חשש

אני בת 38, וההריון הזה החלטתי שאם כל הבדיקות עד למועד הדיקור יצאו טובות אוותר עליו. בשכלול של השקיפות עם כל בדיקות הדם (תבחין מרובע) יצאה לי תוצאה מעולה של 1:14,000, ובסקירה השניה נמצאה אצל העובר הרחבת כליות קלה מאוד, מה שנחשב לסמן קטן לתסמונת דאון. עכשיו כבר בשבוע 32 ואתמול במעקב האולטראסאונד נמצאו כליות תקינות לחלוטין. ובכל זאת... הרופאה אמרה לי שעדיין הסמן נשאר ואולי כדאי לי לשקול דיקור, ושמקסימום אם יקרה משהו מהבדיקה תהיה לידה מוקדמת... היא אמרה לי שהיו הרבה מקרים של תינוקות שנולדו עם תסמונת דאון בלי שום סמן ובגלל שלא עשו מי שפיר לא גילו... כבר הייתי כל כך מגובשת לא לעשות, ועכשיו הרופאה הזו שוב בילבלה אותי....אני חושבת שרק מהפחד והלחץ עלול לקרות לי או לעובר משהו. האם יש טעם להלחץ? האם הדיקור אכן כה מומלץ במצב זה??

מה עם הבדיקות? השארת את ההריון?