האם אפשר להמציא את מה שלא היה?

אני ממשיך את שאלתי משבוע שעבר בתקווה שתתייחסי גם לתכתובת שאנו לי עלייה. האם, לאחר שבתפיסתי, הסקס מעולם לא היה מסעיר ו-או מרגש, יש אפשרות ליצור חוויה מינית חדשה גם לאחר יותר מעשר שנות זוגיות? חשוב לי לחדד את העניין, תמיד אמרו לנו שפורנו הוא לא מייצג סקס באמת, אבל אני נתקלתי במערכת יחסים שהסקס היה כמו פורנו כמעט מכל היבט שהוא. אשתי לא יודעת איך לעשות מין אוראלי ולא משנה איך אני מסביר ומכוון - היא פשוט לא בכיוון. כך גם הרבה דברים אחרים שכאמור, הסברתי למטפלת המינית אבל תמיד הייתה תשובה של ''מיניות האישה היא אחרת''. התסכול כל כך גדול כיוון שבעבר בת זוג הייץה יורדת לי והייתי מתפוצץ מעונג דבר שלא קרה עם אשתי מעולם. אני בעיקר לא מרגיש איתה כלום ולכן התרגלתי לוותר על הבקשות. על מין אנאלי אין בכלל על מה לדבר - היא לא מוכנה לשמוע ומבחינתה מדובר בטאבו. כל בקשה לשינוי בלבוש, לפחות למיטה, או גינוני התנהגות בכל הקשור לסביב הסקס כמו תסרוקת, חיוך, דיבור גס שבא לי ןדומיהם - הכל נתקל בחומה בצורה של ''לא''. שוב, המצב הוא שהיחסים מחוץ לסקס בסה''כ טובים, ועבור אשתי הסקס השתפר לעין ארוך, והיא מסופקת מעל ומעבר (כמו שהיא מנסחת זאת) וחשה הנאה מינית שלא הכירה קודם. מה שמעניין בכל הסיפור שאשתי בתחילה חששה שהמטפלת המינית תגיד לי לעשות איתי במיטה הכל. והסוף הוא שהיא בעצם ''פיסלה'' אותי לרצונותיה. כאשר זה המצב הנתון - ויש לנו עוד מפגש פרידה לקראת סוף הטיפול, האם להבין שזהו? או שמנסיונך גם במקרים של נשים שבאו על סיפוקן ולא היו מוכנות ללכת לקראת בעלן בסופו של דבר הייתה הבנה של הצורך בהדדיות?