כמו כן שימוש בחומרי סיכה בזמן קיום יחסים. פרוביוטיקה לנרתיק יכולה גם לעזור.